שלמה שפירא
הרהורים על ספרו של משה גרנות "עסקני קיפוח"
כתבה שנכתבה ב"הצופה" 17.3.2001
אנחנו סוגרים את האלף השני לספירה ועדיין יש אנשים שלא סולחים לעולים
מארצות ערב על שעזבו את כל אשר היה להם ובאו ל"ארץ האשכנזים" לתבוע
שוויון הזדמנויות .
אנחנו , הדור שגדל בארץ , לא הבנו את מצוקת הורינו ואת תסכולם , אך לאחר כיובל שנים ,
כאשר קוראים מעל דפי ספר דברי הבל המצביעים על בורות וקוצר ראיה והבנה , עולים
רגשות של חרטה ובקשת סליחה מההורים .
סמי מיכאל , יוצא עיראק , כתב ספר ששמו "ויקטוריה" , ובא משה גרנות ודולה ממנו
"אמיתות" חברתיות תרבותיות . מדוע האדון הנכבד והמלומד אינו טורח לראיין נשים
וגברים מעולי עיראק בנושא , ובוחר בדרך הקלה כדי לרמוס זיכרונות ילדות יפים ?
"הורים מעמידים ילדים ללא חשבון , ואינם זוכרים את שמותיהם ..." כתוב בספר . מה
תהיה תשובתו של גרנות לעוזי משולם כאשר הוא בעצמו נותן אסמכתא ולגיטימציה
לקחת ילדים מהוריהם , שהרי ממילא , לדבריו , ההורים לא מכירים את שמות ילדיהם .
הוא אומר שהאם היהודייה מעיראק הייתה פונה אל ילדיה לא בשמם אלא במלה "בדאלק"
(כלומר "אני תחתיך") שמשמעו שהיא מוכנה לתת את נפשה על הילדים , ואין זה חשוב
אם זה בן או בת . האם זה לגנותה ? האם אימא פולניה אשכנזייה לא הייתה מתנהגת בדיוק כך ?
גרנות קרא להנאתו ספרות יפה , לקח ממנה דמויות וגזר הכללה על עדה שלמה .
עצם ההכללה הוא חטא , ואם היא נעשית גם בימינו , הרי שאין עליה כפרה , כי הוא חוטא
לדור החדש שנולד פה בארץ . הצעירים לומדים מפי המלומד (מפקח על עשרים בתי ספר
על-יסודיים באזור תל-אביב וגבעתיים מטעם משרד החינוך והתרבות) שהוא חש צער
עמוק על כך ש"אחי ואחיותיי , עצמי ובשרי , היו קבורים במדמנה הנוראה בזו
במשך מאות שנים ". ישמרני האלוהים מאח כמוך !
באשר לעליה ולקיפוח הרי שאנו מדברים בעושיהם ולא במדינה כגוף ,
והעוול שנעשה (ואם הוא נעשה) הוא רק על ידי האנשים . המדינה עשתה חסד לכולנו
ולא רק לעולים מארצות ערב .
כל עולה ועולה , אשכנזי כמזרחי , הוא עולם ומלואו , וכל עולה ועולה יכול להפוך כל
האשמה לשנאה גזענית .
לצערי , אני יכול להצביע וגם להגיד שנעשו טעויות , ואף אחד לא נקי ולא מלאך ,
אף אחד אינו כורה גזענות כמו משה גרנות שמחצבתו הגרועה לא תצלח להבעיר
שום אש בקרבנו . על העלייה והקליטה נכתבו ספרים כמו "ויקטוריה" או
"תרנגול כפרות" ואחרים , ולהרבה עולים יש "ספרים" בתוכם , אך כולם אוהבי
ישראל . (איך אמר בגין בנאום היסטורי "אחים אנחנו ... !) אחים אנחנו כל קיבוצי
גלויותינו .
הוצאת ספרו של גרנות הביכה אותי מאד מצד אחד , ומצד שני שימחה אותי .
זהו ספר טוב , דווקא לעסקני קיפוח ולא למרגישי קיפוח . העבודה הרצינית
במציאת הלקט ומראה המקומות ולוח השמות שבסוף הספר היא עבודה
מבורכת יקרה מפז . אם המחבר כתב את ספרו לא כעסקן קיפוח ולא כגזען קיפוח ,
שיבורך , שהרי העמקתו בנושא הזה יכולה להוסיף עוד הארה נוספת ליציאתנו
ממצרים , יציאה מהגולה לארץ הגאולה , כי מצווה עלינו לספר ביציאתה בכל הגוונים
ודווקא מפי חכמים ונבונים ו"מראה המקום" הנוסף לנו היום , מוסיף עוד נדבך למחקר היום .
