שלמה שפירא: על אוספי הבקבוקים - עמדה אישית / כמו שיר

שלמה שפירא

אוספי הבקבוקים

וכך שותים את המשקה בבקבוק וזורקים את הבקבוק הריק

ובאים "אוספי הבקבוקים" ומרכזים אותם למען:

רבע שקל שווה בקבוק מאושר ריק להחזרה -זה הפיקדון

חצי שקל שווים שני בקבוקים מאושרים להחזרה

וכך הלאה ...

החזרת בקבוק -היא בעצם תהליך של כווץ בקבוק ומיחזורו לבקבוק חדש -

בקבוק הפלסטיק אינו מתכלה

וכבר לא בחֵבֶא האדמה נפוח קבע ככלוב

התהליך טוב בשביל הצרכן ובשביל המדינה.

אך "הפיקדון" הפך מסחַרה מתגלגלת מיד ליד

שרשרת ארוכה של קבלנות-משנה מבקבוקי ההחזרה עד ל- "הזהב הטהור" בידי העני.

אלף אנשים מספקים כארבע מאות אלף בקבוקים ליום מאושרים להחזרה

(וחוזים עלִיָּה במספרם- אם וכאשר יתחילו למחזר בקבוקים גדולים)

אני יכול מבין האדם העני הרעב ללחם

שאוסף ארבע מאות בקבוקים בשביל מאה שקל ליום

אך אוספי הבקבוקים מסכֵנים

והם כבר חלק מנוף ארצנו - מעניי מולדתנו ומעובדי זרינו

אוספי הבקבוקים מצביעים על איכות חיים קשה בארצנו.

אנחנו יודעים מי הם אוספי הבקבוקים

אנחנו יודעים מי הם אוספי הבקבוקים:
תמצאו אותם בכל השבוע גם בבוקר המוקדם בתחנת הרכבת.
מישהו מהם, צעיר, השיב לי "אני אוסף בקבוקים לצורכי פרנסתי"...
איך לאסוף בקבוקים, כמו שאוספים עלים נידפים זרוקים לחסדי-"הרוח"?
וחסדי הרוח הם לא כחסדי הממשלה, מחטטים כדי למצוא באמת, מה יש בנשמה.
אומרת הממשלה: זה כמו ללמד בני יהודה קשת
ואשפותינו בנות-אשפה מלאות הרבה פיקדון לעתיד לבוא לפני חלונות המחנה.