שלמה שפירא
הצד השני שלא דובר ולא מדובר אצל "יוצאי עיראק" בישראל. הצלחת היהודים בתחילת שנות המלוכה ההאשמית במאה שעברה הפכה למקוללת בהמשך. לא הכול היה דבש אצל יהודי עיראק בזמן העלייה ההמונית לארץ ישראל
חוקרים אחדים עם תארים אקדמאיים ובעלי פרסים מיוצאי עיראק, נטו ונוטים להדגיש את "הצד המצליח" של היהודים בתקופת שנות העשרים-חמישים של המאה שעברה.
לזכור היטב, וזאת לאחר עיוני בעשרות ספרים של מחברים עיראקים לא יהודים, בהם מצאתי שמרכוז היהודים במשרות מובילות וחשובות על-ידי הבריטים כאשר הבריטים כבשו את עיראק, לאחר מלחמת העולם הראשונה ובהמשך תעסוקתם בממלכה העיראקית שקמה, הביא לאחר מכן, תסכול, קינאה ואפילו שנאה ליהודים, בעיקר מצד המוסלמים.
יהודים שעבדו במשרות ממשלתיות פוטרו ונתפסו על ידי מוסלמים פחות מוכשרים.
בשני מקורות חשובים מצאתי אצל כותבי זיכרונות עיראקיים מובילים, שהזכירו איך אבותיהם שקירבו את היהודים ואפילו הפכום ליועצי כספם, וכינו אותם "בני-הדודים" נוצר קרע והיהודים הפכו ממחצית שנות השלושים ועד עלייתם לארץ ישראל בשנת החמישים למקוללים וקיללו את היהודים ב- "תרד עליהם קללה"
חבל, שחוקרים חשובים, לא שמו לב לתופעה הזאת שיכולה להסביר הרבה את מה שהתרחש בקהילה היהודית בקרב סביבתה הלא-יהודית, דבר שהצמיח נכונות "לברוח" מעיראק.
בקטע אחר בבלוג שלי, הבאתי את הידיעה על האשורים שלהם גם הייתה הצלחה בהתברגות השלטונית הבריטית בזמן כיבוש הבריטים את עיראק ותושבי המקום המוסלמים התסיסו נגד האשורים להוציאם מכל המשרות ואף ערכו בהם טבח באוגוסט 1933.
31.12.2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!