שלמה שפירא: גם כשאתה זקן עומס רב בחייך / שיר

שלמה שפירא

גם כשאתה זקן עומס רב בחייך

מהלכיך שחמט - תרבות ארגונית עם תרבות אסטרטגית

מהלוח הבודד שלך למערך האנושי שמסביבך

נותרת אתה והשמש שלך...

"ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש."

כשאני מרגיש עצמי גרוטאה 

יוצא מביתי לגינתי

הדר-נוף מגינת-ביתי עד השמים.

כך התנהגה שכנתי - סבתא זקנה שמזמן נפטרה ומשפחתה מכרו לזרים את ביתה  - לפני ארבעים שנה הייתה עומדת שעות רבות ליד חלון ביתה ומסתכלת בנוף ובשמים,

אז לא הבנתי אותה. רק היום הייתי מבין אותה.

וכל עוד ויכול אתה ללכת - לך! 

לך לך מביתך לגינתך ומגינתך לביתך

תופתע לגלות איך רוגע נכנס לחייך

"ומתוק האור בעיניים - געגועיך הם לך כנפים" !

בגיל שלך - בשמונים ושבע שנותיך  אתה עדיין חולם להיות הילד השמח של אימא שלך!