שלמה שפירא
"אם לא תהיה ירושלים" - "הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי", מאת : דן מירון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987.
בספר הקדשה:
לדוד, בני בצה"ל.
לוּ יִימצא לספר מקוֹם
בין זיווּדֵי 'מרכבתך'.
תוכן העניינים :
מיוצרים ובונים לבני בלי בית
סיפרויות היהודים: בין ממשות למשאלות לב
ספרות עברית חדשה: צפיות ציוניות וממשות ישראליות
סיפרויות היהודים: שיבה אל המציאות
דב סדן: בדרך אל הכוּליוּת
מ - זימרת הארץ
זמירות מארץ להד"ם ( מקומה של נעמי שמר בחיינו )
בין התבוננות לבינה
אם לא תהיה ירושלים
בשולי הספר
מפתחות
מ- זמירות מארץ להד"ם (206-175)
...שירתה של הפזמונאית הלאומית שלנו -נעמי שמר- מזדמזמת מתוך גרוננו הלאומי המודלק כאותו לחן טורד, כפייתי, התוקע עצמו אל תוך התודעה ואינו מרפה ככל שזו מנסה להשליך אותו מעליה. אכן, שיריה של נעמי שמר מזדמזמים בתוך חלל התודעה התרבותית שלנו כמין יתוש-טיטוס מוסיקאלי. דווקא משום כך ראוי שנאזין להם בתשומת לב...מבחינה תרבותית-חברתית מצטרפים פזמוניה של נעמי שמר לאחד המוצגים המעניינים ביותר בתרבות הישראלית. מרכזיותם בהווי שלנו היא תופעה מיוחדת במינה - מאריכה-ימים ועם זאת בעלת דינאמיות מתחדשת וגוברת. כל יוצרי הזמר הפופולארי, שהחלו יחד עם נעמי שמר בהשראתן של הלהקות הצבאיות בשנותיה הראשונות של המדינה, שייכים היום לארכיון. שיריהם מעלים אבק או לכל היותר מזינים לעתים את חרושת הבידור הנוסטלגי...ביכולתה להיענות בזמר להלכי-רוח היסטוריים משתנים של ציבור הנתון ברצף של תמורות חומריות ונפשיות...היא, שניסתה בראשית דרכה להביא עליזות בלתי-יומרנית...לעולמה האפרורי של ישראל-הקטנה של שנות החמישים וראשית שנות השישים, והייתה לשופרה של ישראל-רבתי שלאחר 1967, ונתנה ביטוי בפזמוניה לעולמה הרוחני הגראנדומאני, המשיחי והברוטאלי...-באימפריה הישראלית-...הממזגים בעולמם מעין מיסטיקה משיחית עם מאקיאווליזם פוליטי חסר-מעצורים...היא פרצה אל מעבר לטווח קליטתה של ישראל ה'ראשונה'-האשכנזית-ה'ותיקה' המקורבת לתנועת הפועלים...ובאורח מוזר מאוד, מעניין ןומאלף מבחינת הסוציולוגיה התרבותית שלנו, לפרוץ אל מעבר לתD7?ומיD7 אלה - לפחות המידת-מה. אף כי היא בת מובהקת לעילית החלוצית-ההסתדרותית של ימי טרום המדינה, היא מדברת אל כל שכבות הציבור. למרות הזיקה המנטאלית החד-משמעית של תמליליה לעולמה של 'ארץ-ישראל העובדת'-החקלאית-האליטיסטית-הברל-כצנלסונית, היא הייתה למשוררת ה'ליכוד'...לכלת 'פרס ז'בוטינסקי', ולדוברת הפופולארית של אותם אנשים, שספגו כל חייהם שנאה תהומית לעולם שממנו באה. אף-על-פי שהיא דבקה לאורך כל דרכה בעברית ספרותית שמרנית, עברית טובה של ילדת בית-ספר מחונכת מלפני שני דורות, היא מבטאת בדרך כלשהי את אלה שאינם מסוגלים להעמיד משפט אחד בעברית מעין זו.=עולם האסוציאציות היהודי שלה הוא מזרח-אירופי מובהק והשפה המוסיקאלית של שיריה מבוססת באורח כמעט בלעדי על הניסיון המוסיקלי האירופי-אמריקאי, אבל היא מקובלת גם על החלקים המבוּרְגָנִים של עדות המזרח.
