שלמה שפירא
מְלוּחִיָּה, וכשאמרת לי היום –מלוחיה נזכרתי במסעדה בקהיר שנת 1984
את אוהבת מְלוּחִיָּה, אני אוהב מלוחיה
הסופר המצרי - נגיב מחפוז - בטעמו אותה קלע לטעמה ולטעמנו
הסופר - סמיר נקאש - ידידי, סיפר לי על תעצומתהּ הספרותית.
וכשאמרת לי היום –מלוחיה
נזכרתי במסעדה בקהיר שנת 1984
רציתי לנשום את המצרי העממי
באכילתו
נכנסתי למסעדה מומלצת בקהיר ומיד פנו אלי ב- "נָאווַארת
מִצְּרְ"
(כלומר - הארתי בבואי את
מצרים)
הביאו לי פוּל ולא אכלתי, בגלל אנזים ה-g6pd שחסר
לי בגוף
סיכמנו על מְג'אדְרָה ולא היתה זו כמו ה"קִיצְ'רי" של
אמי
אז טעמתי מלוחיה והטעם ה-"מומלח" המיוחד שבה עלה בחיוב בדמי.
אז הבנתי מדוע היא טעימה גם לחֵכם של אנשים
ומדוע סופרים ומשוררים מזכירים אותה בכתיבתם
ומדוע אשה טובה כמוךְ מגישה אותה מתובלת היטב
לבעלה...
אני אהבתי את טעמה העממי.
שלמה שפירא: השיר הזה נכתב בסביבות שנת 2008, כאשר ידידה סיפרה לי שהיא מכינה "מלוחיה" (מאכל מצרי עממי) בדגש שהיא מכינה אותה צמחונית. אביא את השיר שנשלח לידידתי:
השבמחקאהבת מלוחיה (מלוכיה) - נגיב מחפוז בטעמו קלע את טעמה לטעמנו
את אוהבת מְלוּחִיָּה
אני אוהב מלוחיה
נגיב מחפוז בטעמו קלע את טעמה לטעמנו
סמיר נקאש סיפר לי על תעצומתה הספרותית
כשאמרת לי – מלוחיה
נזכרתי במסעדה בקהיר שנת 1984
רציתי לנשום את המצרי העממי באכילתו
נכנסתי ומיד "נָאווַארת מִצְּרְ"
(כלומר - הארתי בבואי את מצרים)
ושם הציעו לי מלוחיה והסבירו
ש-"מלוחיה" היא מרק ירקות סמיך ומתובל מאד מ-עלי מלוחיה עם נתחי בשׂר
ואני כמעט דחיתי את ההצעה בגלל הבשׂר שבה, שאינו כשר,
את מציינת שאת מכינה גם מלוחיה צמחונית
ומדגישה ש-מלוחיה היא בעצם מלוכייה (מהשורש: מלך)
ואשה טובה מגישה אותה מתובלת היטב לבעלה
ב- "אהבים וגשם", "סמטה בקהיר", "בית בקהיר" "במחצית היום" - מוגשת מלוחיה-מחפוזית
וכולנו מתרגשים מטעמה העממי
עד כמה טעמה נשאר פתוח, מפתיע ומעלה שאלות, מחשבות ואפשרויות.
כדאי לך/לכם לקרוא את נגיב מחפוז.