שלמה שפירא
"מחברת הזהב", ל- דוריס לסינג,
תירגמה מאנגלית: ג. אריוך, 1978
המחברת, נולדה בשנת 1919 בפרס וגדלה בדרום-רודזיה. בשנת 1949 השתקעה באנגליה, מאחר שלא רצתה לחיות במשטר ה"אפרטהייד" ושם החלה לכתוב רומנים וסיפורים.
בספר ששה שלדים=מסגרות והקדמה:
נשים משוחררות א
נשים משוחררות ב
נשים משוחררות ג
נשים משוחררות ד
מחברת הזהב
נשים משוחררות ה
מתוך ההקדמה:
צורתו של רומן זה היא כלהלן: ישנו שלד או מסגרת, ששמו "נשים משוחררות", והוא רומן קצר קונבנציונלי שארכו כחמישים אלף מלה, העשוי להיות ספר בפני עצמו, אך הוא מחולק לחמשה פרקים שמפרידים ביניהם קטעים של ארבע ה"מחברות": השחורה, האדומה, הצהובה והכחולה. המחברות הן יומנים של אנה וולף - דמות מרכזית ב"נשים משוחררות". היא מנהלת לא יומן אחד, אלא ארבעה, משום שהיא רואה כי עליה לקבוע הפרדה בין דברים שונים, מתוך פחד מפני תוהו-ובוהו, מפני חוסר צורה- מפני התמוטטות. לחצים, פנימיים וחיצוניים, מסיימים את המחברות בקו שחור עבה הנמתח על-פני העמוד בכל אחת מהן. אבל לאחר שנסתיימו המחברות הכתובות-למקוטעין, יכולות הן להצמיח דבר חדש: את מחברת-הזהב...
...כה חשוך בדירה הזאת, כה חשוך, כמו היה החושך התגלמות הקור. עברתי בכל הדירה והדלקתי אור בכל מקום. והחושך נסוג אל מחוץ לחלונות, כמין קור דחוס המתאמץ להידחק ולחדור פנימה...שכבתי, וחשבתי על כדור-הארץ הקטן, שמחציתו שרויה בחשיכה קרה, הנע בתוך חלל כביר של חושך. שעה קלה אחרי ששכבתי בא סול ושכב לצדי...
(עמוד 549).
...אבל אלה הוסיפה לסרוק את שערה השחור לאחור ולקשור אותו אל ערפה, וסירבה ללבוש את הבגדים המעוררים תשומת-לב החביבים עליו. בסתר לבה חשבה: גם עכשיו הוא מתאונן שאינני מסתפקת בו ואני רוצה גבר אחר. מה יחשוב אם אתחיל ללבוש בגדים מגרים? אילו עשיתי את עצמי זוהרת באמת לא היה יכול לשאת. גם כך המצב גרוע למדי.... (עמוד 206)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!