שלמה שפירא
מן האוהל מן הבלוק. מיטת-הברזל והאוהל / מכולת שכונתית בבעלות פרסית / חיזור אחר עולה-חדשה מאיראן
במעברה שמעתי סיפור מן הדוד - אח של אבא - עזרא. משפחה מעיראק - משפחת דודי - הובאה למעברת-אוהלים-ריקים חדשה לאכסן עולים מעיראק ומפרס. דודי עזרא בחר אוהל וביקש מבנו בן העשר להיות באוהל ולשמור שלא ייתפס על-ידי עולה אחר ודודי הלך להביא שתי מזוודות הברזל שהביא מ-בגדד, מערמת תכולת-העולים ששכבה בשדה אל האוהל. בא גבר ממוצא פרסי, התעלם מן הילד ששמר על האוהל והכניס מיטת ברזל בתוכו להצביע שהאוהל שלו. בא דודי ורואה את בנו בוכה ועולה מפרס באוהל עם מיטת ברזל. כל הסברי הדוד לא הועילו. האיש לא השתכנע מנימוס הוויכוח ולא השתכנע. דודי לקח את מיטת הברזל והוציאה החוצה ותוך כדי הוצאתה, רגלית אחת נשברה מן המיטה.
בשנות הששים במאה שעברה קניתי על הדרך ממכולת שכונתית שאני קראתי לה "יש לך מזל". בעל המכולת היה איש מבוגר ממוצא פרסי וטעמי דבוריו היו במנגינה פרסית. כל פעם שקניתי משם נזכרתי בפתגם ששמעתי בילדותי "פרסי מדיני ראסק בטאהארי". תמצא שם - קמח, סוכר, מלח, ביצים טריות, תפוזים הרבה ושאר ירקות. לפרסים בישראל יש את השטיח הפרסי שאחד מהם הצביע עליו המוכר שהשטיח היה פעם בארמון השאה באיראן. יהודי פרס עם של סוחרים ויודעים היטב להתמקח על כל דבר.
ואני נער צעיר שהיה באוהל ועבר לבלוק וחיזרתי אחרי בנות שאחת מהן הייתה ממוצא פרסי וכשהיא אמרה "לא" היא התכוונה ומתכוונת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!