שלמה שפירא
מוקשים שעמדו ועומדים לספר "הבוסתן" / הרהורים ולבטים לפני גיבוש כוונה להוצאת ספר/ מסר לכותבים ולעורכים
גם ספרים טובים נופלים בין הכסאות וטוב שתזכרו שעורכי מדורים וכתבי עת יאלימו תודתם על קבלת ספריכם , או ישליכו או יעבירו מיד ליד בלי לפתוח את ספריכם וגם אם יראו אתכם , יבלעו מהר דג להשפיל כוונותיהם ומה תעשו , חשוב שאיש ציבור חשוב כמו ראש עיר יהיה נוכח בהשקת ספריכם , חשוב שתאמצו חוקר חשוב שיפתח בשבחים בפומבי על ספרכם ,חשוב שתדאגו שה"קופה הציבורית" תבטיח קניית עותקים מספריכם אך חשוב מכל שלא רק יחייכו אליכם ,אלא שיחייכו נאמנה ליצירה שלכם ומוטב סתירת הלחי מאשר הרדמת הלב והתוכן .
זה קרה לספר "הבוסתן" שאף תגובה מודפסת לא נרשמה בסקטור היהודי הספרותי (מהערבי היו והיו).
נשאלת השאלה למה לטרוח ולהוציא לאור ספר כשהחומר המודפס "מכור" מזמן ולעתים אפילו חומר "בלתי מכור" גם יחסי ציבור טובים לא מרימים את התענינותו? יוצר בונה שלד ,עורך טיח ,צובע בצבע כדי לייפות אותו ,אך לעתים קרובות יוצרים מסיידים הכל בלבן וזורקים למגרה או לפח . גם עורך מבחוץ שבא לעזור לו ,לעתים הוא פוגש ב"עורך-יוצר" או ב"עורך-חוקר" או ב"עורך-יוצר-חוקר" ותנסו לדמיין מה עובר על החומר שלו כשהם מסננים מגבשים ומשכתבים ,לעתים נגד רצונו , ורבותי זו "הכתיבה הכשרה" שעברה אינטרפרטציה של שוחט . איזה יוצר שהגיש לי ספר ענה לשאלתי "האם הוא מבסוט מספרו?" וענה לי "מבסוט מבסוט ,שחטו לי את כתב היד ובשלו לי ספר שאני לא מזהה אותו כשלי ", ואם נניח שהמטרה מקדשת את האמצעים ,הרי שבשאיפתנו להגיע לטופּ אנחנו דורכים על חללים רבים,מפספסים חומר הרהורים אדיר ,לעתים, משכיבים למוות יצירה חיה ומקורית ואם סוף סוף היא מוגשת היא בטעמו של עורך זה או אחר ויהיו טעמו ויכולתו כמה שיהיו, לעתים קרובות זו לא כוונתכם ולא טעמכם ולעתים זה רק בשביל להשביע כמה מהברנג'ה הספרותית וכמה ממבקריה ה"תפורים" .
אני רוצה להדגיש שעורכים כן חשובים מאד להוצאת ספרים ,הם עושים סדר במה שאנחנו כותבים אבל אסור שיסננו מחשבות יצירותינו שלנו לכמעט שלנו. גם החוקרים חשובים לעיון בספרים ,אבל האוירה פרוצה ,יש קרובים לתיזה ויש מוקעים מהתיזה ,יש "שלנו" ולא "שלנו" , "יש שמור לי ואשמור לך" ,יש "בתפיסת תכתיבנו" ולא "בתפיסת עולמנו" וגם המבקרים חשובים אבל צריך לבדוק מדוע שהם טובים וחשובים ולא רק בשביל להשביע מקום ריק ואדם "חשוב" ועוד ועוד...
ואני שואל :
למה אנחנו מחפשים את כתבי היד ?למה חוקרים את כתבי היד ?,כאשר בזמנו בזמנו זרקו עורכים חמרים ופסות חמרים חשובים אל הפח ? וגם היוצר עצמו חשב בגלל זה לזרוק את חמריו אל הפח .
במקרה הזה אני צריך לציין שלפחות אחד מהעורכים שאני זוכר היטב שזרק חומר ספרותי אל הפח וכנראה לא ישן בלילה והוציאו מן הפח ופרסמו במדורו הספרותי וללא שום התערבות כלשהיא .
24/2/2008 04:03
יוסי רייס. , 11:52 13/3/2008:
השבמחקקראתי קצת הבוקר – נהנתי מהשירה , נהניתי מהכתבות בנושא הספר של סיגל ז"ל ( הספר עצמו הוא חוויה ) . תמשיך ליצור – כל הכבוד.
משה ס. , 16:27 19/6/2008:
השבמחקכל הכבוד למה שכתבת !
אריה , 13:18 9/2/2009:
השבמחקאני מגיב באיחור - אתה מצביע על דברים נכונים
קטע זה פרסמתי בבלוג שלי ב- ישראבלוג באתר "וואלה" שאני הכותב לא יכול להיכנס אליו בגלל מדיניות חדשה של האתר
השבמחק