שלמה שפירא: מכתב שקבלתי ב- ספטמבר 1979, אלול תשל"ט בחתימתו של תא"ל "אהוד ברק" כשהייתי בגדוד 407, / "אהוד ברק" בדברים בעצרת זכרון ביום השלושים לנופלו של "יוני נתניהו"

מכתב שקבלתי ב- ספטמבר 1979, אלול תשל"ט בחתימתו של תא"ל "אהוד ברק" כשהייתי חייל במילואים בגדוד 407, חטיבה 600

חייל מילואים יקר ,

1. לאחרונה ארעו מספר מקרי רשלנות ושגיאות בטיפול בחיילי העוצבה.

2. כדי למנוע הישנות מקרים כאלה הוריתי כי חייל שלדעתו נעשה לו עוול, או שעניניו מטופלים לדעתו ברשלנות, יוכל

    לפנות ישירות בכתב אל לשכת מפקד העוצבה, ולפרט בקצרה את המקרה.

3. כתובת לפניה: ד.צ. - - - - / לשכת המפקד / צה"ל.

4. בהזדמנות זו - שנה טובה לך ולבני ביתך.

אהוד ברק, תא"ל

מפקד העוצבה

---חתימה---

******************************

אהוד ברק - אלוף-משנה ועוזר ראש אמ"ן למבצעים מיוחדים בזמן "מבצע אנטבה" - בהרהורים ובדברים בעצרת זכרון ביום השלושים לנופלו של יונתן (יוני נתניהו) במבצע אנטבה:

יוני שלנו,

ראינו אותו נקרע הלוך ושוב בין תאוות הדעת לבין תחושת השליחות והסיפוק שבעשיה הצבאית. -  יוני של ספרי היסטוריה ופילוסופיה - אפלטון ומרקס וקלאוזנר וריימון ארון. - יוני המביט בתולדות ישראל לא כבאוסף עובדות אלא כבמקור ציווים אישיים לפעולה. - יוני המקים מעפר את גדוד השריון שנשחק תחת כובד המערכה ברמת הגולן. - רוני רגוע, של בית, עם מקטרת ותקליט ללא מדים. - ראינו אותו ברגעי שיא של סיפוק והישג וראינו אותו עומס לבדו, לא פעם בכאב לב ובחרוק שן, את משא הבדידות הכבד של פיקוד על היחידה שבראש לוחמיה נפל. - וראינו אותו בקרב, חותר למגע, אל מבחן האש, באומץ, בתבונה וברוח בלתי נכנעת, סמל חי, במוקדם ובבלי יודעין, לעיקר מהותו של המבצע שבמהלכו הוא עתיד ליפול . - כי מעבר לכלים, לאנשים ולתשתית, האימון והנסיון, מעבר לאיזון העדין שנדרש בדרגי התכנון, הביצוע וקבלת ההחלטות, בין העזה ושיקול דעת, בין דמיון ואחריות, מעבר לכל אלה - רוח ישראל הבלתי נכנעת, היא שעמדה באנטבה למבחן, היא שעמדה בו, במחיר כבד אך בקומה שלא שחה. - את יוני האיש לא נוכל להחזיר לחיים אך את יוני המורשה והסמל, את הרוח הזאת בצדקת הדרך ובטעמה ואת הנכונות הזאת להטיל עצמך על הכף, עד תום...  - את כל אלה נוכל, אם נרצה, לאמץ ולנצור לעצמנו ולהנחיל ולהוריש לבאים אחרינו.  - אם באלה לא נעמוד אנו חוטאים לחמורה בהתחייבויות הנגזרות עלינו ממותו.  - ואם בכל אלה נדע לעמוד, אנו מקימים ליוני מצבה, שחשובה ממנה, ואולי אף יפה ממנה, לא נוכל להקים.