בינתיים , יהיו עוד התבטאויות ועוד פרושים , ועוד פיסות נייר עיתון שיונחו במגרות
הזיכרונות . צריך לזכור שגם למחקר יש לפעמים מטרה ומגמה ולפעמים המגמה
מכתיבה את המחקר ולא המחקר מנהיג את המגמה . הרבה מחקרים הסתברו לאחר פרסומם
שצריך עוד מחקרים על מחקרים על מחקרים ... הזמן עושה ויעשה את שלו ויגנוז את
התסכול והכאב ... "גניזה קהירית" לא תהיה כאן . מי שאוסף באובססיה ,אפשר להגיד
"באובססיות המחקר" בנושא הריב בין ספרדים לאשכנזים יגיע למסקנה , שהדורות
הבאים ישליכו אותו ככלי אין חפץ בו ובכל מקרה ימשיכו לנבור החוקרים .
שלמה יקירי,
השבמחקאני מצר על כך שכאשר קראו לאשכנזים "אשכנאצים!", וכתבו על קירות "הבימה" - "אשכנזים לבוכנוואלד!", ושלמה צדוק איים שייקח רובה ויירה בכל אשכנזי שימצא ברחוב - כשכל זה קרה, לא קם אף איש רוח מזרחי לשלול את האמירות האלו; והרי אמירות כאלו שגורות על פיהם של הגרועים שבאנטישמים!
לפני שאתה עושה אותי גזען - תסביר לי את התופעה המזוויעה הזאת.
שלך,
משה גרנות'
20/11/2008
משה ידידי ,
השבמחקמאז 2000 עברו שנים ויותר ויותר התקרבתי להכיר אותך מקרוב וגם לשמוע אותך ובאמת באמת אני רואה את הדברים היום קצת אחרת .
בתחילת השנה היה כנס על "אידיש" -יומיים -ונוכחתי בכל ההרצאות וכמעט גם לכל כנס בנושאים האלה אני הולך לשמוע והסכמתי עם הרבה טענות והשגות שקודם לא הייתי שלם עמן וגם היו לי השגות להגיד וקמתי ואמרתי וטוב שמדברים ואומרים . בכל מקרה , אז סברתי אחרת והיום אני סובר אחרת לגבי הסתכלותך על "השד העדתי" ,מה גם שאני נתתי ונותן ב"אבי אביהם" בכמה כנסים בשנים האחרונות לגבי אמירות גזעניות מצד יוצאי מזרח . אתה מסכים אתי שהיו חוויות אישיות במשך השנים שחלפו אצל כל אחד מאיתנו -ואולי גם אתה חווית זאת-ובהיותי חזק עמדתי וגם הגבתי כמו שצריך . אני נזכר בויכוח ליגיטימי שעמדתי על דעותי בנושא מסוים -קם אשכנזי ואומר "החיה התרבותית הזו מה מבינה..." וזו לא רק אמירה יחידה ...
הנושא בכללותו היה טעון מאד וברוך השם היום נישמע אחרת כי בדורות החדשים זה אחרת .
באמת,בשנים האלה שחלפו מאז 2000 הרבה פעמים כשעינינו פגשו אלה את אלה , רציתי לקום ולאמר לך "אני מצטער" , אבל העובדות נשארו עובדות , אבל ניתוח הדברים היום ,בהחלט שונה .
אני מקווה שתקבל את התנצלותי ובסך הכל אני מעריך אותך מאד כאדם כיוצר וכחוקר .
שלך ,
שלמה,
20.11.2008
שלמה היקר,
השבמחקהיינו חברים, ונישאר חברים.
שלך,
משה גרנות,
20/11/2008
השבמחקהזמנה
לערב הוקרה לסופר
ד"ר משה גרנות
לכבוד קבלת אות יקיר העיר רמת השרון
יישאו דברים:
צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל
אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון
עצמון יניב, סגן ןמ"מ יו"ר אגודת הסופרים
הסופר א"ב יהושע בהרצאת אורח "הספרות כמעבדה מוסרית"
שמחה סיאני" הפקה והנחיה
אתנחתא מוסיקלית: גרשון וכטל, פסנתרן
האירוע יתקיים בבית הסופר, רח' אליעזר קפלן 6, תל-אביב
ביום שני, ה' בתמוז תשע"ח, 18.6.2018
התכנסות וכיבוד קל: 19.45; תחילת האירוע 20.15
הכניסה חופשית
כשקראתי את מה שכתבת אני מקבלת רגשי נחיתות,
השבמחק(ב.)(-) השם שמור אצל כותב הקטע,
10.01.2021, 12:59
שלמה שפירא
השבמחקהרהורים על ספרו של משה גרנות "עסקני קיפוח"
כתבה שנכתבה ב"הצופה" 17.3.2001
אנחנו סוגרים את האלף השני לספירה ועדיין יש אנשים שלא סולחים לעולים
מארצות ערב על שעזבו את כל אשר היה להם ובאו ל"ארץ האשכנזים" לתבוע
שוויון הזדמנויות .
אנחנו , הדור שגדל בארץ , לא הבנו את מצוקת הורינו ואת תסכולם , אך לאחר כיובל שנים , כאשר קוראים מעל דפי ספר דברי הבל המצביעים על בורות וקוצר ראיה והבנה , עולים רגשות של חרטה ובקשת סליחה מההורים .
