שלמה שפירא
צפרים תואמי נפש אנחנו שלא יודעים מתי ואיפה לשוב יחדיו
צפרים תואמי נפש אנחנו
שלא יודעים מתי ואיפה לשוב יחדיו.
אני מכירך מ- פריית הפרחים
יודע לאָמְדך בצעדי ענפי זית
מְצַפֵר מחשבותייך בשיר
מחבק געגועייך בנבל וכינור, אעירךְְ שחר
ובקול השחרור הצועד בי, גינת-קֵַן לךְ זרעתי
צלילי עופאים שמימיים בוקעים שוב לירחנו
והפעם לא תחמקי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!