(הערה שלי - לגבי מירון - זאת כמעט בגידה מצידה!!!)
...ואף-על-פי-כן שיריה מבקיעים אפילו את הגבולות המסומרים, גבולות הקרב, החוצים את המפה התרבותית העדתית שלנו. טעמה המוסיקלי והספרותי רחוק כרחוק מזרח ממערב מעולם הרוק, הפופ והזמר העכשוויים, ואף-על-פי-כן אין היא שנואה על בני הנוער. יש אומרים, שאפילו פועלי בניין וניקיון ערבים,...מסלסלים בשיריה...
...אין צורך לומר, שבעצם זיקתה לעולמות סנטימנטאליים סטריאוטיפיים אין נעמי שמר יוצאת-דופן בקרב קה?9C יוצרי האמנות הבידורית בארץ ובעולם. זיקה זו היא מסימני-היסוד של הבידור, שתפקידו בכל אתר הוא להרחיקנו מן הספיציפיות, הסיבוך והממשות הקשה והבלתי-מתפשרת של העולם שבו אנו חיים,ולנחמנו באמצעות רדוקציה של עולם זה למערכת פשוטה של דגמים ניתנים להשגה קלה ושל קונפילקטים, שפתרונם מוגש אלינו בקנה. אין כל מקום וסיבה לטעון כנגד רדוקציה זו, שבה כרוך עצם התפקוד של האמנות הבידורית וממנה היא שואבת את כוחה לפעול על כל אותם המונים שאינם יכולים, ובוודאי גם אינם רוצים, להתמודד יחד עם האמן הרציני ובאמצעות יצירותיו עם מציאות נפשית, חברתית ורוחנית, שההכרה בה תובעת מאמץ בלתי-פוסק, מעשיר, מלהיב, אך גם מעיק ומתיש...יש מכל-מקום, טעם לצאת כנגד הרדוקציה הבידורית - דווקא משום שבזכותה מגיע האמן-הבדרן לציבורים הרחבים בחותר - בשעה שהיא באה לא רק לפשט את הדברים ולהקהות את עוקציהם, אלא =D7עיקר לטשטשם כליל, להסוות אותם מעינינו. הבידור הליגיטימיהטוב חותר לאיזו נקודה שבאמצע הדרך בין האמת לסטריאוטיפ. הוא משתמש בסנטימנט=אלי כדי לרמוז על עומקו של הרגש האמיתי; הוא מגלגל בסטריאוטיפיים חברתיים ולאומיים כדי עורר תשומת-לב כלשהי להוויות חברתיות ולאומיות התובעות תיקון; הוא מנסה לתווך בין עולם ההכרה לעולם האשליה הקלה...
תוכניות 'המטאטא' משנות השלושים, אורי זוהר בסרטיו, אריק אינשטיין בשירתו, להקת 'כוורת' של דני סנדרסון, שהגישו לנו בצורה מתוחכמת בבואה של ישראל חדשה, 'מטומטמת', נוגעת ללב בדלותה הרוחנית האותנטית - כל אלה יכולים לשמש דוגמאות לבידור הטוב ולתפקידו בהתפתחותה של תרבותנו.אמנותה של נעמי שמר היא הדוגמא של הבידור, שאינו מנסה לתווך בין המציאות לבין הקהל הרחב אלא להסתיר את המציאות מעיני הקהל הרחב. מה=שהבידור הטוב מנסה לגלות במידה שאינה מכאיבה מדי, היא מנסה בכל כוח לטשטש, לטאטא אל מתחת השטיח...
דן מירון-אם לא תהיה ירושלים-1987-הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי ...
... דן מירון-אם לא תהיה ירושלים-1987-הספרות העברית בהקשר תר=ותי-פוליטי/ על ... שירתה של
הפזמונאית הלאומית שלנו -נעמי שמר- מזדמזמת מתוך גרוננו הלאומי ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!