שלמה שפירא
ספר
"הירדן" ל- פרופ' נלסון גליק, משנת תש"ו בהוצאת מוסד ביאליק של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, (תירגם מכתב-יד א.ד. זינגר)
מטעם החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה שלה הרבה ספרים לידיעת ארץ-ישראל בעריכת ש. ייבין,
ספר זה הוא גם מתוך "הספרייה לידיעת ארץ-ישראל, מוזכרים הדברים הבאים:
- מעמוד 43
"בימי האביב של ישראל היה מקדש ה' באוהל מועד; אחר כך הועבר להיכל, שבנה שלמה בעזרת אומנים פיניקיים. האוהל בפשטותו משמח את לב האדם השמי הבלתי-מושחת, ודרך-החיים וארגון החברה הכרוכים בו יקרים לו מכל יקר. זרים לרוחו מלכים והיכליהם ובתי-אבן קבועים.
בבהירות מפליאה תיאר שמואל הנביא את האסונות שמלך בן-תמותה עלול להמיטם על העם, בשעה שהתנגד לבחירת מלך על ישראל, שביקש להיות ככל העמים...
- בעמוד 16 הסביבה האלילית של הפיניקים. מצד אחד בית המקדש ומצד שני אל-הפריון/אל השמש...
היפה שבחלקי הפער הגיאולוגי הגדול, שאליו שייך עמק הירדן, הוא "בקעת הלבנון" – כפי שהיא נקראת במקרא (יהושע י"א, י"ז); בפי הערבים היא נודעת היום בשם אל-בקעה, כלומר "הבקעה". בקעה זו הסגורה בין הרי הלבנון המקושטים בברושיהם וארזיהם – מצד מערב, לבין רוכסי מול-הלבנון מצד מזרח , נקראה לפנים בשם "סוריה החלולה-Coele Syria )ללא דיוק מיוחד, השתמשו לפעמים בשם זה כל דרום-סוריה וארץ-ישראל, להוציא את פיניקיה). שדותיה הדשנים ופלגיה הסואנים סייעו למלאותה ערים וישובים למוקדמות העתים. גולת הכותרת שלהם הייתה בעל-בך. אבותיה-מייסדיה של עיר זו עבדו לאל-הפריון, בעל שמו. אולם היוונים כינוהו בשם אחר: הם זיהוהו עם אליל-השמש שלהם , הוא הליוס...צפונה מבעל-בך, השוכנת על פרשת-המים, בגובה 1100מ' בקירוב, יוצא נהר אורונתס (נהר אל-עאצי), ומשם הוא זורם דרך אנטיוכיה העיר בנקודה הנמצאת במרחק 32 הק"מ בקירוב ממוצאו אל הים התיכון. בעיר זו הצליחו ביותר מאמציה של הנצרות הקדומה וכאן נקראו בפעם הראשונה אותם שדבקו בדת זו בשם "משיחיים".
לדעתי, כאן אפשר להצביע על הים התיכון שמשמש מקום יציאה לנצרות לעולם הגדול!
ואני שואל :למה חבל פיניקיה הוצא מ"סוריה החלולה"? כנראה, היו סיבות מיוחדות לכך!!!
- בעמוד 23 - על פיניקים ופאניאס (הבניאס ליד מקור הנחל דן) ואני שואל האם היו "צאצאים" לפיניקים בא"י ובמיוחד בצפונה או בקירבת הים התיכון שהושפעו גם מן היהדות? והצאצאים בחרו מקומות הקשורים למים ולזרימת מים!!!!
...עוד זמן רב היתה הקדוּשה האלילית מרחפת על פני פאניאס. אבסביוס מספר על הטקסים שהיו נערכים כאן במאה הד' לספה"נ. וזה לשון תיאורו: "בקיסרי של פיליפוס, שהפיניקים קוראים לה בשם פאניאס, מרכאים מעיינות בתחתית הר פאניוס, שמהם זורם הירדן. הם אומרים שביום-חג מסוים זרקו לתוכו קרבן, שנעלם בדרך נס מכוחו של השד. ומה שקרה היה פלא מפורסם בעיני כל אלה שהיו באותו מעמד. פעם אחת היה שם אסטיריוס בשעה שנעשו הדברים הללו, ובראותו את ההמונים מוכי-תימהון על הדבר, נכמרו רחמיו על תעתועיהם, ונשא עיניו השמיימה והתחנן בפני אלוהי , באמצעות המשיח, שיגע בשד המתעה את העם וישים קץ לתעתועי בני-האדם. אומרים, כי בשעה שעמד בתפילה צף הקרבן ועלה על פני המעיין. כך נסתלק הנס; וכל פלא לא נעשה עוד במקום הזה".
- בעמוד 24 - ליש הקדומה בשבט דן הייתה נתונה לשלטון הפיניקים.
