שלמה שפירא: "ויקטוריה" – מונודרמה על פי ספרו של סמי מיכאל

שלמה שפירא     "ויקטוריה" – מונודרמה על פי ספרו של סמי מיכאל    עיבוד ובימוי : רוני קינן משחק :דפנה כהנא חובה לראות !     " במתח רב נערכת במטבחה ויקטוריה לביקור של בנה הבכור אלבר. רק עכשיו תמה השבעה על בעלה רפאל אהוב נעוריה, אב נערץ לילדיו. והנה אלבר בנה, המצוי במשבר כואב בנישואיו ממהר לארוז מזוודה, ושוב..."לברוח לעסקים" בחו"ל. ביקורו של בנה הוא עבורה הזדמנות לנסות לבלום אותו, לדבר אל ליבו כפי שלא עשתה מעולם. היא דרוכה לקראת השיחה. מדמה את אלבר יושב מולה. מחפשת את הדרך הנכונה לפנות אליו , מתלבטת בין פניה ישירה לבין שימוש בניסיון חייה וסיפור אהבתה האישי לאביו. תוך כדי כך גולשת לזכרונות של כאב או שמחה . בכל מקרה לא את כולם היא מסוגלת להביא לפניו. ויקטוריה בוחשת בבצק לשה מחדש את חייה שלה, מתוכם תמצא דרך ללבו של בנה. תוך כדי התחבטות פנימית זו, הנחשפת לפנינו עומדת ויקטוריה מחדש על מהות האהבה והזוגיות "יש דברים שלא משתנים" תאמר לבנה ו.. לכולנו באותו דיאלוג מדומה. דפנה כהנא ילידת הארץ עובדת כמחנכת במשרה מלאה בבית הספר לחינוך מיוחד "אחוזת ילדים", חיפה,מזה 22 שנים. דפנה, מורה לדרמה יוצרת, בעלת תואר ראשון בפילוסופיה והיסטוריה של עם ישראל, מאוניברסיטת חיפה. שיחקה בקבוצת תיאטרון חי-פה 16 שנים בניהולה של רוני קינן. " נוכחתי בפרמיירה של המונודרמה בערב ה-3 בנובמבר בתיאטרון חיפה (במה2-באולם הקטן) .לאחר ההצגה ניגשתי לסמי מיכאל לברך אותו על ההצגה הטובה ובאותו זמן הערתי לו שלא שמעתי אף מילה של "בדאלק" במשך ההצגה . והוא ענה לי "מי יבין ,לא יבינו את המילה" . אין אשה עיראקית שלא אומרת "בדאלק" בכל משפט שני או שלישי . אין לפנינו הצגה אותנטית פשוטה , יש לפנינו הצגה אותנטית-סופר לטיבית ומי שבנוי לדיאלוג פנימי כבד , תהיה ההצגה בשבילו מציאה גדולה . גם אינטלקטואל יהנה ממנה מאד . גם אליטיסטים ינסו לבקר בהצגה וליהנות ממנה . לגבי הקהל הרחב והעממי ויוצא-עיראק הממוצע , בספק, כי צריך לשנס לעזרה את כל החושים ואת כל הרבדים הפנימיים וזה מאמץ לא קל .  הייתי מגדיר את ההצגה "חפלה אינטלקטואלית" או "הצגה שקספירית" . משימה לא קלה לעבד טקסט "גאוני" המקפל עומק מחשבתי ודחיסות נפש רבה להצגה . מטיב ומכמות הדברים המקופלים בכתוב אפילו עיבוד קליל במכוון לא יכול להשתחרר מהדחיסות הרבה של הטקסט ובכל זאת ההצגה זורמת וטובה מאד . הצגה ברמה . למעשה , לא היה בנמצא בעיראק אותה "ויקטוריה" שכאן . עוד לפני ההצגה עברה עיבוד של סופר מוכשר , שהפך אותה "אוניברסלית" , קשת יום מזרח תיכונית ללא שיוך דתי כלל .  איזמל הסופר ואיזמל המעבד הביאו את ה"ויקטוריה" החדשה . ה"ויקטוריה" בעיראק היא ויקטוריה יהודיה עם שפה יהודית בגדאדית עם אמונות ומנהגים יהודיים בגדאדיים , נאיבית ופשוטה ומעשית מאד וכאן מקבלים ויקטוריה הרהורית שקספירית המתבטאת כך בטקסט וגם בהצגה . ואני יודע עד כמה קשה ל"יוצא עיראק"טיפוסי שגרתי , מעשי וענייני ל"הסתדר" עם שקספיר . לדבר עם אלבר , זה למעשה , לדבר עם מושיע . כל כך "אלבר" היו שם . אשה בעיראק שאין לה בן זכר ובא לה בן זכר בשבילה המשיח בא . יש כאן מעין דיאלוג של ישועה  ובדיאלוג של ישועה תתכן השתפכות פילוסופית עמוקה ורבה . הסופר , למעשה , הוא ה"ויקטוריה" בעצמו . בכתיבתו את הטקסט (שהוא "כותל השמע" לעצמו) ובהצגתו  יכול להיות המושיע של עצמו . השחקנית דפנה כהנה שיחקה טוב בסך הכל וחלק מן הקטעים סבל מתיאטרליות יתר וממשחק מוגזם וחלק היה ממש נפלא . הבימוי , לדעתי פשוט ומצויין וחבל שלא ניתן יותר למוזיקה המלווה לחגוג יותר כאן . בסך הכל הצגה טובה ומיוחדת שחובה לראותה .                 - שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר שלמה שפירא. "ויקטוריה" – מונודרמה. על פי ספרו של סמי מיכאל. עיבוד ובימוי : רוני קינן. משחק :דפנה כהנא. חובה לראות ! " במתח רב נערכת במטבחה ויקטוריה לביקור ... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=10129383 - לפני 6 שעות - דפים דומים

נכתב על ידי Shlomo Shapira , 4/11/2008 03:13