יום שלישי, 31 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: ג'קט ה- ניינטיז

שלמה שפירא

ג'קט ה- ניינטיז

בשנות ה- ניינטיז "עברי לידר" שר "ג'קט" - "...בואו אל המים נגמרה תקופת ההכחשה / תלמדו אותי לשחות, לצוף...כשאני אגדל 
אני אהיה כמו כולם ותהיה לי אהבה חדשה...יהיו לי כוכבים על הג'קט הכי יפה בעיר..."

"ג'קט" כחליפת-שירה,/ בדגם שירי ג'קט צמרי שמתאים למזג אוויר חורפי , ג'קט לגבר ולאישה - לובשים אותו כאילו אנחנו ב- "ניינטיז" / שנות התשעים של המאה ה- 20,
אז- היו עלייתן של הרב- תרבותיות והמדיה האינטרנטית  / הפיכת האינטרנט והטלפון הסלולרי לחלק בלתי נפרד בחיינו. 
בל נשכח שב- ניינטיז נרצח ראש ממשלתנו "יצחק רבין" הנודע בנועזות מדינית, 
ולא התערב במשפטה של אשתו - חייב להיות משפט צדק שווה לאזרח, לאיש הרם ולמושל . 
שירים רבים נכתבו אז ובהשפעת התקופה - בחלקם שרו אותם.במסיבות ובמועדונים - עיין: "ניינטיז באוזן" / "מועדון האוזן" ועוד.
בשנות הניינטייז הייתה עלייה בחוסר אימון בהרבה ממשלות בעולם, קריסתה של ברית-המועצות וב- 1993 היו "פיגועי התאומים" ב- ארה"ב,
גם צמחו התכנסויות ואיחודים של כלכלות וכוחות פוליטיים בין מדינות ברחבי העולם. 
במציאות של אז ראש ממשלתנו "יצחק רבין" מצא עוז לעשות שלום בינינו לבין ה- פלשתינים.

היום - אני לא יכול ללבוש "ג'קט" משלי, גם "ג'קט-ג'ינס שבארון הבגדים שלי. 

מתבושש בואו של "אלטעזאכן". 
מתבושש בואו של משיח .

יום שני, 30 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: מאה חלומות בי געגוע

שלמה שפירא

מאה חלומות בי געגוע 


מאה חלומות בי געגוע 
כולם - "אישה לגעגוע"
לא מצאתי אותה
היא בארץ רחוקה 
היא אישה לחלומות ב- שנת לילה.

הלבד מנצח 
זריז עוד יותר הגעגוע
מתי לחבק ולהתנשק בגן געגועים.

פניתי לאינטרנט וחיפשתי "אישה לגעגוע:
אינטרנט השיב - "שיננית פרטית מוסמכת עם תעודות".

יש לי שיננית. מבקר אותה פעם בחצי שנה. את שינון דעתי עליה כתבתי בשיר ומסרתי לה. 

יום ראשון, 29 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: החליל והפסנתר שבינינו

שלמה שפירא

החליל והפסנתר שבינינו


נזכרתי הערב ב- "עודד פלודה" שהופיע בחליל-צד עם "בתי - לימור" בנגינת פסנתר, בערבי ספרות שיזמתי והנחתי בהרצליה, רמת-גן וברעננה.

"החליל" - מילים:- לאה גולדברג, לחן - דודי זהבי. השיר הופיע ב- דבר לילדים" בתרצ"ח / 1938 (שנה קשה ליהודי ארץ-ישראל כאשר התפשט הטרור הערבי והתחדש המרד הערבי.)
"החליל הוא פשוט ועדין / וקולו כמו קול של הלב. החליל כשכשוך הפלגים כמו שיר ילדים, כמשק הרוחות בפרדס מלבלב -מנגינה ערבה ויפה."
ג'ובראן חליל ג'ובראן (סופר לבנוני אמריקאי - כתב את ספר "החליל" הבנוי מ- 26 משלים.
כך או כך ניתן למצוא הרבה סיפורים מאחורי החליל.

החליל והפסנתר שבינינו:
אהבה עם חליל רועים פרצה בי מהרגע הראשון, כשראיתיך ושוחחנו - "באו האהבה והפסנתר  ושללו ממני כל דבר זולתה. התודה לאלוהים שהמסני כהמס סוכר במים." ( עומר אבן אלפאריד / משורר מוסלמי במאה ה- 13.) . על אהבה והתאחדות מוצאים באופרה "חליל הקסם" שנכתבה על ידי וולפנג אמדאוס מוצרט.

אך אהבה דועכת עם הימים בגלל סיבות שונות.
את - אישה חכמה עם שמחת חיים אמיתית ... מבקשת להציל עולם ואשתו בשמחתך - בלי לבדוק מה מרגיש הצד האחר בקשר אלייך.
אינך תלויה באיש אפילו במשפחתך. עברת תהליך פנימי - תנגני בחלילך או לא תנגני בחלילך...את המחליטה.

נואשתי, הרמתי ידיים. 
תבקרי או לא תבקרי - התלהבות לבואך הוא עניין מהותי בשבילי. בשבילך היא בעיה טכנית שלא מצפים ממנה דיאלוגים.

חיפשתי "בית בלב" - יש לי בית וחסר לי בית בלב ובית נמדד מרגשות - איך שמרגיש אדם!

שלמה שפירא : ספורי צל"שים - שהוענקו שלאחר המלחמה ע"י הרמטכ"ל ואלופי הפיקודים בהוצאת מטכל" / קצין חינוך ראשי / ענף הדרכה והסברה / אייר תש"ל, מאי 1970

שלמה שפירא

ספורי צל"שים - שהוענקו שלאחר המלחמה ע"י הרמטכ"ל ואלופי הפיקודים
בהוצאת מטכל" / קצין חינוך ראשי / ענף הדרכה והסברה / אייר תש"ל, מאי 1970

כתבו: משה בן-שאול, אביעזר גולן, יוסי גמזו, אלעזר לוין, מרדכי נאור

התוכן:
התקרית הראשונה בסיני / עמוד 7
"העונה הבוערת"בצפון התעלה / עמוד 11
הלילה הארוך של אח"י "אילת" / עמוד 13
יום קרב ממזרח לירדן / עמוד 20
זינוק למוקד הקרב / עמוד 32
נשק השלל הפך ל- "נאבוט" / עמוד 35
במארב הלילי יש חדש / עמוד 39
תעוזה על ראש המגדל / עמוד 42
האויריאי לשעבר הצטיין בשריון / עמוד 44
עד ברגע האחרון / עמוד 49
מראה ליד הגשר / עמוד 53
קור רוח בבקעה הלוהטת / עמוד 55
דילוג צורך ירי / עמוד 58
פעם תותחן - תמיד תותחן / עמוד 61
עלילות משה בסיני / עמוד 64
"רוורס" לתוך החולות / עמוד 67
האש כובתה בתוך תקרית האש / עמוד 72
צל"שניק בן 46 / עמוד 75
גיבורי האי גרין / עמוד 78
30 דקות בשדה מוקשים / עמוד 89
חילוץ - כפול 4 / עמוד 93
"אפילו גדוד לא היה מצליח לפרוץ למעוז" / עמוד 96
אבנים במקום תחמושת / עמוד 99
חשוף בבניית המוצב / עמוד 103
עזרא שבר את המארב המצרי / עמוד 106
הצלפים ירו - הרופא ניתח / עמוד 111