מכאן מסקנתי שהפיניקים היו בארץ ישראל לפני כיבוש א"י!!!!!!!! ובודאי הייתה מלחמה עמם והשפיעו גם בימי השופטים והמלכים ואולי התערבבו עם בני-ישראל...
מהלך ארבעים דקה מערבה מבאניאס נמצא מקום אחר של התפרצות מי-התהום. מעיינות עין א-לדאן החזקים ממלאים שני שקעים שבקרקע ברכות-מים מעורבלות. המעיינות נמצאות מערבה ודרומה-מערבה לתל המלאכותי הגדול תל אל-קאצי 0קרי:קאדי), והם ניגרים לתוך פלג השוטף בזרם סוחף ומהווה את המקור הקצר והחזק שבמקורות הירדן. נודע הוא בשם נהר א-לדאן. שמו מזכיר את שבט דן, שלכד את העיר ליש (לשם)הקדומה, שהייתה נתונה לשלטון הפיניקים (היום מזהים אותם עם תל אל-קאצי), וקרא לה בשם דן ...
- לדעתי ניתן להשוות בהזדמנות של הפיניקים, את הים מצד אחד ואת בקעת הירדן עם הירדן מצד שני, וארץ ישראל – ארץ המעבר בין מזרח למערב ובים דרום לצפון עם דרכי הסחר והכיבושים האינ-סופיים...
- עמוד 115: הירודס ומרכוס אגריפס... על חיים פנימיים מיוחדים של העם שישב בארץ!
"כמה התענג על מלך חכם של היהודים שהביא את רומא לירושלים. אי אפשר היה לצפות שאגריפס יכיר את חייו הפנימיים של העם שישב בארץ; ואף הירודס עצמו בוודאי לא עמד עליהם כל צרכו. בסופו של דבר הרי לא נגעו אותם בניינים אדירים, שהקימם הירודס בכל רחבי הארץ, בחייהם של המוני-העם הפשוטים והחסודים ובחיי המנהיגים הרוחניים, שהעם הלך בדרכיהם. למרות כל ברק העולם היווני שהקיף אותם, לא זזו ההמונים מדבקותם באמונת אבותיהם הפשוטה.
- בעמוד 125 מוזכר הירודס ונקשרים - המושג "הודות לסבלנותה של רומא" ומודגש "לא רצה להתערב בענייניה המייגעים של ארץ-ישראל " וגם מודגש
"אולם אף אחד מהם לא יכול לעמוד לאורך ימים בפני כוחם של יהודים כיוחנן. כוחו בא לו מאמונתו באלוהים" - בעמודים 111-112 מוזכרים אנטיוכוס והמכבים ועל התקופה נכתב "שושלת החשמונאית, ששלטונה נטול-השלווה נמשך קצת יותר ממאה שנה. לאחר מכן נפל השלטון בידי הירודס הגדול, הידוע בכישרונו ובאכזריותו, זמן קצר אחרי מות אנטיפטר, אביו, שהיה הכוח הממשי שעמד מאחורי כסאו של הורקנוס השני, האחרון לבני בית-המכבים. בכל שנות מלכותו הארוכה היה הירודס מגן ליהודים, ידיד לרומאים ומעריץ היוונים...
המשולש שצמח מזמן המכבים – יהודים/יוונים ורומאים . איך במשולש הזה שרד הקשר היהודי-פיניקי?
- בעמוד 70-71 ישנה סקירה על צמיחת תרבות, בניית תרבות, עזובת תרבות, חידוש תרבות בתולדות ההתיישבות בארץ-ישראל "תרבות חדשה וייתכן שהושגו בה אף הישגים נוספים, או אולי נפלה בדרגתה מן התרבות שהייתה שם לפניה...זוהי היסטוריה של שיאים גבוהים ועמקים שפלים, וביניהם שטחי שממה. זוהי היסטוריה של הישגים, הבטלים ומתחדשים בלא-הרף, ורק גרעין נצחי אחד נתקיים לזכותה – הלוא הוא הכרת קיומו של אלוהי ההיסטוריה..."
- בעמוד 74 מדובר בבתי המלאכה של חירם...ועל הפלישתים שבאו מאיי הים ...אך רישומם של הפלישתים ניכר עד היום. ובעמוד 82 ...ההיאבקות הממושכת בין ישראל לבין הפולשים שבאו מן הים... ובעמוד 99 מאות שנים לפני-כן היו הפלישתים וישראל נלחמים מלחמת תנופה על השליטה ...
- עמוד77 - ...האם האמינו אנשים אלה באלוהים, אומר לך: כן, האמן האמינו! לפני זמנם של בני ישראל האמינו תושבי הארץ באלוהים רבים. משהגיעו לכאן בני-ישראל הביאו עמהם את האמונה באל אחד. אולם רק מעטים מהם החזיקו באמונתם בכל טהרתה, כוהנים ונביאים הוכיחו את העם כי שמוע מזבח טוב והקשב מחלב אילים ומתפילות חסודות, שמקורן בשובע הנפש הבוטחת כי אלוהים מגן לה. ורבים מהם עבדו לה' בפיהם, אך במעשיהם חזרו לעבוד את העשתורת, וניסו לפסוח על שתי הסעיפים. אולם לבסוף לא עבדו אלא את האל האחד.
