שלמה שפירא: כנס "האשכנזים" // 27/2/2008

שלמה שפירא

כנס "האשכנזים"

 

היום (27/2/08) וגם מחר מתקיים כנס "האשכנזים" במרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל-אביב שפרופ' אניטה שפירא  ,ראש המכון לחקר הציונות בישראל , יושבת בראשו .

כנס מאד מעניין שעוסק בין השאר , בזהות ותרבות אשכנזית -(תרבות יהודית אשכנזית בעיקר אצל דוברי יידיש) - , בתרבות היידיש בישראל בעיקר הכתובה ,עתונות ופרטית ותיאטרון וחזנות ועוד...(הערה שלי-הרבה מזרחים מבוגרים אומרים "אידיש" ולא יידיש) ,  בניאו אשכנזיות שצמחה בגלל ה"שתיקה" עם "השורש שלנו" ,  בסוגיות על קו התפר בין אשכנזיות וישרליות ,בין אשכנזיות ומזרחיות  ,בין אשכנזיות ומערביות ,ובלא אשכנזים ובלא מזרחיים וראו איזה פלא קורה לנו בין ייחוד להשתלבות ויש הרואים את זה הפוך בין השתלבות לייחוד והעיקר כמו שאומר עוז אלמוג מאוניברסיטת חיפה ,שאמץ את הסוציולוג "שלא מחפש את מה שצריך ,אלא את מה שנמצא" , וכאשר ארצנו שופעת בתרבויות יהודיות שונות הרי שכל הנכנס ב "רב- ירקות" זה והוא טעים והוא מוצלח ,ייפלח את פילוג העדות , והעדתיות כזהות תהפוך מונוליטית בגלל רבי זהויות חדשות (מולטי אַיְדנטיטי) ויש הסוברים שהחומרנות (ואחרות) ולא העדתיות תככב בעתיד בשורותנו . אחד מיושבי הקהל שאל "למה לשמוח על כל זה שנעלם?" .אז נכון שבגלל שארץ ישראל היא ארץ הגירה לקבוצות רבות של מהגרים והתנועה הציונית שמה למטרה כור היתוך יותר פרקטי מאשר אידיאולוגי למחוק את זהות "הקדם" ומתוך כך  נמחקות זהויות קודמות ונוצרה זהות חדשה תוך התחוללות דפרנציאציה ישראלית ,הזהות הישראלית והענין לא נסגר ולא סגור לגמרי עד היום . כמובן התיאוריה יכולה לעבוד יפה אבל הפרקטיקה אומרת אחרת ,כי עדיין יש מענות טרוניות וקובלנות ,כך שכל דיון בנושאים האלה יכול לשפוך אור חדש לנו. ויש הרהורים וערעורים ויש היבטים השוואתיים  ויש שיח תרבותי ויש חידה סוציולוגית ויש תכליס .

המלה "תכלס" היא מלה ,שהיא מלת מפתח אשכנזית כפי שהראה בהרצאתו בכנס , עמוס מוריס-רייך שדבר על "תכלס:מלת מפתח אשכנזית!" הוא דבר על ההבדל בין המלים תכלית ותכלס  בקונטקסטים  לאורך השנים מהתנ"ך ועד היום ומה מבטאת התכלס היום .

נכון שאין התאמה בין מלת מפתח לאשכנזים ללא אשכנזים והייתי אומר שמזרחי היה שם לב יותר למלה זו בקונוטציה של אדם ואלוהים וכך אפשר להביא עוד פרוש לה . כשהייתי ילד בעיראק שמעתי את המלה תכלית בדרוש של הרב והיא מופיעה בשבחות ובתפלה .אם המלה תכלית בתנ"ך מציינת סוף או קצה ולאט לאט הורחבו הקשריה ,הרי שהמילה תכלית קשורה ליעוד שלך ,משהו שקשור לאמונה שלך,לאלוהים שלך ,בעוד שהמלה סוף היא מלה שמוֹרָה על מצב פיזי ,לאדם הפיזי יש גם (וחס וחלילה לא לאלוהים!) . ומתי מדברים על תכליתו של אדם , לא בחייו אלא בהספדו-בסופו-בכינוסו .כי אז מדברים איך מעשי ידיו קרבוהו לייעודו ולתכליתו . אז בא חוקר ומדגיש שהמלה "תכלס" אשכנזית ואני מסכים . ואני אומר בפרוש שהצעתי אין מילה מתאימה יותר לסיכום בין תכליתו של אדם וסופו (הפיזי) והתכלס הוא תכלס החיים ,תכלס חייו של מישהו .ולסיכום בתכלס ,בשורה התחתונה , המלה "תכלס" יכולה להיות מושאלת על כל דבר בשפת עם עשירה כמו ביידיש ועם העברתה לשפת היום יום שלנו.