אבנים במקום תחמןשת...
סיפורו של סמל משה אשכנזי:
בבוקר יום השישי היה כלי-הרכב שבסיור בתנועה בדרך בזלתית מצפון-מזרח למסעדה בקרבת בירכת-רם. 
"עמדתי בכלי-הרכב ליד הנהג", סיפר משה אשנזי. "לפני שעמדנו להיכנס לדרך של מוצב הבחנו בשני שיחי קוצים מונחים על הדרך. עצרנו את כלי הרכב והחבלן ניגש לבדוק את העצמים החשודים. משהניע את השיחים נפתחה לעברו אש מרובה "קלאצ'ניקוב" מטווח של 20 מטרים. המחבלים הסתתרו ממזרח לדרך על מדרגה והם ארבו לנו. משנפתחה האש הצליח החבלן לזנק לצידי הדרך ושם הסתתר. הגבנו מיד במכת-אש נגדית. הודעתי שנתקלנו במחבלים ומיד קפתית מכלי הרכב. זינקתי לראות מה קרה . הבחנתי בשני מוקשים גלויים המונחים על הדרך כשעליהם השיחים, וכן בחוליית המחבלים. יריתי לעברם ב- "עוזי" ושבתי לכלי הרכב. תוך כדי כך נורתה לעברנו פצצת באזוקה שחלפה ממעל. שמעתי את קול הנפץ ואת שריקת הרקיטה באוויר. באותה שנייה קמו המחבלים והחלו בבריחה. צעקתי אחריהם והתחלתי לרוץ. הם טיפסו על גבעה ואני בעקבותיהם. מקץ דקות אחדות נוכח הסמל, כי הוא נמצא בעקבות המחבלים, אבל המשיך ברדיפה. בשטח הסבוך והסלעי נע משה אשכנזי כשלפתע, במרחק 15 מטר לפניו, נתגלו לו שנים מבין המחבלים. הוא קם על מקומו כשהשניים צופים לעברו נדהמים אף הם. אינטינקטיבית פלט צרור ארוך מן ה- "עוזי"שהיה ברשותו בירי מן המותן והבחין , כי אחד המחבלים נפגע ברגלו וכרע ארצה. משה ביקש להמשיך באש, הוא משך את כפתור הדריכה, דרך את העוזי ואז נוכח, כי תחמושתו אזלה מן המחסנית ולא נותרו ברשותו מחסניות נוספות. החבלן הפצוע שכרע לארץ, הבחין בכך כנראה, הוא הגביה את רובה הסער שבידו וירה צרור קצר לעבר הסמל שניצב בשטח. אחד מכדורי  ה- קלאצ'ניקוב" פגע בכתפו השמאלית של משה...המחשבה הראשונה שעלתה בראשי היתה למשיך ולחסום את השרך למחבלים, למנוע מהם לעבור אל השטח הסורי. שכן, המרחק בינינו ובין הגבול היה אז כקילומטר. רציתי למנוע בעדם מלהסתלק. לא חששתי, כי אילו הייתי חושש לא הייתי ממשיך אחריהם. קפצתי מאחורי גל אבנים, הסתתרתי, תפסתי בידי את העוזי וצעקתי לעברם בעברית "קומו והיכנעו! הרימו ידיים ובואו לכאן. בואו הנה בני כלבים ! איש לא ענה לי. התרוממתי ואז ראיתי את שני המחבלים מסתלקים. האחד שלא נפגע תמך בפצוע. הם ירדו אל הוואדי, קמתי לזנק אחריהם. עשיתי איגוף ובמהירות טיפסתי על הגבעה ממול, כשאני נמצא ביניהם לבין הגבול. לא היתה לי תחמושת וחשבתי שאם אאלץ, אשתמש ב"עוזי" כמקל . ידעתי שתיגבורת תגיע אלי במהירות המירבית והחברה שלי לא יפקרו אותי...
בזכות מעשהו הוענק לסמל משה אשכנזי ציון-לשבח על-ידי מפקד פיקוד צפון.


יום שבת, 28 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: בימינו חסרה הדוגמא האישית ואישיות לדוגמא אצל הפוליטיקאי בישראל

שלמה שפירא

בימינו חסרה הדוגמא האישית ואישיות לדוגמא אצל הפוליטיקאי בישראל 


אצלנו במדינה - פעם - "הדוגמא האישית" היה נר לרגליו של כל פוליטיקאי בישראל.

מה אומר ומה אגיד: היתה פעם אמת שהאירה את הנשמה מצד הפוליטיקאי הישראלי.

"הדוגמה האישית" בעיניו של פוליטיקאי-היום - לא דובים ולא יער.

לולא "צבא ההגנה של ישראל" 

כאשר חיילינו נלחמים ומחרפים את נפשם למען המולדת - כך שורדים.

זיכרו פוליטיקאים של היום - גם היום כמו אז יש עדיין הרבה ספורי צל"שים.

היום - אי אפשר להצביע על אף פוליטיקאי שמחונן בגבורה למען עמו ומגיע לו צל"ש.

מה אגיד ומה אומר: לא לשכוח את "קור הרוח בבקעה לוהטת" - "בליל ה- 26 באוקטובר 1969, כמה חודשים אחרי מלחמת ששת הימים לא נפסקה המלחמה כנגד המחבלים. מחבלים ניסו להמשיך ולפגוע בישובים ישראלים.

למשל - בגיזרת דן שבגליל, בסיור לילי מחבלים פצחו במטח מחריש אוזניים ו- "יש הרוג אחד ושלושה פצועים". נשאלה השאלה אצל החיילים בסיור: "מה עלינו לעשות?" 

אני שואל אותה שאלה לפוליטיקאים של היום: 

"מה עלינו לעשות כשכל דבר גדול, גם דבר קטן הפך להיות מתוך הסתכלות פוליטית?" - כאשר אי אפשר לשחרר את חטופינו ברצועת עזה - שאלה לא לחיילינו אלא לאנשי הדרג המדיני שבסחבת סחב וסוחב את ישועת-החטופים.

"מדינה שיש לה צבא וצבא שיש לו מדינה" חשוב לחשוב אחרת - כך יהיה לכל אחד מאיתנו וגם לפוליטיקאי - מופת  ל- "מלח הארץ" להנחות כל אזרח במדינה הזאת  לעבדה ולשמרה. 

תפילתי מכל הלב. אהבתי מכל הלב!

יום שישי, 27 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: רחמה הבבלית, רחמה לצלן, רחמנא ליצלן, רחמה חמזה, רוחמה...

שלמה שפירא

רחמה הבבלית, רחמה לצלן, רחמנא ליצלן, רחמה חמזה, רוחמה...

בעיראק - במשפחה המורחבת הייתה אישה בשם "רחמה" - אישה חסודה מלאת חן ומושכת עליה חוטי חסד.
עלינו לארץ-ישראל - הרבה קרובים-רחוקים מן המשפחה המורחבת - בשבילי היו ואינם.
רחמה לצלן = רחמנה לצלן - "...תארו לעצמכם עיר מעורבת, רחמא לצלן, הישראלי...ייאלץ להיתקל בערבים ברחובות העיר...(6 באוק' 2012)
רחמנא ליצלן = מארמית: הרחמן יציל אותנו (בעת צרה)

יש את "רחמה חמזה" - ילידת 1995, מתגוררת ויוצרת בביר אל מכסור, בוגרת החוג לאמנות לשנת 2015 המצטיינת 
במשכן לאמנויות באוניברסיטת חיפה ובהתבגרותה חשבה ללמוד סיעוד באסף הרופא, שינתה דעתה והפכה להיות אמנית וכאשה ערבייה אומרת:
"גוף עירום ומין הם דברים טבעיים וכאשה ערבייה חשוב לדבר על זה. 
"ענבל לויטה" גם מחזיקה בחום את "שיטת המקום" ומדגישה את השילוב בין עולם הטבע לעולם הרוח.
יהודים וערבים מדברים בעשור האחרון על - שיטת "המקום". שיטה חינוכית טיפולית יישומית הרואה את הטבע כמורה לחיים להבראה ולחינוך וטיפול 
המבוססות על עקרון הטבע כמורה והעשרה בתחומי הטיפול, החינוך, האקולוגיה ומודעות ל- "חוכמת הצמחים" - ספר - 
המלווה את "שיטת המקום" - אדם לאדמה לעובדה ולשומרה!
(שיטה זו בעד הנקה טבעית מלאה בסבבה ומי שרוצה - שתניק)

"רוחמה, - קיבוץ בישראל - בתחומי מועצה אזורית שער הנגב - בנגב הצפוני, למטה מזרחית לעיר שדרות - 
הוא הקיבוץ הראשון שהוקם בנגב בעת החדשה - בקיבוץ יש מגדל תצפית ובסביבת הקיבוץ הכל פורח.

רוחמה / מילים: דידי מנוסי, לחן: יוחנן זראי

כשהיתה רוחמה בת חמש
השכונה כולה קראה לה בובה
כשהייתה רוחמה בת חמש עשרה
בגימנסיה הבנות קינאו בה
כשהייתה רוחמה בת עשרים
כל בחור היה שולח עין
והיום רוחמה בת שלושים
ובכל זאת רווקה עדיין...

שלמה שפירא: שיחת מיילים בין "חנה נלסון" ו- "שלמה שפירא" שקשורה לתכנון "פגישת מחזורנו" / גם על גלויות שנשלחו מחו"ל למזכירות המחלקה

שלמה שפירא

שיחת מיילים בין "חנה נלסון" ו- "שלמה שפירא" שקשורה לתכנון "פגישת מחזורנו"

על גלויות שנשלחו מחו"ל לחברי המחלקה לבוטניקה באוניברסיטת-תל אביב בשלושים השנים האחרונות במאה שעברה וגם תמונות שצולמו .

שלום חנה,  (חנה נלסון)

כשרבקה בביוף (המזכירה של המחלקה שנים רבות) עזבה את המחלקה, הסירו את הגלויות שהיו ממוענות אליה ושתלתה בחדר המזכירות, ואני שחשבתי אז, שבגלויות יש "היסטוריה מיוחדת" ובקשתי מהמזכירה החדשה, לקחת חלק מהן. והנה אני מפשפש בשבילך ומוצא גלויה שאת שלחת מארה"ב - איטאקה - לרבקה משנת 29/6/72, ושם את כותבת "הרבה, הרבה תודה עבור המכתבים. מסרי גם תודה ליוסקה וליהודה בשמנו. לא מכבר סקרנו בוושינגטון עם אחותו של נתן וגיסו...ושוב אין זמן...

מצאתי מעטפה עם בולים יפים ששלח שמעון גפשטיין לישראל אילן וקשה לפענח את התאריך שעל הבולים - מברית המועצות.

מצאתי גלויה שנילי ליפשיץ שלחה לשפר ו- לרג'י ב-12.7.79 מנורבגיה.

מצאתי גלויה ששלח שמואלי לגליל ב-8/11/65.

מצאתי גלויה ששלח דוד וול ב-8/10/74 למזכירות המחלקה לבוטניקה.

מצאתי שתי גלויות ששלחה עינה סוחודולר לגליל, ב- 12.8.65, 11.1.65 ואולי הן של ה-"עינה" של מחזורנו (פלורה אלפינה).יש לי תמונה של רבקה בביוף עם יעקב גליל ואשתו ושתי מזכירות: יונה ועוד אחת שלא זוכר את שמה.

יש תמונה של גליל עם ברש האב, מנדלסון ויפה קידר ועוד

יש תמונה של מישהי צעירה שעומדת מול מדפי העשביה.

יש תמונה של גליל, מוסא, שעוד שלשה גננים ו- נתני.

יש תמונה מ"חתונת טאוס" עם ישראל אילן, אברהם בורבין ואנוכי

יש תמונה עם צבי ירון והאיש שעבד אתו ונפטר (אני לא זוכר את שמו)- אולי ?דובדובני? ושניהם מביטים בבינוקולאר.

אני לא מוצא, בינתיים את התמונה שאת מדברת עליה, כי אני לא מוצא איפה שמתי את התמונות שנתן צילם. אחפש ואודיע לך.

****************************

שלמה יקר,
זה ממש נחמד, למה שלא תביא את הכל למפגש שלנו) - מםגש המחזור שלנו. . נילי עזרה לי המון למצוא את תמונות המרצים באינטרנט ואנחנו מתכננות לעשות חידון (כל אלו שנשארו באוניברסיטה לעבוד לא נשתתף, כמובן) אז אחרי החידון אתה יכול להראות את הגלויות והתמונות האחרות ובטח יהיו אנשים שזה יעניין אותם.
העיינה שאתה מצאת איננה שלנו כי לשלנו קראו עיינה פלדמן.
אנחנו נוסעים לבקר את בננו בארה"ב ונחזור באמצע אוגוסט.

שיהיה קיץ נעים. 
כל טוב,
חנה        (חנה נלסון)
************************

תודה, שלמה. גם אני מצאתי את הרישום הזה באינטרנט רק רציתי לודא אולי אתה זוכר. מה בקשר לתמונה ששלחת לי, לפנים בתמונה שליד טאוס? האם זאת עובדת או אולי תלמידה אצלנו?
עוד דבר: האם אתה זוכר תלמידה (רק בשנה א') בשם  עדנה וולוביץ'?
תודה ויום טוב,
חנה
*****************************

שולח: Hannah Nelson,
נושא: שאלה
שלום שלמה,

אני כל כך שמחה ששלחת לנו את התמונות מהימים ההם בנוסף לתמונות הפרטיות שלך. בזכותן יש לנו תמונה של ישראל אילן ואחרים. האם אתה זוכר מה היה שמו הפרטי של שמואלי, שמופיע ג"כ באחת התמונות ששלחת? אם כן, אנא כתוב לי.
דרך אגב, האם התקשרת למישהו נוסף מחברי הכתה (פרטי הקשר בטבלה ששלחתי לך ושאני מקוה שקיבלת)?
שבת שלום ושבוע טוב,
חנה 
*****************************

שלום חנה,

מה שמצאתי :

שמו הפרטי של שמואלי: - אלעזר או אליעזר:

מורשת המכון למדעי הקרקע , המים והסביבה / מינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני. מדינת ישראל / משרד החקלאות ופיתוח הכפר ... 1960- 1963 יוסף הגין, דניאל הלל, אלעזר שמואלי (ניהול משותף). 1963-1969 אליהו מור (מורבסקי).18 בדצמ 2011 ינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני ... מדור למבנה הקרקע: יעקב רובין, שבתאי גירון, אליעזר שמואלי, דני שימשי, חנוך בילורי, אל מנטל, מיכה אופיר, ג'רי סטנהיל,  ...
***********************************

יום חמישי, 26 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: לחדש את מנוי ה-adsl שלי

שלמה שפירא


לחדש את מנוי ה-adsl שלי

                                      לאילנה 

 

כל שנה (לפחות עשׂר שנים)

אני בא אצלךְ לחדש את מנוי ה-adsl שלי.

את יושבת מול מחשב

מעבר לשולחן שלידו אני יושב כעת

מגישה לי טופס למלא

מסתובבת לאחור וקמה

ל"גהץ" את המסטרקארד שלי

בודקת בטופס אם שגיתי

ברישום תאריך התוקף שלו

לאחר מכן אני בא הביתה

ניכנס לאינטרנט

ניכנס לבלוג

וכותב שירים .