סמי מיכאל , יוצא עיראק , כתב ספר ששמו "ויקטוריה" , ובא משה גרנות ודולה ממנו "אמיתות" חברתיות תרבותיות . מדוע האדון הנכבד והמלומד אינו טורח לראיין נשים וגברים מעולי עיראק בנושא , ובוחר בדרך הקלה כדי לרמוס זכרונות ילדות יפים ?
"הורים מעמידים ילדים ללא חשבון , ואינם זוכרים את שמותיהם ..." כתוב בספר . מה תהיה תשובתו של גרנות לעוזי משולם כאשר הוא בעצמו נותן אסמכתא ולגיטימציה לקחת ילדים מהוריהם , שהרי ממילא , לדבריו , ההורים לא מכירים את שמות ילדיהם .
הוא אומר שהאם היהודיה מעיראק היתה פונה אל ילדיה לא בשמם - אלא במלה "בדאלק" (כלומר "אני תחתיך") - שמשמעו שהיא מוכנה לתת את נפשה על הילדים , ואין זה חשוב אם זה בן או בת . האם זה לגנותה ? האם אמא פולניה אשכנזיה לא היתה מתנהגת בדיוק כך ?
גרנות קרא להנאתו ספרות יפה , לקח ממנה דמויות וגזר הכללה על עדה שלמה ... עצם ההכללה הוא חטא ...
...שהוא חש צער עמוק על כך ש"אחי ואחיותי , עצמי ובשרי , היו קבורים במדמנה הנוראה הזו במשך מאות שנים "...
באשר לעליה ולקיפוח הרי שאנו מדברים בעושיהם ולא במדינה כגוף ,
והעוול שנעשה (ואם הוא נעשה) הוא רק על ידי האנשים . המדינה עשתה חסד לכולנו
ולא רק לעולים מארצות ערב .
כל עולה ועולה , אשכנזי כמזרחי , הוא עולם ומלואו , וכל עולה ועולה יכול להפוך כל האשמה לשינאה גזענית .
לצערי , אני יכול להצביע וגם להגיד שנעשו טעויות , ואף אחד לא נקי ולא מלאך , ...
על העליה והקליטה נכתבו ספרים כמו "ויקטוריה" או "תרנגול כפרות" ואחרים , ולהרבה עולים יש "ספרים" בתוכם , אך כולם אוהבי ישראל . (איך אמר בגין בנאום היסטורי "אחים אנחנו ... !) אחים אנחנו כל קיבוצי גלויותנו .
הוצאת ספרו של גרנות הביכה אותי מאד מצד אחד , ומצד שני שימחה אותי .
זהו ספר טוב , דווקא לעסקני קיפוח ולא למרגישי קיפוח . העבודה הרצינית
במציאת הלקט ומראה המקומות ולוח השמות שבסוף הספר היא עבודה
מבורכת יקרה מפז . אם המחבר כתב את ספרו לא כעסקן קיפוח ולא כגזען קיפוח ,שיבורך , שהרי העמקתו בנושא הזה יכולה להוסיף עוד הארה נוספת ליציאתנו ממצרים , יציאה מהגולה לארץ הגאולה , כי מצווה עלינו לספר ביציאתה בכל הגוונים ודווקא מפי חכמים ונבונים ו"מראה המקום" הנוסף לנו היום , מוסיף עוד נדבך למחקר היום .
בינתיים , יהיו עוד התבטאויות ועוד פרושים , ועוד פיסות נייר עיתון שיונחו במגרות
הזכרונות . צריך לזכור שגם למחקר יש לפעמים מטרה ומגמה ולפעמים המגמה
מכתיבה את המחקר ולא המחקר מנהיג את המגמה . הרבה מחקרים הסתברו לאחר פרסומם שצריך עוד מחקרים על מחקרים על מחקרים ... הזמן עושה ויעשה את שלו ויגנוז את התסכול והכאב ... "גניזה קהירית" לא תהיה כאן . מי שאוסף באובססיה ,אפשר להגיד "באובססית המחקר" בנושא "הריב" בין ספרדים לאשכנזים יגיע למסקנה , שהדורות הבאים ישליכו אותו ככלי אין חפץ בו ובכל מקרה ימשיכו לנבור החוקרים .
- שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר
שלמה שפירא. הרהורים על ספרו של משה גרנות "עסקני קיפוח". כתבה שנכתבה ב"הצופה" 17.3.2001. אנחנו סוגרים את האלף השני לספירה ועדיין יש אנשים שלא ... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=10194282 - דפים דומים???
- שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר
20 נובמבר 2008 ... שלמה שפירא. הרהורים על ספרו של משה גרנות "עסקני קיפוח". כתבה שנכתבה ב"הצופה" 17.3.2001. אנחנו סוגרים את האלף השני לספירה ועדיין יש אנשים שלא ... israblog.co.il/movepost.asp?blog=292694&blogcode=10194205&move=next - לפני 9 שעות - דפים דומים
הבלוג: שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר - Shlomo Shapira הקטע: 20/11/2008: ...שלמה שפירא הרהורים על ספרו של משה גרנות "עסקני קיפוח" כתבה ...
נכתב על ידי Shlomo Shapira , 20/11/2008 00:55