שלמה שפירא
"שקמה"
לזכרו של מורי - פרופ' יעקב גליל
בקיאי תנ"ך לא ידעו מהי בליסה אמתית
עד לפני חמישים שנה.
מורי ורבי הגר בתל-אביב ששים שנה
הכניס אותי פנימה
עשׂה לכבודי חריצים בשבחה של שקמה אחת.
הלכנו שנינו היינו עומדים מולה
מסתופפים בְּצִלה
הייתה מצוירת רוחשת כבוד.
הוא טפס ביָפְיה, חִבֵּק בזרועה, חדר לפגותיה
סטף גמזיות במחזור נוגע ללבי.
עמדתי נשמתי עמו כמו חשיש
השאר מסביבי הלך פַרְשְׁ.
פתאום נקשרה שׂיחתנו גם לשבחה של התאנה
שיש בה גם משהו לגנותהּ
הבנתי כי מסתקפים למיניהם
צריכים לדעת ממה באה תנועתם.
הוא הזכיר מעשׂה ברבי שהיה יושב ודורש
מבין שומעיו הייתה אשה חִיְּבָהּ בַּעְלָהּ ללכת ולירוק
בפניו של התנא מאיר
אליהו זָכור לַטּוב הנחהו
הלכה לוחשת לו לָעַיִן רקקה בפניו, אמר לה לכי הַתְרצי לבעלך.
המשכנו לשׂוחח שכנע אותי בעוד דברים חשובים ולא חשובים
מצאתי שקמה הגונה ראויה ליחס טוב
אחר כך פנינו לשקמה אחרת.
"שקמה"
לזכרו של מורי - פרופ' יעקב גליל
בקיאי תנ"ך לא ידעו מהי בליסה אמתית
עד לפני חמישים שנה.
מורי ורבי הגר בתל-אביב ששים שנה
הכניס אותי פנימה
עשׂה לכבודי חריצים בשבחה של שקמה אחת.
הלכנו שנינו היינו עומדים מולה
מסתופפים בְּצִלה
הייתה מצוירת רוחשת כבוד.
הוא טפס ביָפְיה, חִבֵּק בזרועה, חדר לפגותיה
סטף גמזיות במחזור נוגע ללבי.
עמדתי נשמתי עמו כמו חשיש
השאר מסביבי הלך פַרְשְׁ.
פתאום נקשרה שׂיחתנו גם לשבחה של התאנה
שיש בה גם משהו לגנותהּ
הבנתי כי מסתקפים למיניהם
צריכים לדעת ממה באה תנועתם.
הוא הזכיר מעשׂה ברבי שהיה יושב ודורש
מבין שומעיו הייתה אשה חִיְּבָהּ בַּעְלָהּ ללכת ולירוק
בפניו של התנא מאיר
אליהו זָכור לַטּוב הנחהו
הלכה לוחשת לו לָעַיִן רקקה בפניו, אמר לה לכי הַתְרצי לבעלך.
המשכנו לשׂוחח שכנע אותי בעוד דברים חשובים ולא חשובים
מצאתי שקמה הגונה ראויה ליחס טוב
אחר כך פנינו לשקמה אחרת.
השיר הזה מופיע בספרי "אררט" בהוצאת "עקד", תשמ"ח 1988, עמוד 13.
השבמחקהשיר מופיע במדור הספרות ביום ד', ערב חג הסוכות י"ד בתשרי תשמ"ה, 10.10.1984.
במעריב
מחק