- על איזבל בת מלך הצידונים...ועל חמת אחאב לאליהו
- עמוד 94 "...על חרסים השייכים לרומאים , לישראלים, לערבים לביזנטים ולעמים אחרים שחיו שם לפניהם ועל חרסים ערביים מזוגגים מימי הביניים."
שלמה שפירא
השבמחקתיאור מוסיף לבית-שאן בספרו של פרופ' נלסון גליק "הירדן" (עמודים 97-99), הוצאת מוסד ביאליק של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, 1946
עילום-השם, שהיה מנת גורלם של כמעט כל היישובים הקדומים בעמק הירדן, ממערב לנהר – יישובים שמפאת חשיבותם, לפי השקפתנן, היו צריכים להיזכר במקרא – לא היה לאשרנו מנת גורלן של שתי הערים החשובות ביותר שבחבל-ארץ זה, הלוא היא בית-שאן שבצפון ויריחו שבדרום. שמות אלה נשתמרו לנו במשך אלפי-השנים, ועד ימינו אנו קוראים הערבים לערים אלו בשמות ביסאן ואריחא... מקומה של בית-שאן גורם, שכל יישוב, אם היה מתהווה שם, בעל כרחו נעשה העיר המרכזית בחבל-ארץ חשוב זה...השם בית-שאן, לא נשכח לעולם גם בימי שגשוגה השונים והריסותיה עם השנים וחזר תמיד אל קדמותו...העיר נקראה בפי היוונים והרומאים בשם סקיתופוליס ומקורו אולי במאה הז' לפני ספה"נ, כשפשטו על הארץ הסקיתים – עם הודו-אירופי אוהב מלחמות, שארץ מוצאו בערבות דרום-רוסיה – והגיעו דרומה עד לגבול מצרים. נמצא מי שסבר, כי פירוש של השם בית-שאן הוא "בית ("מקדש) לאל הנחש". בין כך ובין כך, דמויות רבות של נחשים היו בין המציאוֹת המעניינות ביותר, שנתגלו בבית-שאן; לאחד הנחשים שדיים של אשה ומתחתיהן קערת חלב. יתכן שבית-שאן היתה מרכז לפולחן-הנחשים שהיה נפוץ בארץ-ישראל הקדומה. נזכיר רק את האסטילי של נחש שמצאה אולברייט בתל בית-מרסם (קרית ספר או דביר) בדרומה של ארץ-ישראל, וכן את הנחושתן, נחש הנחושת, שהיה במקדש שלמה בירושלים. הבניינים הנוצריים באו במקומם של מקדשים-אליליים בני התקופה הרומאית והתקופה ההליניסטית, שקדמה לה. בין הריסותיהם של מקדשים אלה היו שרידי מקדש אחד, שנבנה במאות הב' – הג' לפני ספה"נ, והיה מוקדש כנראה לאליל דיוניסוס. ואמנם, נקראה העיר לפעמים בשם ניסה (Nysa ) על-שם מקום הולדתו של האליל. בשנת 107 לפני ספה"נ השתלט על סקיתופוליס הכוהן הגדול החשמונאי יוחנן הורקנוס, והעיר נשארה כפופה לשלטון המכבים עד שנת 63 לפני ספה"נ, שבה הפכה הארץ פרובינציה רומאית. בימי שלטון הרומאים זכתה העיר לשגשוג רב, ועד מהרה נעשתה לעיר הראשה של הדיקאפוליס, ברית עשר הערים שתרבותן יוונית-רומאית... מאות שנים לפני-כן היו הפלשתים וישראל נלחמים מלחמת תנופה על השליטה בבית-שאן, שנודעה לה חשיבות אסטרטגית חיונית...
...הרושם שלי שארץ-ישראל היתה גדושה במקדשים-אליליים ובפולחנים זרים בכל התקופות, מכניסת בני-ישראל ממצרים ועד לחורבן בית-המקדש השני. מגיע צל"ש ל"תורת ישראל ואמונתה" שקמה ושרדה ושרדה למרות מקדשי-האלילים, הפולחנות הזרים, הכיבושים שעברו עליה, הנצרות בתחילתה שניסתה לשנות יסודותיה והדתות הנוצרית והמוסלמית שניגחו וניגחו בה בלי סוף...
קטע זה פרסמתי בבלוג שלי ב- "וואלה" שהיא סגרה אפילו את כותביה לעיין בקטעים שהם כתבו. חבל מאוד!
שלמה שפירא
נכתב על ידי Shlomo Shapira , 1/1/2013 22:17 בבלוג שלמה שפירא ב- "ישראבלוג".
מחק