שלמה שפירא
סוף שבוע ב "קיבוץ יראון" - השיר שהקדשתי ל "יראונים"
איך מסתכל מלאך
ביופיו של רקיע
מפסגת כתפו הפסטורלי של אי ירוק ירקרק
רמי השומר בפתחו
בודק כל נכנס בשערו
מוודא שאתה טבאוון ולא מחבל
מציע כוס תה עם לואיזה
אגס שזה עתה בשל מהמטע ליד הכניסה
לאחר מכן מאשר בואך
אתה בפנים ...
מקום נקי של יראה וכבוד המקום הזה
הולכים בו בהתרגשות
משתובבים בו
שבשבת קטנה מסעירה שבשבת גדולה
כל משפחה רבת פריחה
דבורות אינסופיות מפעמות בבוקר זהב
רוגשות בפגות דבשו של כל פרח
בכל צעד ריחות משכרים
רחש פנימי עוצמתי גאה בלב גאה ברוח
יכולתי להמשיך ולספר עוד הרבה על המקום הזה
איך מסתכלות שאר החיות מפינות החי
איך הפך המקום הזה בשבילן
אגם ברבורים צ'ייקובסקי שר
תחנת הצלה מזמנת לצפרים נודדות עייפות ...
בלילה:
מקום קטן המקום הזה
בכל זאת הלכתי בו לאיבוד
צפרי שיר ישנות על גדות צמחי השיר
צפרי מים ישנות על גדות צמחי המים
צפרי נפש ישנות על גדות צמחי הנפש
צפרים צעירות לא נמות, ממשיכות לעשות שמח בקן
צפרי סיפור גם הן מתעקשות בלילה לספר סיפוריהן
שמעתי צרצרים, מזמן לא שמעתי צרצרים בלילה
גם קולה של סבתא בת עמי בקע ממנגל אהבה
סבתא סיפרה סיפור בהתרגשות לנכדה - את "שמלת השבת של חנהלה"
נכדה - עמד והסתכל בשמים
חזר על המלים
הצביע על ירח בצחוקו.
26.07.2008
..התחברתי לשיר הזה. רק מי שגרה באזור יותר מ"יומיים", ירגיש ויתרגש מפינות, מחברים, מהחינוך ומהטבה ששם.
השבמחקעדנה שפירא
26.10.2020, 15:27