הפעם דלתך היתה נעולה

עמדתי וחכיתי קמעא

עברה לידי אשה מעובדות המקום

שאלתי אותה

"את יודעת אם אילנה תגיע בקרוב "

ענתה לי

"אני אילנה"

רק במשבצתהּ הכרתיה

וחשבתי שאני מכיר אותה מספיק .


12/6/2008 20:44

ש י ר  ב ר ג ע     258

שלמה שפירא: תקשורת כבדה יותר *

שלמה שפירא

תקשורת כבדה יותר *

 

איימל בא

איימל יוצא

איימל פורה

איימל עקר

איימל נשמה

איימל זבל

איימל ידידותי

איימל מאיים

איימל מפגיש

איימל מנתק

איימל צנוע

איימל רברבני...

בבת אחת צנחה עלינו תקשורת חדשה

ובארץ צמאה ככוחי אז כוחי עתה

בסיסי חיינו לא ישתנו רק תפאורתנו לתפארתנו נעשׂתה כבדה יותר .


*בביקורי בבית ספר תיכון בכיתה יוד, הצעתי לכתוב שיר קצר או סיפור קצר על מחשב במשך עשרים דקות -  פקדתי את תלמידי הכיתה לשיחה על שירה/כתיבת שירים. תלמיד בשם "איגור" הציע לכתוב שיר על מחשב. כתב משהו ונתן לי ומיד לקח את השיר שכתב ולא הספקנו לדבר עליו. הוא צחק ואמר: "שהוא לא שווה", כדרר את הדף עם השיר וזרק .בזמן שהתלמידים כותבים גם אני כתבתי שיר שקראתי אותו לאחר קריאת מה שכתבו התלמידים.


22/4/2008

יום רביעי, 25 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: מפתחות - "אנה אני בא" - "אנא בכוח גדולת ימינך תתיר צרורה"

שלמה שפירא

"אנה אני בא" - "אנא בכוח גדולת ימינך תתיר צרורה"

ראובן מתאבל על יוסף: "וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו, וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא" (בראשית כ"ט-ל').

בין מה שהכרתי לבין מה שאכיר - המפושט לא פשוט - הוא שבוי (חטופינו שבויים בידי חמאס ורק אלוהים יודע מה גורלם). במתמטיקה - יש טור שמתכנס-בתנאי, אחרת הוא מתבדר - אין נכנסות בעובי הקורה ויש בידור ומבקשים רחמים מכל בית: בית חב"ד, בית ברסלב, בית הנשיא, בית ראש הממשלה, בית הדר גולן, בית נאנא, בית תמחוי... כל בית שיכול לעזור עכשיו לעם ישראל בשעות מצוקתו ...
אם נכנסים לעובי הקורה - למשל - מה אומרים כל הבתים ובמיוחד מה אומרת הדר גולן המתמחה ברפואה סינית על מי שאין לו בית ומבקש בית ועל מי שהוא אדם פשוט - איך יבין בכל הבתים האלה ואחרים כדי לא לצאת עם משכורת רעב כל חודש...!
יש לבכות לקשה-יום לרחם - עוגמת נפשו לאביון והוא מעדת ישורון שבתוכה רחמים רק  מן השמים. אנא בכוח גדולת ימינך תתיר צרורה!

מפתחות

רבי נחמן מברסלב הגה מפתח לתיקון כללי להיכנס לשמחה.הרבי מלובביץ' הגה מפתח לסבלנות כדי להיכנס לישועה.מה חשבו רבי נחמן מברסלב ואדמור מנחם מענדל מלובביץ' על מפתח סול האנושי:להזכיר לכולנו - אדם מן השורה הוגה לעצמו מפתח לבית כדי להיכנס לביתו ובלי בית אין ישועה אין שמחה.

שלמה שפירא: בשעה שמדליקים נרות חנוכה

 שלמה שפירא

בשעה שמדליקים נרות חנוכה

נר רביעי של חנוכה, הערב
לבבות יבקשו שוב ושוב לצאת אל אור
שמעתי שזאת המפורסמת בתחפושת השועלה 
(ב- "הזמר במסכה"), 
ניצחה  אתמול בנר שלישי את צדי:
 "אף פעם לא הרגשתי נאהב, אף פעם בימי חיי"
שועלים גם חתולים בגשם מייללים ומתחבקים למצוא מחסה,
זה העולם - כל אחד מחפש מחסה לעצמו ודואג למנגינתו.

כל כך רציתי גשם :
רוצים גשם
ירוק בענפים, ירוק בגשם
עלים יתנקו לניקיון כפיים
תבוא ישועה.

1.12.2021
 

5 תגובות:

  1. יפה, חגיגי, חנוכתי, טעימה מסגריר, הטבע המתנקה.

    עדנה שפירא,
    1.12.2021, 13:06

    השבמחק
  2. אהבתי מאוד את השיר, סבא

    נווה בן שמן,
    1.12.2021, 15:45

    השבמחק
  3. אל תיתן לאור הפנימי שלך לדעוך....

    רחל הדר,
    2.12.2021, 12:10

    השבמחק
  4. 30 בנוב׳ 2021 — חברת הפאנל, שניחשה נכון תחפושת או שתיים בחייה, טוענת ב-ב-י-ט-ח-ו-ן מלא שמי שמסתתרת בתוך תחפושת השועלה ב"הזמר במסכה" ...


יום שני, 23 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: בשנת 1953 כחבר ועד תלמידי כתה ח' בבית-הספר הממלכתי ע"ש ברנר בהרצליה, קבלתי הפניה ל- "כבד את מוריך" - - מפעל-הכבוד ליובל הסתדרות המורים בישראל

שלמה שפירא

"כבד את מוריך" - מפעל-הכבוד ליובל הסתדרות המורים בישראל 

בשנת 1953 כחבר ועד תלמידי כתה ח' בבית-הספר הממלכתי ע"ש ברנר בהרצליה, קבלתי הפניה ל- "כבד את מוריך" 

"על המשמר" ציין זאת בעיתונו:

... כבד את מוריך": על המשמר. 25 באוגוסט 1953. רשות היחיד ברשות הרבים; העליה והירידה: על המשמר. 15 בספטמבר 1953...

תלמידים יקרים,

במלאת 50 שנה להסתדרות המורים העברים בארץ-ישראל, שנוסדה ביוזמתו של מ. אוסישקין ז"ל בזכרון-יעקב, הכריזה הקהק"ל על מפעל גדול של הרשמות הזהב בשם "כבד את מוריך".בכרך המיוחד המוקדש למפעל זה נרשמים מאורעות חשובים בחיי החנוך העברי, מורים ומחנכים, מוסדות חנוך ותרבות.    ועד היובל, בחסותו של נשיא המדינה יצחק בן-צבי ובראשותם של יו"ר הכנסת י. שפרינצק ושר החנוך והתרבות ב"צ דינור, פנה בקריאה לצבור להביע בדרך זאת כבוד ויקר למחנכי הדור, ורבים נענו לקריאה זו.

אתם עומדים השנה לסיים בשעה טובה את בית-ספרכם, ואין דרך נאה לציין את המאורע החשוב הזה בחייכם ולהודות את תודתכם והוקרתכם למחנכים ולמורים ולבית-הספר, אשר בו קניתם תורה ודעת, מאשר הרשמתכם בכרך המיוחד של ספר הזהב בשם "כבד את מוריך".

אנו מציעים לכם איפוא לרשום בכרך זה את המחנכים - המורים ואת בית-הספר ולהגיש את התעודה בחגיגת הסיום.

