שלמה שפירא: פעם ידעתי להמשיך ולברוא את עצמי...במעט ליוית חן, טעם ויופי נשׂגב ובריאתך אולם / שיר

שלמה שפירא

פָּעַם יָדַעְתִּי להמשיך לִבְרוֹא אֶת עַצְמִי...בִּמְעט לִוְיַת חן, טַעַם וְיופִי נִשְׂגָּב וּבְרִיאתְךָ אוּלָם

פָּעַם יָדַעְתִּי לְהַמְשִׁיךְ לִבְרוֹא אֶת עַצְמִי

לְמַעֲשֶׂה, כְּשֶׁהִרְגַּשְׁתִי דְּבַר מָה חָשׁוּב לִבְנוֹת

רַצְתִּי לִרְאוֹת לִלְמוֹד לִבְדוֹק

לֹא הָלַכְתִּי כְּמוֹ כֻּלָּם לִקְנוֹת

לֹא  יָצָאתִי עִם חֲבִילָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵשׁ בָּהּ כָּל מָה שֶׁלֹא זָקוּקים בִּשְׁבִיל לִחְיוֹת

וְאֵין קוֹנִים הַרְבֵה בְּגָדוֹל וּבְזוֹל

כִּי בִּמְעט לִוְיַת חן, טַעַם וְיופִי נִשְׂגָּב וּבְרִיאתְךָ אוּלָם.