שלמה שפירא: סקירתו של ספר ל- בלומה פינקלשטיין טיילת הזמן – מבחר שירים שנכתבו בצרפתית ותורגמו לעברית על-ידי אהרן אמיר

 

שלמה שפירא   בלומה פינקלשטיין טיילת הזמן – מבחר שירים שירים שנכתבו בצרפתית ותורגמו לעברית על ידי אהרן אמיר   הוצאת כרמל – 2008 סקירתו של ספר       שיגרת חיינו יום ולילה , אור וחושך ויש המביעים במקורותינו שכל פרק מיממה "מְכפַר" על קודמו כך , למשל , שבין הערביים "מכפר" על עניני היום ושחר "מכפר" על ענינים בלתי רצויים של לילה וכו' , ומכך יוצא שהדיאלוג בין אור לחושך הוא בעצם שיגרת חיינו . ונשאלת השאלה : מה קורה כששיגרת חיינו משתבשת , כאשר החושך הופך רב מאד מהאור ? בספר השירים הזה "טיילת הזמן" ניתן לענות על השאלה "האם ניתנה לי המחשבה כדי שאקבל את סדרו של העולם הזה או שאמרוד כדי להפסיד או לנצח ? (עמ'77) והשאלה לא פשוטה כי "החיים ההולכים מאחור מסיחים בעניני החיים / לפרק-זמן שמחוץ-לזמן שבו ילכו החיים בדרך-לא-דרך ויטמינו את כולם בעומקי רבדיו של התוהו " (עמ' 69) .ואנו יודעים מספר בראשית מהו תוהו "והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום" . וכשהמשוררת נמצאת בעולם הממשיך להתפשט במהירות האור והיא קופאת על מקומה במהירות החושך (עמ'44) כי כבה האור (עמ'23) ואנחנו יודעים שלחושך אין מהירות והוא קיפאון גמור , הרי השירים הנולדים בלי האור ובלי "ערך לשימפנזה לאדם לאטום ולכל החלקיקים הזרועים על החוף " ובלי הסדר שהוכנס עם הבריאה ...  הם שירים קשים אבל חובקים שירה נפלאה טובה ומיוחדת עמוקה ומעמיקה לאותם "חיים למחצה"- לחיים שלקראת החושך . " אז אני פונה אל אי-הסדר : המוות האם עודנו חי ? האויר האם הוא מותרות ? היש לאור עתיד ? ומי מופקד על הדעת ? והמשוררת מדגישה "יש לי תודעה של זמן"(עמ'82) ו"בעיני הצופיה" "הפתרון הוא על המרחב המתכווץ תחת אפי " (עמ'83) . יתכן שהמשוררת יודעת שיש שוב חזרה לתוהו שהיה לפני בוא הסדר והאור לעולם . יש הרבה תיאורי ביניים רבים בספר עד לתוהו : "יכולים העצים להתכווץ מול הרוח ..."(עמ'82) , "האופק מתכווץ" , "הטבע מתגבן" (עמ'83) "החיים ההולכים מאחור" (עמ' 69) , "כס מלכות של קש" (עמ'68) , " ואנו כולנו חדלי-ניע / מיובשים / טבע דומם לצמיתות / ראשים רקובים אל מול כוכב הצפון" ועוד תיאורים רבים מאד של מוות , של חידלון , של תבוסה , של שתיקה , של קפיאה ,ושל "פרדוקס תמוה של המציאות " ועוד . והיא מדגישה שהיא כותבת את מה שכותבת בלית ברירה , בזעקה ובאומץ : "בזמנו זעקתי : לדעת !" (עמ' 44) , "אומץ לבי נתן אורו / בצד העליבות / האומץ לחיות / יש לו סיבה למות סוף-סוף " . ומה יקרה לשירה במצב של העולם הזה ? אפילו השירה שמנסה ליפות את היש לא תעזור . "אני כותבת שירים כדי לייפות את היש" (עמ'84) . והספק שובר מאד :   "ולעולם הזה שאין בו ממש אתה קורא : שירה " (עמ'52) ו "השירה משיבה(=מחזירה) את רוחה , האש נפרדת מן הפתיל ..." (עמ' 46) ולמרות שפעם המשוררת האמינה בכתיבה "האמנתי בכתיבה כמי שמאמין באלוהים " , עתה "בשתיקה הכינותי את שתיקתי" (עמ'47) "זו עת לשתיקה אך להחריש משמעו למות" (עמ'41) .     שיר עמ' 52 (ללא כותרת)     *   במלים ספורות אלו התלושות מן המִלּון אתה בורא עולם בדוי מעין מומיה חנוטה וצפודה המֻרכבת הברות וזעקות   ולעולם  שאין בו ממש אתה קורא : שירה             - שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר  26 נובמבר 2008 ... שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=10219073 - לפני 12 שעות - דפים דומים שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר 26 נובמבר 2008 ... שלמה שפירא. בלומה פינקלשטיין. טיילת הזמן – מבחר שירים. שירים שנכתבו בצרפתית. ותורגמו לעברית על ידי אהרן אמיר. הוצאת כרמל – 2008 ... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694 - דפים דומים

נכתב על ידי Shlomo Shapira , 26/11/2008 15:56   1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט