שלמה שפירא
"ידין דודאי פרופ' - המחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע" - ביולוגיה של זיכרונות - אוניברסיטה משודרת, 1986
תוכן: הזיכרון הקולקטיבי והזיכרון הפרטי / כיצד להציץ לתוך המוח בלי לגעת בו / על ריגוש הסתכלות, כלבים וחתולים / בשבחי הסיכלות / סודותיו של ארנבון-הים / תחנות-מימסר מיניאטוריות / אסוציאציות של חלזונות / בבת-עינו של הארנב / כרוב-שוודי ואיסטרטגיה עקיפה / זיכרונות קצרים וארוכים / על ידיעה משכבר / החיפוש אחרי התבנית / התרנגול ודמות האם / פארטיטורה עצבית / ייצוגים פנימיים וחיצוניים / זיכרונות אינם קיימים לעד / מראות בהקיץ ובחלום / אחרית-דבר / לקריאה נוספת.
עמוד 19 : באורח כללי, מקובל לסווג תהליכי למידה אצל בעלי-חיים לשתי קבוצות עיקריות: 'למידה לא-הקשרית' משתי צורות: התרגלות וריגוש. ו- 'למידה הקשרית' מסוג 'התניה קלאסית' ו- 'התניה תיפעולית' - אלה שני סוגי ההתנייה העיקריים. ספרות ענפה מאוד נכתבה אודותם. כך קיימות תבניות ניסוי הדירות שניתן ליישמן למחקר הלמידה והזיכרון בבעלי-חיים שונים...התרנגולות הינה צורת הלימוד הפשוטה ביותר המוכרת לנו, ובה לומד בעל-החיים להקטין את עוצמת תגובתו לגירוי חד-גוני ובלתי מזיק...למידה מיוחדת במינה, המתרחשת בשלב מוגדר מאוד בחייהם של בעלי-חיים שונים, הינה "ההחתמה -אימפרינתינג בלע"ז. החתמה הינה תהליך שבו בעל-חיים צעיר לומד לצמצם את נטיותיו החברתיות לעתיד לבוא. תהליך זה נועד, ככל הנראה, כדי לסייע ליצור לבחור לו את בן-הזוג המתאים לכשיתבגר...עופות לאחר בקיעתם מן הביצה מגלים נטייה לעקוב אחרי כל תבנית נעה, שאליה הם נחשפים זמן קצר לאחר הגיחם לאוויר העולם. בדרך הטבע מדובר באימם אך הם יטיבו לעקוב בקפדנות גם אחרי צעצוע נע, או אחרי מדען חמור-סבר, אם יקרה על דרכם ניתן לסייע לבני-אנוש הלוקים בזיכרונם בחיפושיהם אחרי הזמן שאבד להם ראשונה. התרגלות איננה התעייפות.
עמוד 90 - אחרית דבר : גם האדוק שברדוקציוניסטים לא יטען כי הבנת המתרחש בסינאפסה שבגנגליון-הבטן של אפיליזיה, או חשיפת זהותו של תוצר גן, שהעדרו גורם לזבוב התסיסה להיות אוויל מן המקובל בקרב הזבובים, יבהירו לנו כל מה שמתרחש במוחו של שחקן תיאטרון המשנן לראשונה את המונולוג של המלט. אך מחקר מדעי איננו נוהג לפי הכלל החד של להיות או לא להיות. המדע מתקדם בשלבים. הבנת המתרחש בסינאפסה בודדת יכולה לקדם אותנו לקראת הבנתה של הלמידה ברמות אירגון גבוהות יותר. היא יכולה גם להסביר לנו, כיצד אירועים כימיים ותאיים מכתיבים כללי התנהגות ולהתקדם מן הפשוט אל המורכב יותר. הקו המנחה מחקרים כאלה הוא, שתופעות מורכבות בגוף החי מתבססות על תופעות פשוטות יותר שקדמו להן במהלך התפתחותם של המינים החיים...אין ספק שלא נוכל להבין את כל רזיו של זיכרון האדם אם נסתפק במחקרים של חסרי-חוליות, או אפילו של עכברים. אבל נוכל להבין אחדות מתכונותיו הבסיסיות, שעוצבו במהלך האבולוציה...בינתיים, בטרם יפותחו כלי המחקר המתאימים, שיאפשרו לנו להציץ למוחו של השחקן המשנן את המלט בלי להזיק לו וגם להבין מה מתרחש שם...בעתיד הלא-כל-כך רחוק .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!