הרשמה בספר הזהב עולה - 10 ל"י . לא יכבד מכם לאסוף ביניכם את הסכום הדרוש ולהצטרף לכלל התלמידים אשר יציינו בצורה נאה את סיום לימודיהם.

גשו נא בעוד מועד לביצוע הפעולה הזאת .

בכבוד רב,  ועד היובל   (חתימה)

שלמה שפירא: "אורה לוטן" כותבת ל- "שלמה שפירא" - שלום לאיש הלחם ואיש החרצית.../ גזית, 16.1.2008

שלמה שפירא

"אורה לוטן" כותבת ל- "שלמה שפירא" - שלום לאיש הלחם ואיש החרצית.../ גזית, 16.1.2008


גזית, 16.1.2008

שלום לך שלמה, שלום לאיש הלחם ואיש החרצית...

עלי להתנצל, כי ספרך  האחרון - לעת עתה - נימצא בספריה שלי וכמה שמחתי לפגוש אותו.

כניראה, שגם ,הפלגה אחרונה" נימצא אצלך כי בהקדשה אתה מזכיר את ספרי - רק לא 

את "בגובה המים" שהוא ספרי השלישי.

אומר לך שלפי קריאתי "וידוי מודרני" מזוקק יותר מאשר "ערך מוחלט" - אגב,

השמות של הספרים מחייבים יותר מדי. בקריאתי, איש הלחם ואיש החרצית ועוד שירים רבים משקפים

עולם פנימי, הנחשף בצניעות, בידידות, בטון מינורי הערב לאוזן במוזיקה שלו.

והביקורת אל המודרני אינה צועקת, אלא נירמזת ולא דוחה את הרצון לקרוא שוב.

שם הספר נישמע לי אירוני, כי הלשון והתכנים הם אנושיים לכל הזמנים. 

שלמה, כעורך לספר "הבוסתן", עשית עבודה ניפלאה . הצד הגראפי מאד יפה בשני הספרים. ברכותי ל- ,לירז" אולי בתך ?

אני מתנצלת על חוסר כישרוני בחברת המחשב, שהיה ידידותי לחיים, אישי, ז"ל.

תבורך על מעשיך ועל כתיבתך. בידידות, אורה לוטן.



שלמה שפירא: איפה נעלמה ומונחת ה"אמנות הציבורית" של פעם?

שלמה שפירא
איפה נעלמה ומונחת ה"אמנות הציבורית" של פעם?

אמנים ציירו פעם בשביל ההסתדרות.
אז איך נעלמה ואיפה, מונחת היום ה"אמנות הציבורית" של פעם 
שהייתה תלויה על הקירות, למשל, לפני כשלושים-ארבעים שנה היו תלויות על הקירות
ובמקרה שאני זוכר במקום "הסתדרותי-רפואי" וגם בסניפי בנק הפועלים?
היו אלה תמונות אורגינליות נבחרות של ציירים מקומיים ומארץ ישראל כולה?
מעטים אז התעסקו בציור ומי שעסק בציור אהב לצייר וידע לצייר.
עם השנים התחלפו, למשל, כמה מזכירים בסניפי מוסדות ובנקים
וכל מזכיר החליף את התמונות שעל הקיר?

ואין חֲרָטָה באיחוּר-עֵת כקרני אֻמָּנָא לאמנות המתה.
היום, תלויות על הקיר צילומי "תמונות" של "עשׂרה בגרוש"
ואני מדבר בערך הגרוש של היום ולא של פעם. 

10.08.2010 

יום שבת, 21 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: ורד / וורדה / "עאמי בייאע אלווארד"

שלמה שפירא

ורד / וורדה / "עאמי בייאע אלווארד"

מכירים את אשליית הפרח המורכב לאהבה - "לוקחים פרח ממשפחת המורכבים ותולשים עלעל-פרח אחרי עלעל-פרח וברצף התלישות שואלים: "אוהבת" - "לא אוהבת". אם העלעל האחרון "אוהבת" אתה מתאזר בכוח לפנות אליה ולשוחח - ומה שיהיה - פיש או מאפיש.

היא הייתה נערה בשנה החמישית בבית הספר תיכון ראשונים, צעירה בשלוש שנים וקצת יותר ממני, יפה, רזה, חזה שטוח - בטוח שעדיין לא צמחו לה השדיים, ילידת הארץ, קראו לה "ורדה". אביה הגזבר של המועצה ואימא שלה בתפקיד לעזרה סציאלית (?). בנות הכיתה היו מתרועעות ביניהן והיא נראית לי תמיד לבד. אחיה למד באותו בית ספר בכיתה השמינית בשנת המחזור הראשון בבית הספר התיכון המדולדל מאוד לעומת היום. היא הייתה אחת החכמות בכיתה במגמה ההומנית. בהפסקות היינו משוחחים זה עם זה על כל דבר - נערה מעניינת בשטף ידיעותיה על החיים בכלל ועל החיים בארץ.

שנים לא נזכרתי בה. לפני כעשר שנים פגשתי אותה ברחוב קרוב לדיזנגוף בתל-אביב והכרתי אותה תוך הליכתה והתפעלה שזכרתי אותה, התחלנו לדבר - נשואה עם תארים, גם בעלה עם תארים שרוב השנים חיו בלונדון. 

אתמול בלילה - עוד מעט מעט חנוכה וראשית שנה אזרחית חדשה. באירוע מסוג זה הבאתי לחברה הקבועה שלי - ורדים גם שמפניה גם יין.

השם "ורדה" ובערבית "ווארדה" הזכיר לי את השיר מעיראק "עאמי בייאע אלווארד גולי ביש אלווארד" (דודי מוכר הוורדים הגד לי מה מחיר הוורדים?) פנית למוכר כאילו היה הדוד שלך מצד אבא ("עאמי" זה דוד מצד אבא ו- ח'אלי" זה דוד מצד אימא). לזכור שבערבית צבע ה- וורד מתייחס לפרח ורוד, גם לצבע ורוד. יהודים בעיראק ניסו להתחבר בקושי עם זרים ולא פעם שמעתי "לא ניכתאלט" במובן אל לנו להתערבב איתם. ידידות,לכאורה, הייתה על פני השטח

שכחתי כבר את בטויי החיבה ללא יהודים שנהגנו לבטא כלפיהם - "יא עאמי", "יא ווארדי", "יא באלאדי"...בעיראק היינו חייבים לשיר את השיר "בלאדי" גם בבית ספר עברי ואני מתגעגע מארץ הולדת לארץ מולדת שבימים ההם חיי יהודי בעיראק היה על כף המאזניים.

בבגדד היו ניסיונות מצד מוכרים מזדמנים לא מעטים למכור פרחי הרדוף הנחלים הוורודים והיפים בהדגישם כ- "וורדים". אחת מבוגרת מן המשפחה המורחבת אמרה לי שאהבה את פרחי ההרדופים ואף קטפה אותם לשים בביתה והיא לא שמעה לא ידעה שצמח ההרדוף על עליו ופרחיו צמח רעל מסוכן הוא, ביחוד אם גדל הצמח בחצר גדר ביתך ואוסף עליו היבשים ומדליק "על האש". זה יהיה על האש ועל המוות.

יום שישי, 20 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: על "חושה", על "מסטולה", , על שיר ערש "דיללול" ששרה לי אמי ואחותי הגדולה כשהייתי תינוק-ילד

שלמה שפירא

על "חושה", על "מסטולה", על שיר ערש "דיללול" ששרה לי אמי ואחותי הגדולה כשהייתי תינוק-ילד

אחרי ארוחת ליל שבת היינו שרים "שבחות" ואחד השירים היה "חושה עזרתי בשר עדתי" - רצינו שתגיע מהר הגאולה - חושה שלח משיח, השם תשועתי.
אהבתי את שירו של ר' ישראל נג/ארה לא בגלל שאלתו: - ..."למה עמך תמכור בלא הון ודמים?"  אך יש גם ביטוי לתשוקתו - תשוקה 
שאני יכול להסב אותה לאישה אוהבת - "תכלה עיני עופר אהבים, לתשוקתי...לעיר שעשוע חיש העלני"
 "מישהי שמעה ששרתי "חושה עזרתי בשsר גאולתי ..וצחקה - "אתה חולם לטייל ולישון ב- "חושה".
חושות (במתחמים מסודרים) לתיירים מוצאים בסיני, אך היו ויש חושות באתיופיה בטורקיה. (havsa)'
עשויות מחימר וקש...
נזכור "החושה באום ג'וני"  ששם הוקמה דגניה.

על "מסטולה" ועל "מטסולה" :
את "מסטול" שמעתי עוד בעיראק במובן מסומם/שיכור/טיפש.
"מסטולה" - לא חייבת להיות מסוממת ושיכורה - בדרך כלל, מתכוונים ל- "טיפשה"/ מישהי שיש לה שריטה/שריטה קלה, כמו ב- היי כזה - Donna Paulsen ; מישהי בעירפול חושים שלא ב- 100 אחוז ממוקדת מתפקדת או משהו קרוב לזה.
"מטסולה" - שם - נשיאת פרלמנט ונציגת האי מלטה, שנבחרה לנשיאת הפרלמנט האירופי.

על שיר ערש "דיללול": כמעט נואשתי מהשיר הזה התקוע בזיכרוני שכמה נשים מבוגרות לא שמעו עליו. והשיר היה חי וקיים - מסתבר שהספריה הלאומית של ישראל הקליטה אותו בכותרת: "דיללול מבגדד למעברה ולשיכון - מופע בביצוע "ג'לאל עזיז". בשנת 2012 "אימאן בשיר" בהופעתה שרה אותו, בשנת 2016 "שרי אלפי" שרה אותו. תודה לנשאלות שלא הכירו את השיר והחלטתי ל-העלות זכרו - עם "חושה עזרתי" שגם בו נזכרתי.

יום חמישי, 19 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: "אני אוהבת אותך!"

שלמה שפירא

"אני אוהבת אותך!"


"אני אוהבת אותך" - היא אומרת לי.

אין אדם שלא מתרגש למשמע שלוש מילים נפלאות - אלה מילים ינתנו בצדקה ואת תיכנסי לחיים טובים ולשלום.

ברגעים אלה או ברגעים אלו - אין הבדל משמעותי ביניהם, הטווס - טווס

נוצותיו יופי שרק הטבע יודע לספר

את המספרת:

את ואני - סיפור אהבה מאלף לילה ולילה

אלופה יותר מ- "שהרזדה"

קוסמת בלי מצבי לחץ - לא נלחצת גם ליד בעלך

חלום לי להיות גם שלך ברגעים אלה.


אנרגיה עצומה זורמת בך - מאיפה ה- "צ'י" החזק שלך שעושה אותך חזקה גם צעירה.

אני זקן - "צ'י" שלי כבר לא חזק כמו פעם. גם אם אלך לדיקור סיני והמטפל יסתכל על לשוני -

יאמר הדוקר: "לשונך חזק/חזקה, אך לא דופק לבך - זה בגלל שאתה אדם רגיש ומתרגש. דמותך - תדמיתך!


לו הייתי חי איתך בחיי-שבט ביער גשם ברזילאי ועלה גפן של חווה מכסה היופי המפורש שלך 

שדייך הכי יפים מכל הנשים.


שלמה שפירא: החיים כתחרה

שלמה שפירא

החיים כתחרה

ידידה כותבת לי לא מזמן : " אתה כבר לא נער וחולם על אישה צעירה ויפה עם ידיים ורגליים יפות...רגעי אושר עפים, החיים עפים ו- "זיקנה" אין בה שמחה".    

עניתי: "נכון -את צודקת! מה שגלוי לך, גלוי לי. 

בכל זאת - כמו שאמר "בן סירא" - "יין נשתה בתחרה וכעס"...

אך איני שותה יין, אסור להורות בשכרות ואחד משופטינו הקדומים היה חזק וגיבור, היכה בפלשתים כי התנזר מן היין.

עוזב גם "תחרות" - לא מתחרה היום עם אף אחד, עוזב גם "תחרה" שבאה תמיד עם כעס - החיים לימדו אותי ש- כעס הוא החיפזון מן השטן. מנסה לעבור מ- פסימיזם ל- אופטימיזם.

אז מה - למשל - אני עושה: "קורא ספרים"

בספר "תחרה וצבי" מאת "אילת סווטיצקי" ניתן למצוא: - "...ויש אהבות מכלות, כאלה שאי אפשר לחיות בלעדיהן, כאלה שנגעו בחיים שלנו רק לרגע, והן שם לתמיד".

בכל זאת - תמיד אני טועם יין מ- כוס- הקידוש לברכה לששון ולשמחה 

מה יהיה ב- "לחוות" 15 תחנות מפגש בין יין ליהדות? אשכילה וארנינה!

פורסם על ידי ב- 14:57

יום שלישי, 17 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: מצב רוח / שיר

שלמה שפירא

מצב רוח

מתחקה אחר נפשך:
את - הרבה משקרת וכשאת משקרת - אני נזכר ב-  "פינוקיו" המגולף מעץ בכפר טוקסני שחלם להיות ילד אמיתי וכששיקר אפו הארוך גדל עוד יותר.
הרבה חיבורים לעצמך - נזכר שרצית לעצור בחיק בטנו של עץ, כדי לנשום ולהתחבר לעצמך ולהתמלא באנרגיות חדשות.
מה עם רוח-שירך ושירך באמצע דצמבר ולא מוריד גשם. 
מה עם הופעתך בתבל - מי הכי ישראלית, מי הכי אירווזיונית.

נזכרתי בך הערב - 
"שרון קנטור"האולימפיסטית עם "הזמר "שלמה שבת" הופיעו ביחד "בגלל הרוח".
בלי רוח אי אפשר לזוז סנטימטר.
נזכרתי בך הערב - "חנה הגננת" שליד ביתי העירה לי: "השנה לא הבאת להראות לילדים בגן - חצב פורח. עניתי לה: כשאין גשם, גם אני שואל למה החצב לא פורח,
כמו בשיר "תשרי" / מילים: רחל שפירא, שרה: חוה אלברשטין:
"ומה יקרה ומה יחלוף...כשלאורך כביש החוף מתייצבים החצבים." השנה עדיין לא ראיתי חצבים פורחים.

בכל זאת - חשבתי שמגיע לך שיר ממני.

שלמה שפירא: לא מכיר אותה - עזרה לי להרים את מקל ההליכה שנפל

שלמה שפירא

לא מכיר אותה - עזרה לי להרים את מקל ההליכה שנפל

מי את אישה נחמדה

מי את אישה יפה

גם אם גונבים את החשק לצחוק או לבכות - באישה חוכמה שמספיקה לשניים.

בטלוויזיה שמעתי אתמול: "אימא קיבלה אבא" וכשנשאלה  על אבא אמרה הבת: "אבא ריהוט של הבית".

רכילות טיפוסית היא פעילות בטלה, מרגיעה ומהנה - מה שאדם לא אוהב אצל אחרים, מקובל עליו אצלו.

במודעה שהתפרסמה ב" ניו-יורק טיימס" - (למכירה סט שלם של אינצקלופדיה בריטניקה, 45 כרכים. מצב מצוין. 2000 דולר. לא זקוק לה יותר. התחתנתי בשבוע שעבר.האשה יודעת הכל.)

"הצמה" - סרט לעשירים ולעניים - אצל עשירים יש רהיטים. אצל עניים אין רהיטים.

 תחפשו "אבא דואג ומרסן בקשות". 

ומה עם אבא גרוש בשנות ה-40 לחייו שלא חשב גם איך לחלק את רהיטי הבית. הפך נמצא בחובות כלכליים, אך אוהב מאוד את בתו ומוכן לעשות הכל למענה וכל סובביו חושבים עליו לבן אדם הכי עלוב ולוזר בלי בית בלי ריהוט.

יש עולם בלי ריהוט. יש גם עולם בלי גרוש!

.

יום שני, 16 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: מתווים

שלמה שפירא

מתווים

אתחיל במשהו קשה שקראתי ב- אינטרנט:  "ידידיה מאיר" במאמר ארוך, מנסה להיעזר עם מה שכתב "הרב שמשון רפאל הירש" שאבחן לפני יותר מ- 150 שנה את תהליכי העומק של עם ישראל ואיך הוא נאלץ להתמודד עם האתגר , שאנחנו מתמודדים אתו היום.  הוא מנסה להגזים בצמרמורת על האסון המדיני מבחוץ ועל ההתפלגות בעם לכתות כתות מבפנים ומצטט אותו: "אסון מדיני מבחוץ, יוליד התפלגות וכתות מבפנים. יקומו מקרב העם אויבים לדרך החיים היהודית, אשר יראה את הסיבה לאסון המדיני, לא בבגידה לתורה, אלא, אלא בשארית הנאמנות לתורה..." בפירוש שמביא "אני יכול למצוא הסבר כזה".
במדינה דמוקרטית הדתיים והחרדים מנסים לא ללכת בתלם עם האוכלוסיה החילונית - חבל מאוד! התורה לא קבעה ש- חרדים לא יישרתו ב- צה"ל - צבא העם כולו!
מכאן הגעתי ל- מילה מוצעת "מתווה" - מתווה להתגייסות החרדים: הבעיה קשה כי כל-כך מתווים יש לפנינו: "מתווה מלחמת חרבות ברזל", "מתווה חטופים", "מתווה מילואים", "מתווה המל"ג - מתווה המועצה להשכלה גבוהה", "מתווה הסיוע לאלה שנפצעו בקרב", מתווה הסיוע ללקוחות בבנקים", "מתווה קדמי", "מתווה עורפי", "מתווה חדש לפריסת הפטור ממס על קצבת הפנסיה, מתווה הגז, "מתווה לתכנון תוכנית לימודים קיימות לחנוך סביבתי ", מתווה לחינוך הקדם-יסודי  ...עם ישראל חי במתווים, בסקיצות-קריצות, בתוכניות רשומים בקווים כלליים ו- מתוות-דרך ש-אללה יודע מתי יישומו.
היה גם "מתווה -קרי לשלום" ואין שלום. יש מישהו שחושב שנגיע לשלום המיוחל עם שכנינו?!
(שלא אדבר על "מילון המתווה" שמביא "רוביק רוזנטל" מפיו של "יוסי כהן הדוגמן" ומוסיף על: חתיך, חתיכה, שאפה, כוסית ו-כוסין, שרלילון , שרמוט ועוד)
בערבית - "מתווה" יכול להיות או " מאנאג' " (אין תרגום מדוייק לעברית) או "מאווקיף". דווקא בערבית - יודעים לפרש היטב ולהבדיל בין "מציאות" = "חקיקה" לבין "מאנאג' ו- מאווקיף.. בערבית מדגישי את ה-"מציאות" לעומת "ח'איאל"/ דמיון . "חקיקה" /מציאות היא גם יצירת חוקים" ובאווירה לא דמוקרטית יצירת חוקים לטובת השליט. זה מה שרוצים היום להפוך את ארצנו הדמוקרטית. (הערה- יש ביטוי תאקדיר-מאוקיף (הערכת מצב) .
" מאנאג' " יכולה להוביל ל- "מאנג'א" = מנגו (פרי) , 

תמיד צריך להתרחק מסכנות ולבקש הצלה, ישועה ומפלט = "מאנג'ה-נאג'ו" ובאומרנו " במאנג'ה מינהו " בכוונה  הרחק מסכנתו..

שלמה שפירא: אווירה צדאמית / קטע שכתבתי בשנת 2012 בבלוג הישן שלי

שלמה שפירא

צדאם חוסיין - תזכורת לביצור מעמד שליט ערבי שתופס שלטון בתחילת דרכו. יהיו תמיד שליטים חדשים בארצות מוסלמיות שיתנהגו כ- צדאם חוסיין.

מבפנים - השליט מבצר את מקומו בשקט בשקט, בטון נמוך במידת האפשר, עד שמחזק שלטונו ללא עוררין.

מבחוץ - השליט מבצר תדמית של מדינה שוחרת שכנות טובה ושיתןף פעולה.

לאחר מכן יתחילו ה"חתירות":

חתירה מבפנים - לחימה לעקירה של הלאומיות הכורדית.

                               אם אתה סוני, חשוב לנטרל את כמה שיותר את השיעי. "תגדיר ותשלב ותצביע לשיעי את מקומו בפלכי-ארץ "משלו", ואם יש פלך שיעי אחד, תוסיף לו עוד פלך. לך, הסוני תוסיף פלך חדש במקום שבו נולדת (למשל, פלך חדש בשם - צלאח אל-דין).

חתירה מבחוץ - תתחיל באיבה פעילה למשטר הבעת' בדמשק. תחשוב איך לנגח את כווית, מעוזו של הנפט המנקר עיניים ואת איראן, מעוזם של השיעים...

 ומה אחר-כך? אתם יודעים!

20/10/2012

 

יום ראשון, 15 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: נרטיב ה- "נידה בנשים"

שלמה שפירא

נרטיב ה- "נידה בנשים"


לגבי אמי - ה- "נידה" הייתה כמו בשיר - "על כל אלה - על הדבש ועל העוקץ"
בין עיניים מגלות סודות קטנים לבין תמימות מסלקת פחדים 
אמי הייתה מדברת הכל ואני ילד קטן לידה עם בנותיה וחושבת אמי שאני לא שומע ולא מבין.
אמי הייתה אומרת לבנותיה שתשמורנה על "ימי הנדה" והיתה מדגישה שכל חודש אחרי גמר נדתה היא מרגישה כאילו מתחתנת מחדש. וחוגגת עם אבי לפחות אחד עשר יום בחודש.
בתורה - "נידה" היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת. (אישה שנטמאה מדם שיצא מהרחם שלא בזמן הווסת נקראת זבה ודיניה שונים.

והנה אני כבר נשוי, עובד במעבדה והייתה שם מסטרנטית שאמרו עליה "גאונית שתגיע רחוק" - בניין קטן עם שירותים אחד -  שירותים קטנים לנשים וגברים ביחד, נכנסת ה- "גאונה", וסתה מרוח על הרצפה ועל  מכסה השירותים - בשבילי המראה מזעזע מגעיל  גם למנקה ילידת פרס מראה זה היה מזעזע.. פעם התפארה שהיא והחבר שלה מקיימים יחסי מין בזמן הנידה, 

כל שנותיי בבית הוריי ובביתי לא ראיתי מעולם "דם מנידה". חכמים גדולים בתורה עסקו עוסקים בהלכות נידה - גם איש ישיש כמוני יכתוב על מה שחווה בחייו.
היום - קל לאישה בזמן ה- "נידה." - אין צורך ב-"קרעי-בד חדשים ונקיים ואין צורך בצמר-גפן ויש תחבושות היגייניות  לשם כך. יש עמותות עם דגש "נשים לגופן". "גיל הבלות" עדין מדובר פה ושם ובערבית עדיין שגור הביטוי לנשים שהגיעו לגיל הבלות - ל- סינין אל-יאאס =שנות הייאוש.

אל ייאוש נשים גם נשים ערביות - יש "יאאס" שזה יאוש ויש "יאס/אאס" שזה "הדס"


יום שבת, 14 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: התהפכות

שלמה שפירא

התהפכות

ב- "רוקדים עם כוכבים" קראו לה "חבשושה" 

בסדרה "בקרוב אצלי" שיחקה וממשיכה לשחק את "דסי" - מפיקת חתונות מצליחה והרווקה האחרונה מבין חברותיה שמחפשת את האחד - החצי השני שלה - שתוכל להקים איתו משפחה.

"סיפור אהבה כפול" ש- "בו הכל מתהפך"...

נשאלת שאלה והערה - אם הצד השני רוצה את "דסי" וגם אוהב אותה ויאהב אותה?

יש פה משחק ב- "מרחב הריגושי" בתפיסת האהבה הרומנטית כמבטאת הערכה חיובית

"עפרה מאירסון" אמרה: "יכול להיות שנמשכתי לרפול בגלל המיניות שלו. עמדה איזו תחושה של משיכה מיידית, משיכה מינית חייתית, אפשר לומר." 

עוד הערה - נניח ש- "דסי" מוצאת חתן עם ילדים - נשאלת השאלה: כאשר אהבת הורים יכולה להיות מכוונת לכמה ילדים, איך תתיחס "דסי" מפיקת החתונות והאישה לעתיד עם בחיר לבה לעתיד בסיטואציה שפתאום חיה עם ילדים שלא שלה. קנאה רומנטית בפעמים רבות מתבטאת בעמדות קיצוניות ובהתנהגות שתלטנית. מסיבה זו או אחרת יש פרק בסדרה בכותרת: "הפרק שבו הכל מתהפך".

עוד ועוד ועוד - ניתן ליצר פרק אחר פרק בסדרה כמו בתורתנו הקדושה שעד היום קמים מפרשים ומפרשנים אותה - "הפוך בה והפוך בה דכולה בה"

"חבשושה" משם משפחה יהודי תימני ותימני-ארצנו היו חזקים ואמיצים (עבדו שניים במחלקה לבוטניקה, אחד טכנאי ושני גנן) - עוד נגיע מתימן לחבש ומחבש לארץ-ישראל ונשיר: "עוד נגיע נגיע/עוד נגיע ליום המואר/ עוד נופתע נופתע מהסדרה "בקרוב אצלי".

במעברת רמת-השרון שרתי/שרנו סביב מעגל "בן לוקח בת ובת לוקחת בן", גם "פעם הייתי/ פעם הייתי בתימן/ שם ראיתי/ שם ראיתי כושי קטן/ והייתי מוסיף היום (אם יכולתי עדיין לרקוד במעגל) והוא יהיה ל- "דסי" חתן. 

שלמה שפירא: על אצטרובל, על בלוטת האצטרובל

שלמה שפירא

על אצטרובל, על בלוטת האצטרובל

"אורי בשן" הלחין ושר "איצטרובל" (עם אות יוד) ומישהי העירה לו: "השיר הכי אהוב עלי מהאלבום המושלם"
אין שום קשר בין כותרת השיר לתוכן השיר.
אך השבוע מישהו בטלוויזיה מציין שבחורף הזה הדליק גזרי עצים ב- "אח" שבביתו והוסיף להם גם אצטרובלים שהשמיעו פיצוצים בזמן שריפתם (כנראה, התכוון ל- אצטרובלים מעץ האורן)
וזה נתן לו הנאה. באווירה של המלחמות הפוקדות אותנו יותר משנה, מישהו ניסה להתנחם בפיצוצי אצטרובלים ב- אח שבסלון ביתו, מאשר לשמוע כל-כך פיצוצי-אויב במדינתנו.

יש אצטרובלים על "עץ האורן", גם על "עץ הברוש"

מישהו כותב באינטרנט - "במשך שנים אני בוחן קתדרלות ו- מעבר למוטיבים חוזרים כמו" ישו, מריה, צלבים, קדושים למיניהם, תמיד ב- כותרת-עמוד, בראש פמוט,
במזרקה בתוך ציור או פסל מופיע "מוטיב האצטרובל" - אצטרובל ציורי ומושך-מראה הוא "אצטרובל האורן".
בישראל הופיעה יצירה מתכתית תלת-ממדית המורכבת משני פרטי טבע:: אצטרובל ו-חצב שלצורך הכנתה ועשייתה מברזל בחיתוך. בעובי מיוחד וצביעתה בשחור-מאט. ביצירה הזאת נאמר - הדגש שבחרו באצטרובל - הוא אייקון בעל משמעות פאגאנית עתיקה המדמה את ה-היפתחות וההתפתחות של הטבע וכן את החיבור בין גוף לרוח...
מה שנכתב עד כה מתייחס לצורת אצטרובל מן האורן!

לגבי "אצטרובל הברוש" ממערכת המחטנאים הבוטנית שהפרי שלו - גם אצטרובל - עשה הסבה לבעלי-חיים ולאדם. מסתבר שמוצאים "בלוטה במוח בעלי-החוליות" הנקראת 
"בלוטת האצטרובל" - בלוטה קטנה בגודל אפון הממוקמת במרכז הגיאומטרי המדויק של המוח שמזכירה בצורתה את פרי עץ האורן - האצטרובל.
עד שנות השבעים במאה שעברה חשבו את הבלוטה הזאת כ- שריד מנוון והסתבר עם השנים שהיא מתווכת בין גירוי עצבי להפרשת הורמונים ומווסתת
את השעון הביולוגי - את מחזורי השינה והעירות, חילופי עונות, מערכת החיסון, החשק המיני ולוקחת חלק בתהליך ההזדקנות.
"קטן קטן אבל ממזר גדול!"

יום שישי, 13 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: על איפוק

שלמה שפירא

על איפוק 

להיות יהודי ב- "איראן" כמו שהייתי יהודי ב- "עיראק". 

היתה סדרה "מבטים על יהודי עיראק - קהילה עתיקת יומין" 
תהיה סדרה קרובה "מבטים על יהודי איראן  - קהילה עתיקת יומין ובסופה מופע סיום מקסים".
יהדות עיראק הייתה מאופקת לעומת יהדות איראן.

באיפוק - יש ריסון, הבלגה, עצירה. לא פעם שומעים - "לשמור על איפוק" / דחיית סיפוקים ושליטה עצמית .
נמצא כי אחת התכונות המנבאות הצלחה בחיים היא היכולת לאיפוק ושליטה עצמית 
"איזה הוא הגיבור הכובש את יצרו". 
אנשים פשוטים, גם אנשים רמי-מעלה עד ראש-ממשלה מגיעים לבתי-משפט. בבתי-משפט צריך גם "איפוק שיפוטי" - ששופטים ינהגו בריסון עצמי בעת הפעלת סמכויותיהם.
חשוב הדבר להדריך הורים ולחנכם לדחיית סיפוקים, כדי לטפל בחוסר יכולת לדחיית סיפוקים אצל ילדים ובני נוער - בעיה נפוצה אצל ילדים ובני נוער.
ב- "פרקי בובות" יש תקליטור חינוכי שמספרו 13 על נושא זה.
לאור הקבלה: כיבוש היצר (האגואיסטי) -  זה לא הריגת היצר וזה כמו בכבישת זיתים שהופכת מרירות וממתיקה אותה...