שלמה שפירא
רוני סומק על "מעברות חיים" ל- ליליאן דבי-גורי
עיון 'רוני סומק' בספרה של ליליאן דבי-גורי, עתון 77, גליון 365, ינואר-פברואר 2013, עמוד 15
..."העבר מתגייר להווה"...
..."לקנות געגוע"...
..."לגיאומטריה שירית"...*
...המשוררת מזמינה את הקורא "לגיאומטריה שירית שבה הגעגוע אינו רק חייל בצבא הנוסטלגיה". הגעגוע הוא עולם שאולי אי-אפשר לשחזר אבל אפשר לדבר עליו באהבה, כאילו העבר "מתגייר" להווה. (מילות הביקורת עולות בהרבה "ותיקוּת" משירי הספר!)
תהליך גיורה של המשוררת שנמשך יותר מששים שנה, כהלכה, הוא פרק חיים ארוך מאד ואולי אכזר מאד, שאולי הגעגוע היה כל כך מרגש וחפור בחייה ובמוזיאון נפשה, עד להעירו היום בפומבי בזמן "עת חפץ." הגיור היה כל כך מתמשך ובלתי נראה לעיין כל כך הרבה שנים ודרך הגעגוע הזה, הנה באה "הערת העין" שניסתה לבטא את מה שעבר עליה משנות החמישים למעברות החיים של אתמול והיום!
"לגיאומטריה שירית" - ? דרוש הסבר! כי לגיאומטריה דרושה הוכחות ולמשורר אין ועל כן כאן קול קורא ינסה להיעזר בהתנסות עצמו ולנסות להוכיח.
שלמה שפירא
4.04.2013
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!