חבל שבכנס חשוב זה לא נראו יוצאי מזרח והייתי אומר שהייתי "הגוי של הכנס" כמעט היחידי . דווקא בכנסים בעלי תוכן וצביון מזרחי רבים האשכנזים בין היושבים בקהל . כנס זה שפך אור חשוב למירקם המזרחי-אשכנזי שבי ,שהרי באתי לארץ עם כוונה להשתלב ב"עם אחד" . משום מה פתאום הרגשתי בכנס שדברו על הציונות ומה שעשתה לנו ופתאום אני אומר לעצמי ,כמה טוב שהגעתי לכאן ,לארץ ישראל עם "ציונות מעשית" בעיקר ,אבל גם עם קצת "ציונות משיחית " בצדה . ברגעי הקושי של הציונות המעשית (ומי מאיתנו המהגרים לא חווה קשיים !) ,הציונות המשיחית חזקה בי את הציונות המעשית וברגע שנטיתי לפול איזה ריחוף קל החזיר אותי לעמוד . 

באותו ערב רואיינתי על ידי לירון זייד והרי מה ששודר ונכתב בגלי צה"ל און-ליין ביום למחרת בבוקר :

חוץ מהבדיחות המיתולוגיות, בשנים האחרונות הפך הפער העדתי בארץ למורגש פחות. אז איך זה שבכל זאת החליטו באוניברסיטת תל-אביב לקיים כנס העוסק כולו בעדה האשכנזית? אתמול נערך שם המושב השלישי של הכנס, שעסק בין היתר בתרבות היידיש בישראל וניסה להסיק את המסקנות

 

באוניברסיטת תל-אביב נערך אתמול "כנס האשכנזים". לא, זו לא בדיחה. עם שורה של כוכבים יוצאי עדות המזרח כמו נינט, בועז מעודה ואושרי כהן, נדמה שהמילה "קיפוח" פינתה את מקומה בתרבות הישראלית של השנים האחרונות.

 

הפרופסור עוז אלמוג מאוניברסיטת חיפה, מחבר הספר "פרידה משרוליק - שינוי ערכים באליטה הישראלית", הרצה בכינוס אמש. לדבריו, היום נמצאת העדה האשכנזית בעמדת נחיתות: "יש היום דור שלישי, שעבורו העדתיות היא לא מוקד זהות מרכזי. יש תחליפי זהות, הם יותר גלובליים. אפילו מבחינה מספרית, עדת יוצאי פולין הם היום אפילו לא במקום השני, השלישי או הרביעי.

 

"האשכנזים צריכים שתהיה להם איזה טברנה לעניים", מוסיף הפרופ' אלמוג, "האליטה לא עושה כנס על עצמה, היא עושה כנס על מיעוטים, אבל האשכנזיות כבר הפכה להיות מיעוט".

אבל בקהל אמש לא  היו רק אשכנזים, באולם נכח גם שלמה שפירא, יוצא עיראק. בשיחה עם גלי צה"ל הוא הביע צער על כך שבכינוס שכזה, אין נציגות גדולה יותר לעדות המזרח. "אם אתה הולך לכנס מזרחי, תראה שיש בו הרבה אשכנזים. אבל פה, אני היחידי. דווקא המזרחיים צריכים לבוא לפה, כי השאלות פה מאוד מעניינות. צריך לבדוק את הדברים שעולים פה, ולברר אותם. כדאי לראות גם את הצד השני".

 

60 שנה מאז קום המדינה, כור ההיתוך הולך ונשלם. אולי זו ההזדמנות לחזור לשורשים, ב"כנס האשכנזים", שיימשך גם היום באוניברסיטת תל-אביב.