שלמה שפירא: נזכרתי ב- "זרעי קיץ" ומביט ב- "ורד חורף"

שלמה שפירא

נזכרתי ב- "זרעי קיץ" ומביט ב- "ורד חורף"

שמש חורפית 

נזכרתי ב- "זרעי קיץ" ומביט ב- "ורד חורף"

זורחת השמש היום

יוצא לקראתה בחצר ביתי

גם השמש יוצאת לקראתה בחצר ביתה

מביטים אחד לשני - פעם לורד, שוב ושוב לורד

אמנם הורד מפריד בינינו - "ורד סמוק וביישן" אך שוב התחיל לפרוח 

לא פגישה ולא חצי-פגישה

בין מבט למבט קטעי ניבים ספורים ושוב הציף הכל...

ומרגישה שכותב  לה הרגע שיר.

פער בשנים אינו פער בשירים

נכותו של אדם זקן בראיית עולמו שלו

צליל חליל שירתו נמשך ונמשך ונמשך עד אין סוף ומעבר לו...

האהבה מעל לכל - זקן אהב ואוהב ויודע איך לאהוב - אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב...