יום שני, 23 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: בשנת 1953 כחבר ועד תלמידי כתה ח' בבית-הספר הממלכתי ע"ש ברנר בהרצליה, קבלתי הפניה ל- "כבד את מוריך" - - מפעל-הכבוד ליובל הסתדרות המורים בישראל

שלמה שפירא

"כבד את מוריך" - מפעל-הכבוד ליובל הסתדרות המורים בישראל 

בשנת 1953 כחבר ועד תלמידי כתה ח' בבית-הספר הממלכתי ע"ש ברנר בהרצליה, קבלתי הפניה ל- "כבד את מוריך" 

"על המשמר" ציין זאת בעיתונו:

... כבד את מוריך": על המשמר. 25 באוגוסט 1953. רשות היחיד ברשות הרבים; העליה והירידה: על המשמר. 15 בספטמבר 1953...

תלמידים יקרים,

במלאת 50 שנה להסתדרות המורים העברים בארץ-ישראל, שנוסדה ביוזמתו של מ. אוסישקין ז"ל בזכרון-יעקב, הכריזה הקהק"ל על מפעל גדול של הרשמות הזהב בשם "כבד את מוריך".בכרך המיוחד המוקדש למפעל זה נרשמים מאורעות חשובים בחיי החנוך העברי, מורים ומחנכים, מוסדות חנוך ותרבות.    ועד היובל, בחסותו של נשיא המדינה יצחק בן-צבי ובראשותם של יו"ר הכנסת י. שפרינצק ושר החנוך והתרבות ב"צ דינור, פנה בקריאה לצבור להביע בדרך זאת כבוד ויקר למחנכי הדור, ורבים נענו לקריאה זו.

אתם עומדים השנה לסיים בשעה טובה את בית-ספרכם, ואין דרך נאה לציין את המאורע החשוב הזה בחייכם ולהודות את תודתכם והוקרתכם למחנכים ולמורים ולבית-הספר, אשר בו קניתם תורה ודעת, מאשר הרשמתכם בכרך המיוחד של ספר הזהב בשם "כבד את מוריך".

אנו מציעים לכם איפוא לרשום בכרך זה את המחנכים - המורים ואת בית-הספר ולהגיש את התעודה בחגיגת הסיום.

הרשמה בספר הזהב עולה - 10 ל"י . לא יכבד מכם לאסוף ביניכם את הסכום הדרוש ולהצטרף לכלל התלמידים אשר יציינו בצורה נאה את סיום לימודיהם.

גשו נא בעוד מועד לביצוע הפעולה הזאת .

בכבוד רב,  ועד היובל   (חתימה)

שלמה שפירא: "אורה לוטן" כותבת ל- "שלמה שפירא" - שלום לאיש הלחם ואיש החרצית.../ גזית, 16.1.2008

שלמה שפירא

"אורה לוטן" כותבת ל- "שלמה שפירא" - שלום לאיש הלחם ואיש החרצית.../ גזית, 16.1.2008


גזית, 16.1.2008

שלום לך שלמה, שלום לאיש הלחם ואיש החרצית...

עלי להתנצל, כי ספרך  האחרון - לעת עתה - נימצא בספריה שלי וכמה שמחתי לפגוש אותו.

כניראה, שגם ,הפלגה אחרונה" נימצא אצלך כי בהקדשה אתה מזכיר את ספרי - רק לא 

את "בגובה המים" שהוא ספרי השלישי.

אומר לך שלפי קריאתי "וידוי מודרני" מזוקק יותר מאשר "ערך מוחלט" - אגב,

השמות של הספרים מחייבים יותר מדי. בקריאתי, איש הלחם ואיש החרצית ועוד שירים רבים משקפים

עולם פנימי, הנחשף בצניעות, בידידות, בטון מינורי הערב לאוזן במוזיקה שלו.

והביקורת אל המודרני אינה צועקת, אלא נירמזת ולא דוחה את הרצון לקרוא שוב.

שם הספר נישמע לי אירוני, כי הלשון והתכנים הם אנושיים לכל הזמנים. 

שלמה, כעורך לספר "הבוסתן", עשית עבודה ניפלאה . הצד הגראפי מאד יפה בשני הספרים. ברכותי ל- ,לירז" אולי בתך ?

אני מתנצלת על חוסר כישרוני בחברת המחשב, שהיה ידידותי לחיים, אישי, ז"ל.

תבורך על מעשיך ועל כתיבתך. בידידות, אורה לוטן.



שלמה שפירא: איפה נעלמה ומונחת ה"אמנות הציבורית" של פעם?

שלמה שפירא
איפה נעלמה ומונחת ה"אמנות הציבורית" של פעם?

אמנים ציירו פעם בשביל ההסתדרות.
אז איך נעלמה ואיפה, מונחת היום ה"אמנות הציבורית" של פעם 
שהייתה תלויה על הקירות, למשל, לפני כשלושים-ארבעים שנה היו תלויות על הקירות
ובמקרה שאני זוכר במקום "הסתדרותי-רפואי" וגם בסניפי בנק הפועלים?
היו אלה תמונות אורגינליות נבחרות של ציירים מקומיים ומארץ ישראל כולה?
מעטים אז התעסקו בציור ומי שעסק בציור אהב לצייר וידע לצייר.
עם השנים התחלפו, למשל, כמה מזכירים בסניפי מוסדות ובנקים
וכל מזכיר החליף את התמונות שעל הקיר?

ואין חֲרָטָה באיחוּר-עֵת כקרני אֻמָּנָא לאמנות המתה.
היום, תלויות על הקיר צילומי "תמונות" של "עשׂרה בגרוש"
ואני מדבר בערך הגרוש של היום ולא של פעם. 

10.08.2010 

יום שבת, 21 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: ורד / וורדה / "עאמי בייאע אלווארד"

שלמה שפירא

ורד / וורדה / "עאמי בייאע אלווארד"

מכירים את אשליית הפרח המורכב לאהבה - "לוקחים פרח ממשפחת המורכבים ותולשים עלעל-פרח אחרי עלעל-פרח וברצף התלישות שואלים: "אוהבת" - "לא אוהבת". אם העלעל האחרון "אוהבת" אתה מתאזר בכוח לפנות אליה ולשוחח - ומה שיהיה - פיש או מאפיש.

היא הייתה נערה בשנה החמישית בבית הספר תיכון ראשונים, צעירה בשלוש שנים וקצת יותר ממני, יפה, רזה, חזה שטוח - בטוח שעדיין לא צמחו לה השדיים, ילידת הארץ, קראו לה "ורדה". אביה הגזבר של המועצה ואימא שלה בתפקיד לעזרה סציאלית (?). בנות הכיתה היו מתרועעות ביניהן והיא נראית לי תמיד לבד. אחיה למד באותו בית ספר בכיתה השמינית בשנת המחזור הראשון בבית הספר התיכון המדולדל מאוד לעומת היום. היא הייתה אחת החכמות בכיתה במגמה ההומנית. בהפסקות היינו משוחחים זה עם זה על כל דבר - נערה מעניינת בשטף ידיעותיה על החיים בכלל ועל החיים בארץ.

שנים לא נזכרתי בה. לפני כעשר שנים פגשתי אותה ברחוב קרוב לדיזנגוף בתל-אביב והכרתי אותה תוך הליכתה והתפעלה שזכרתי אותה, התחלנו לדבר - נשואה עם תארים, גם בעלה עם תארים שרוב השנים חיו בלונדון. 

אתמול בלילה - עוד מעט מעט חנוכה וראשית שנה אזרחית חדשה. באירוע מסוג זה הבאתי לחברה הקבועה שלי - ורדים גם שמפניה גם יין.

השם "ורדה" ובערבית "ווארדה" הזכיר לי את השיר מעיראק "עאמי בייאע אלווארד גולי ביש אלווארד" (דודי מוכר הוורדים הגד לי מה מחיר הוורדים?) פנית למוכר כאילו היה הדוד שלך מצד אבא ("עאמי" זה דוד מצד אבא ו- ח'אלי" זה דוד מצד אימא). לזכור שבערבית צבע ה- וורד מתייחס לפרח ורוד, גם לצבע ורוד. יהודים בעיראק ניסו להתחבר בקושי עם זרים ולא פעם שמעתי "לא ניכתאלט" במובן אל לנו להתערבב איתם. ידידות,לכאורה, הייתה על פני השטח

שכחתי כבר את בטויי החיבה ללא יהודים שנהגנו לבטא כלפיהם - "יא עאמי", "יא ווארדי", "יא באלאדי"...בעיראק היינו חייבים לשיר את השיר "בלאדי" גם בבית ספר עברי ואני מתגעגע מארץ הולדת לארץ מולדת שבימים ההם חיי יהודי בעיראק היה על כף המאזניים.

בבגדד היו ניסיונות מצד מוכרים מזדמנים לא מעטים למכור פרחי הרדוף הנחלים הוורודים והיפים בהדגישם כ- "וורדים". אחת מבוגרת מן המשפחה המורחבת אמרה לי שאהבה את פרחי ההרדופים ואף קטפה אותם לשים בביתה והיא לא שמעה לא ידעה שצמח ההרדוף על עליו ופרחיו צמח רעל מסוכן הוא, ביחוד אם גדל הצמח בחצר גדר ביתך ואוסף עליו היבשים ומדליק "על האש". זה יהיה על האש ועל המוות.

יום שישי, 20 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: על "חושה", על "מסטולה", , על שיר ערש "דיללול" ששרה לי אמי ואחותי הגדולה כשהייתי תינוק-ילד

שלמה שפירא

על "חושה", על "מסטולה", על שיר ערש "דיללול" ששרה לי אמי ואחותי הגדולה כשהייתי תינוק-ילד

אחרי ארוחת ליל שבת היינו שרים "שבחות" ואחד השירים היה "חושה עזרתי בשר עדתי" - רצינו שתגיע מהר הגאולה - חושה שלח משיח, השם תשועתי.
אהבתי את שירו של ר' ישראל נג/ארה לא בגלל שאלתו: - ..."למה עמך תמכור בלא הון ודמים?"  אך יש גם ביטוי לתשוקתו - תשוקה 
שאני יכול להסב אותה לאישה אוהבת - "תכלה עיני עופר אהבים, לתשוקתי...לעיר שעשוע חיש העלני"
 "מישהי שמעה ששרתי "חושה עזרתי בשsר גאולתי ..וצחקה - "אתה חולם לטייל ולישון ב- "חושה".
חושות (במתחמים מסודרים) לתיירים מוצאים בסיני, אך היו ויש חושות באתיופיה בטורקיה. (havsa)'
עשויות מחימר וקש...
נזכור "החושה באום ג'וני"  ששם הוקמה דגניה.

על "מסטולה" ועל "מטסולה" :
את "מסטול" שמעתי עוד בעיראק במובן מסומם/שיכור/טיפש.
"מסטולה" - לא חייבת להיות מסוממת ושיכורה - בדרך כלל, מתכוונים ל- "טיפשה"/ מישהי שיש לה שריטה/שריטה קלה, כמו ב- היי כזה - Donna Paulsen ; מישהי בעירפול חושים שלא ב- 100 אחוז ממוקדת מתפקדת או משהו קרוב לזה.
"מטסולה" - שם - נשיאת פרלמנט ונציגת האי מלטה, שנבחרה לנשיאת הפרלמנט האירופי.

על שיר ערש "דיללול": כמעט נואשתי מהשיר הזה התקוע בזיכרוני שכמה נשים מבוגרות לא שמעו עליו. והשיר היה חי וקיים - מסתבר שהספריה הלאומית של ישראל הקליטה אותו בכותרת: "דיללול מבגדד למעברה ולשיכון - מופע בביצוע "ג'לאל עזיז". בשנת 2012 "אימאן בשיר" בהופעתה שרה אותו, בשנת 2016 "שרי אלפי" שרה אותו. תודה לנשאלות שלא הכירו את השיר והחלטתי ל-העלות זכרו - עם "חושה עזרתי" שגם בו נזכרתי.

יום חמישי, 19 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: "אני אוהבת אותך!"

שלמה שפירא

"אני אוהבת אותך!"


"אני אוהבת אותך" - היא אומרת לי.

אין אדם שלא מתרגש למשמע שלוש מילים נפלאות - אלה מילים ינתנו בצדקה ואת תיכנסי לחיים טובים ולשלום.

ברגעים אלה או ברגעים אלו - אין הבדל משמעותי ביניהם, הטווס - טווס

נוצותיו יופי שרק הטבע יודע לספר

את המספרת:

את ואני - סיפור אהבה מאלף לילה ולילה

אלופה יותר מ- "שהרזדה"

קוסמת בלי מצבי לחץ - לא נלחצת גם ליד בעלך

חלום לי להיות גם שלך ברגעים אלה.


אנרגיה עצומה זורמת בך - מאיפה ה- "צ'י" החזק שלך שעושה אותך חזקה גם צעירה.

אני זקן - "צ'י" שלי כבר לא חזק כמו פעם. גם אם אלך לדיקור סיני והמטפל יסתכל על לשוני -

יאמר הדוקר: "לשונך חזק/חזקה, אך לא דופק לבך - זה בגלל שאתה אדם רגיש ומתרגש. דמותך - תדמיתך!


לו הייתי חי איתך בחיי-שבט ביער גשם ברזילאי ועלה גפן של חווה מכסה היופי המפורש שלך 

שדייך הכי יפים מכל הנשים.


שלמה שפירא: החיים כתחרה

שלמה שפירא

החיים כתחרה

ידידה כותבת לי לא מזמן : " אתה כבר לא נער וחולם על אישה צעירה ויפה עם ידיים ורגליים יפות...רגעי אושר עפים, החיים עפים ו- "זיקנה" אין בה שמחה".    

עניתי: "נכון -את צודקת! מה שגלוי לך, גלוי לי. 

בכל זאת - כמו שאמר "בן סירא" - "יין נשתה בתחרה וכעס"...

אך איני שותה יין, אסור להורות בשכרות ואחד משופטינו הקדומים היה חזק וגיבור, היכה בפלשתים כי התנזר מן היין.

עוזב גם "תחרות" - לא מתחרה היום עם אף אחד, עוזב גם "תחרה" שבאה תמיד עם כעס - החיים לימדו אותי ש- כעס הוא החיפזון מן השטן. מנסה לעבור מ- פסימיזם ל- אופטימיזם.

אז מה - למשל - אני עושה: "קורא ספרים"

בספר "תחרה וצבי" מאת "אילת סווטיצקי" ניתן למצוא: - "...ויש אהבות מכלות, כאלה שאי אפשר לחיות בלעדיהן, כאלה שנגעו בחיים שלנו רק לרגע, והן שם לתמיד".

בכל זאת - תמיד אני טועם יין מ- כוס- הקידוש לברכה לששון ולשמחה 

מה יהיה ב- "לחוות" 15 תחנות מפגש בין יין ליהדות? אשכילה וארנינה!

פורסם על ידי ב- 14:57

יום שלישי, 17 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: מצב רוח / שיר

שלמה שפירא

מצב רוח

מתחקה אחר נפשך:
את - הרבה משקרת וכשאת משקרת - אני נזכר ב-  "פינוקיו" המגולף מעץ בכפר טוקסני שחלם להיות ילד אמיתי וכששיקר אפו הארוך גדל עוד יותר.
הרבה חיבורים לעצמך - נזכר שרצית לעצור בחיק בטנו של עץ, כדי לנשום ולהתחבר לעצמך ולהתמלא באנרגיות חדשות.
מה עם רוח-שירך ושירך באמצע דצמבר ולא מוריד גשם. 
מה עם הופעתך בתבל - מי הכי ישראלית, מי הכי אירווזיונית.

נזכרתי בך הערב - 
"שרון קנטור"האולימפיסטית עם "הזמר "שלמה שבת" הופיעו ביחד "בגלל הרוח".
בלי רוח אי אפשר לזוז סנטימטר.
נזכרתי בך הערב - "חנה הגננת" שליד ביתי העירה לי: "השנה לא הבאת להראות לילדים בגן - חצב פורח. עניתי לה: כשאין גשם, גם אני שואל למה החצב לא פורח,
כמו בשיר "תשרי" / מילים: רחל שפירא, שרה: חוה אלברשטין:
"ומה יקרה ומה יחלוף...כשלאורך כביש החוף מתייצבים החצבים." השנה עדיין לא ראיתי חצבים פורחים.

בכל זאת - חשבתי שמגיע לך שיר ממני.

שלמה שפירא: לא מכיר אותה - עזרה לי להרים את מקל ההליכה שנפל

שלמה שפירא

לא מכיר אותה - עזרה לי להרים את מקל ההליכה שנפל

מי את אישה נחמדה

מי את אישה יפה

גם אם גונבים את החשק לצחוק או לבכות - באישה חוכמה שמספיקה לשניים.

בטלוויזיה שמעתי אתמול: "אימא קיבלה אבא" וכשנשאלה  על אבא אמרה הבת: "אבא ריהוט של הבית".

רכילות טיפוסית היא פעילות בטלה, מרגיעה ומהנה - מה שאדם לא אוהב אצל אחרים, מקובל עליו אצלו.

במודעה שהתפרסמה ב" ניו-יורק טיימס" - (למכירה סט שלם של אינצקלופדיה בריטניקה, 45 כרכים. מצב מצוין. 2000 דולר. לא זקוק לה יותר. התחתנתי בשבוע שעבר.האשה יודעת הכל.)

"הצמה" - סרט לעשירים ולעניים - אצל עשירים יש רהיטים. אצל עניים אין רהיטים.

 תחפשו "אבא דואג ומרסן בקשות". 

ומה עם אבא גרוש בשנות ה-40 לחייו שלא חשב גם איך לחלק את רהיטי הבית. הפך נמצא בחובות כלכליים, אך אוהב מאוד את בתו ומוכן לעשות הכל למענה וכל סובביו חושבים עליו לבן אדם הכי עלוב ולוזר בלי בית בלי ריהוט.

יש עולם בלי ריהוט. יש גם עולם בלי גרוש!

.

יום שני, 16 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: מתווים

שלמה שפירא

מתווים

אתחיל במשהו קשה שקראתי ב- אינטרנט:  "ידידיה מאיר" במאמר ארוך, מנסה להיעזר עם מה שכתב "הרב שמשון רפאל הירש" שאבחן לפני יותר מ- 150 שנה את תהליכי העומק של עם ישראל ואיך הוא נאלץ להתמודד עם האתגר , שאנחנו מתמודדים אתו היום.  הוא מנסה להגזים בצמרמורת על האסון המדיני מבחוץ ועל ההתפלגות בעם לכתות כתות מבפנים ומצטט אותו: "אסון מדיני מבחוץ, יוליד התפלגות וכתות מבפנים. יקומו מקרב העם אויבים לדרך החיים היהודית, אשר יראה את הסיבה לאסון המדיני, לא בבגידה לתורה, אלא, אלא בשארית הנאמנות לתורה..." בפירוש שמביא "אני יכול למצוא הסבר כזה".
במדינה דמוקרטית הדתיים והחרדים מנסים לא ללכת בתלם עם האוכלוסיה החילונית - חבל מאוד! התורה לא קבעה ש- חרדים לא יישרתו ב- צה"ל - צבא העם כולו!
מכאן הגעתי ל- מילה מוצעת "מתווה" - מתווה להתגייסות החרדים: הבעיה קשה כי כל-כך מתווים יש לפנינו: "מתווה מלחמת חרבות ברזל", "מתווה חטופים", "מתווה מילואים", "מתווה המל"ג - מתווה המועצה להשכלה גבוהה", "מתווה הסיוע לאלה שנפצעו בקרב", מתווה הסיוע ללקוחות בבנקים", "מתווה קדמי", "מתווה עורפי", "מתווה חדש לפריסת הפטור ממס על קצבת הפנסיה, מתווה הגז, "מתווה לתכנון תוכנית לימודים קיימות לחנוך סביבתי ", מתווה לחינוך הקדם-יסודי  ...עם ישראל חי במתווים, בסקיצות-קריצות, בתוכניות רשומים בקווים כלליים ו- מתוות-דרך ש-אללה יודע מתי יישומו.
היה גם "מתווה -קרי לשלום" ואין שלום. יש מישהו שחושב שנגיע לשלום המיוחל עם שכנינו?!
(שלא אדבר על "מילון המתווה" שמביא "רוביק רוזנטל" מפיו של "יוסי כהן הדוגמן" ומוסיף על: חתיך, חתיכה, שאפה, כוסית ו-כוסין, שרלילון , שרמוט ועוד)
בערבית - "מתווה" יכול להיות או " מאנאג' " (אין תרגום מדוייק לעברית) או "מאווקיף". דווקא בערבית - יודעים לפרש היטב ולהבדיל בין "מציאות" = "חקיקה" לבין "מאנאג' ו- מאווקיף.. בערבית מדגישי את ה-"מציאות" לעומת "ח'איאל"/ דמיון . "חקיקה" /מציאות היא גם יצירת חוקים" ובאווירה לא דמוקרטית יצירת חוקים לטובת השליט. זה מה שרוצים היום להפוך את ארצנו הדמוקרטית. (הערה- יש ביטוי תאקדיר-מאוקיף (הערכת מצב) .
" מאנאג' " יכולה להוביל ל- "מאנג'א" = מנגו (פרי) , 

תמיד צריך להתרחק מסכנות ולבקש הצלה, ישועה ומפלט = "מאנג'ה-נאג'ו" ובאומרנו " במאנג'ה מינהו " בכוונה  הרחק מסכנתו..

שלמה שפירא: אווירה צדאמית / קטע שכתבתי בשנת 2012 בבלוג הישן שלי

שלמה שפירא

צדאם חוסיין - תזכורת לביצור מעמד שליט ערבי שתופס שלטון בתחילת דרכו. יהיו תמיד שליטים חדשים בארצות מוסלמיות שיתנהגו כ- צדאם חוסיין.

מבפנים - השליט מבצר את מקומו בשקט בשקט, בטון נמוך במידת האפשר, עד שמחזק שלטונו ללא עוררין.

מבחוץ - השליט מבצר תדמית של מדינה שוחרת שכנות טובה ושיתןף פעולה.

לאחר מכן יתחילו ה"חתירות":

חתירה מבפנים - לחימה לעקירה של הלאומיות הכורדית.

                               אם אתה סוני, חשוב לנטרל את כמה שיותר את השיעי. "תגדיר ותשלב ותצביע לשיעי את מקומו בפלכי-ארץ "משלו", ואם יש פלך שיעי אחד, תוסיף לו עוד פלך. לך, הסוני תוסיף פלך חדש במקום שבו נולדת (למשל, פלך חדש בשם - צלאח אל-דין).

חתירה מבחוץ - תתחיל באיבה פעילה למשטר הבעת' בדמשק. תחשוב איך לנגח את כווית, מעוזו של הנפט המנקר עיניים ואת איראן, מעוזם של השיעים...

 ומה אחר-כך? אתם יודעים!

20/10/2012

 

יום ראשון, 15 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: נרטיב ה- "נידה בנשים"

שלמה שפירא

נרטיב ה- "נידה בנשים"


לגבי אמי - ה- "נידה" הייתה כמו בשיר - "על כל אלה - על הדבש ועל העוקץ"
בין עיניים מגלות סודות קטנים לבין תמימות מסלקת פחדים 
אמי הייתה מדברת הכל ואני ילד קטן לידה עם בנותיה וחושבת אמי שאני לא שומע ולא מבין.
אמי הייתה אומרת לבנותיה שתשמורנה על "ימי הנדה" והיתה מדגישה שכל חודש אחרי גמר נדתה היא מרגישה כאילו מתחתנת מחדש. וחוגגת עם אבי לפחות אחד עשר יום בחודש.
בתורה - "נידה" היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת. (אישה שנטמאה מדם שיצא מהרחם שלא בזמן הווסת נקראת זבה ודיניה שונים.

והנה אני כבר נשוי, עובד במעבדה והייתה שם מסטרנטית שאמרו עליה "גאונית שתגיע רחוק" - בניין קטן עם שירותים אחד -  שירותים קטנים לנשים וגברים ביחד, נכנסת ה- "גאונה", וסתה מרוח על הרצפה ועל  מכסה השירותים - בשבילי המראה מזעזע מגעיל  גם למנקה ילידת פרס מראה זה היה מזעזע.. פעם התפארה שהיא והחבר שלה מקיימים יחסי מין בזמן הנידה, 

כל שנותיי בבית הוריי ובביתי לא ראיתי מעולם "דם מנידה". חכמים גדולים בתורה עסקו עוסקים בהלכות נידה - גם איש ישיש כמוני יכתוב על מה שחווה בחייו.
היום - קל לאישה בזמן ה- "נידה." - אין צורך ב-"קרעי-בד חדשים ונקיים ואין צורך בצמר-גפן ויש תחבושות היגייניות  לשם כך. יש עמותות עם דגש "נשים לגופן". "גיל הבלות" עדין מדובר פה ושם ובערבית עדיין שגור הביטוי לנשים שהגיעו לגיל הבלות - ל- סינין אל-יאאס =שנות הייאוש.

אל ייאוש נשים גם נשים ערביות - יש "יאאס" שזה יאוש ויש "יאס/אאס" שזה "הדס"


יום שבת, 14 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: התהפכות

שלמה שפירא

התהפכות


ב- "רוקדים עם כוכבים" קראו לה "חבשושה" 

בסדרה "בקרוב אצלי" שיחקה וממשיכה לשחק את "דסי" - מפיקת חתונות מצליחה והרווקה האחרונה מבין חברותיה שמחפשת את האחד - החצי השני שלה - שתוכל להקים איתו משפחה.

"סיפור אהבה כפול" ש- "בו הכל מתהפך"...

נשאלת שאלה והערה - אם הצד השני רוצה את "דסי" וגם אוהב אותה ויאהב אותה?

יש פה משחק ב- "מרחב הריגושי" בתפיסת האהבה הרומנטית כמבטאת הערכה חיובית

"עפרה מאירסון" אמרה: "יכול להיות שנמשכתי לרפול בגלל המיניות שלו. עמדה איזו תחושה של משיכה מיידית, משיכה מינית חייתית, אפשר לומר." 

עוד הערה - נניח ש- "דסי" מוצאת חתן עם ילדים - נשאלת השאלה: כאשר אהבת הורים יכולה להיות מכוונת לכמה ילדים, איך תתיחס "דסי" מפיקת החתונות והאישה לעתיד עם בחיר לבה לעתיד בסיטואציה שפתאום חיה עם ילדים שלא שלה. קנאה רומנטית בפעמים רבות מתבטאת בעמדות קיצוניות ובהתנהגות שתלטנית. מסיבה זו או אחרת יש פרק בסדרה בכותרת: "הפרק שבו הכל מתהפך".

עוד ועוד ועוד - ניתן ליצר פרק אחר פרק בסדרה כמו בתורתנו הקדושה שעד היום קמים מפרשים ומפרשנים אותה - "הפוך בה והפוך בה דכולה בה"

"חבשושה" משם משפחה יהודי תימני ותימני-ארצנו היו חזקים ואמיצים (עבדו שניים במחלקה לבוטניקה, אחד טכנאי ושני גנן) - עוד נגיע מתימן לחבש ומחבש לארץ-ישראל ונשיר: "עוד נגיע נגיע/עוד נגיע ליום המואר/ עוד נופתע נופתע מהסדרה "בקרוב אצלי".

במעברת רמת-השרון שרתי/שרנו סביב מעגל "בן לוקח בת ובת לוקחת בן", גם "פעם הייתי/ פעם הייתי בתימן/ שם ראיתי/ שם ראיתי כושי קטן/ והייתי מוסיף היום (אם יכולתי עדיין לרקוד במעגל) והוא יהיה ל- "דסי" חתן. 

שלמה שפירא: על אצטרובל, על בלוטת האצטרובל

שלמה שפירא

על אצטרובל, על בלוטת האצטרובל

"אורי בשן" הלחין ושר "איצטרובל" (עם אות יוד) ומישהי העירה לו: "השיר הכי אהוב עלי מהאלבום המושלם"
אין שום קשר בין כותרת השיר לתוכן השיר.
אך השבוע מישהו בטלוויזיה מציין שבחורף הזה הדליק גזרי עצים ב- "אח" שבביתו והוסיף להם גם אצטרובלים שהשמיעו פיצוצים בזמן שריפתם (כנראה, התכוון ל- אצטרובלים מעץ האורן)
וזה נתן לו הנאה. באווירה של המלחמות הפוקדות אותנו יותר משנה, מישהו ניסה להתנחם בפיצוצי אצטרובלים ב- אח שבסלון ביתו, מאשר לשמוע כל-כך פיצוצי-אויב במדינתנו.

יש אצטרובלים על "עץ האורן", גם על "עץ הברוש"

מישהו כותב באינטרנט - "במשך שנים אני בוחן קתדרלות ו- מעבר למוטיבים חוזרים כמו" ישו, מריה, צלבים, קדושים למיניהם, תמיד ב- כותרת-עמוד, בראש פמוט,
במזרקה בתוך ציור או פסל מופיע "מוטיב האצטרובל" - אצטרובל ציורי ומושך-מראה הוא "אצטרובל האורן".
בישראל הופיעה יצירה מתכתית תלת-ממדית המורכבת משני פרטי טבע:: אצטרובל ו-חצב שלצורך הכנתה ועשייתה מברזל בחיתוך. בעובי מיוחד וצביעתה בשחור-מאט. ביצירה הזאת נאמר - הדגש שבחרו באצטרובל - הוא אייקון בעל משמעות פאגאנית עתיקה המדמה את ה-היפתחות וההתפתחות של הטבע וכן את החיבור בין גוף לרוח...
מה שנכתב עד כה מתייחס לצורת אצטרובל מן האורן!

לגבי "אצטרובל הברוש" ממערכת המחטנאים הבוטנית שהפרי שלו - גם אצטרובל - עשה הסבה לבעלי-חיים ולאדם. מסתבר שמוצאים "בלוטה במוח בעלי-החוליות" הנקראת 
"בלוטת האצטרובל" - בלוטה קטנה בגודל אפון הממוקמת במרכז הגיאומטרי המדויק של המוח שמזכירה בצורתה את פרי עץ האורן - האצטרובל.
עד שנות השבעים במאה שעברה חשבו את הבלוטה הזאת כ- שריד מנוון והסתבר עם השנים שהיא מתווכת בין גירוי עצבי להפרשת הורמונים ומווסתת
את השעון הביולוגי - את מחזורי השינה והעירות, חילופי עונות, מערכת החיסון, החשק המיני ולוקחת חלק בתהליך ההזדקנות.
"קטן קטן אבל ממזר גדול!"

יום שישי, 13 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: על איפוק

שלמה שפירא

על איפוק 

להיות יהודי ב- "איראן" כמו שהייתי יהודי ב- "עיראק". 

היתה סדרה "מבטים על יהודי עיראק - קהילה עתיקת יומין" 
תהיה סדרה קרובה "מבטים על יהודי איראן  - קהילה עתיקת יומין ובסופה מופע סיום מקסים".
יהדות עיראק הייתה מאופקת לעומת יהדות איראן.

באיפוק - יש ריסון, הבלגה, עצירה. לא פעם שומעים - "לשמור על איפוק" / דחיית סיפוקים ושליטה עצמית .
נמצא כי אחת התכונות המנבאות הצלחה בחיים היא היכולת לאיפוק ושליטה עצמית 
"איזה הוא הגיבור הכובש את יצרו". 
אנשים פשוטים, גם אנשים רמי-מעלה עד ראש-ממשלה מגיעים לבתי-משפט. בבתי-משפט צריך גם "איפוק שיפוטי" - ששופטים ינהגו בריסון עצמי בעת הפעלת סמכויותיהם.
חשוב הדבר להדריך הורים ולחנכם לדחיית סיפוקים, כדי לטפל בחוסר יכולת לדחיית סיפוקים אצל ילדים ובני נוער - בעיה נפוצה אצל ילדים ובני נוער.
ב- "פרקי בובות" יש תקליטור חינוכי שמספרו 13 על נושא זה.
לאור הקבלה: כיבוש היצר (האגואיסטי) -  זה לא הריגת היצר וזה כמו בכבישת זיתים שהופכת מרירות וממתיקה אותה...


שלמה שפירא: גן-ילדים ומה בגנו

שלמה שפירא

גן-ילדים ומה בגנו

כל עוד אני חי בבית שלי, גן-הילדים מול ביתי מגנן היטב. אנ הצופה-השומר ויש אישה לבת שלה בגן ששואלת אותי מה קורה בגן. 

יש גננת, עוזרת-גננת ועוד עוזרת-גננת ועוזרת ל- עוזרות-הגננות.

כעשרים ילדים (גן מיוחד לילדים בגיל טרום-חובה, גם בגיל גן-חובה).

הפסקה בגן יש בסביבות השעה עשר בבוקר ונמשכת כשעה וחצי . כשכל הילדים בחצר מוגשים פרות לילדים.

ביום חורף כשקר בחוץ. הגננת ואחת מעוזרותיה לוקחים כיסאות ויושבות בפינת שמש קרובה לחצר שלי.

העוזרת לעוזרות הגננות אהובה על כל הילדים וכמה מהם מבקשים ממנה לנדנד אותם חזק חזק בנדנדה והשמחה רבה.

ליד הגננת ואחת מעוזרותיה ישנם תמיד שני ילדים שמעדיפים להיות בקרבתן ולא לשחק במתקני המשחקים,

הם מביאים עלה, מביאים קונכיה של חילזון ריקה ועוד... שואלים ושואלים, גם מזמינים אותן לשחק בכדור - ילד לגננת וגננת לילד.

הרגשתי: הילד מנצח, הגננת ועוזרותיה מנצחות, השכן מנצח, השכונה מנצחת, העיר מנצחת והמדינה מנצחת

עם ישראל חי וקיים וברוך השם יום-יום.

***

שליחה! שליחה! אוהבת את השליחות!

הייתי שר לה: " את פו הדוב הכי טוב בעולם"

מחבקת ומחמיאה, מצהירה גם מקיימת

כל ילד וילד ליחוד וכל הילדים ביחד

הרי את טובה בגן הזה שנים רבות 

תשאפי ללמוד ולהיות הגננת.

הגננת הטובה מעבר לגדר - בין גן-ילדים ושכנו לבין גן-עדן.



יום חמישי, 12 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: על הזכות לחיות פה , בחלקת- התאווה הזו / שיר של אריה סיון - המורה שלי לתנ"ך - בתיכון - במושבה הרצליה 1956-8

שלמה שפירא

שיר של אריה סיון - המורה שלי לתנ"ך - בתיכון - במושבה הרצליה 1956-8 

הייתי בקשר עמו וביקרתי מספר פעמים בביתו ברמת השרון כשהתחלתי לכתוב שירים

מורה וידיד היה לי אריה סיון

 

מתוך ספרו "ארץ המעלה"

 

 על מגרש ביפו

 

על מגרש של גרוטאות

צומחת צמחיה שְפָלָה

שלדי מכוניות מימי הערבים

ומזרנים מתפוררים .

זונות באות לכאן עם פועלים מאל-עריש :

מִבַעַד לקרעי- הפח החלודים

נגלֶה בשׂר בהתהפכו

כמו על מַרְחֶשֶת-אֻמְצִיָּה .

 

אפר-מדורות וגחלים שֶנֶּאְכְּלוּ

בתי-גִדּול

לִירוקֶת-החמור ועוד מיני חוחים

ומי יודע מה אכזר

המאבק שהם נוטשים

כל העשׂבים על הזכות לחיות פה, 

בחלקת-התאווה הזו.

שלמה שפירא: סגריר דוקר נמתח לתוך השקט / שיר ברגע 366 / 7.10.2008

שלמה שפירא

סגריר דוקר נמתח לתוך השקט

שיר ברגע 366 / 7.10.2008


סגריר דוקר נמתח לתוך השקט

תמיהה וודאית חודרת לעמקות הלב...

בימים קשים אלה מים מינירליים מטבע הלב, קסומים בי

מעניקים ערך טיפולי - טיפוח לחיבור גוף אל נפש

רוחות הנפש הזועקות שקטו מסערות האהבה

ספינתי לקחה אותי לאן שרציתי.

יום רביעי, 11 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: לו בתי השופטת הייתה חיה - הייתי מבקש ממנה (אם אפשר לפי החוק) - לרחם על מי שמבקש רחמים על נפשו שתתחשב בו - אולי מסכן האיש, גם למד לקח

שלמה שפירא

רחמנא ליצלן , רחמנא דעני - ענינן

"מה נאמר לפניך יושב מרום, תבוא לפניך תפילתנו ...שאין אנחנו עזי פנים...צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל חטאנו...עוונותינו רבו מלמנות...תעינו ותעתענו, סרנו ואנחנו הרשענו."
פעם שמעתי על "חבובה", האשכנזים כאן הפכו את "חביבה העיראקית" ל- חבובה העיראקית",
אל תחשבו שזה עזר לה בחיים, גם לא בבית-המשפט.
לכן אם אין כבר היום "חבובה" ויש "חבוב" - חבוב האיש, חבוב החבר, חבוב האוהד, חבוב מי שיצביע על מישהו שהוא חבוב לו, כאשר לא סרה משמעת הנשפט העומד למשפט לפני בורא-עולם. 
הרבה מחבבים את האיש - באים לעזור לאיש הזה בצרתו..
יבוא יום-כיפור - גם אם תעינו ותעתענו - בלאש רוזה, בלאש יין אדום, בלאש שיג ושיח, בלאש שמפניה, בלאש סיגרים...- ו- "מחול לך".
על יין מקדשים ולא תובעים למשפט.
רחמנא ליצלן , רחמנא דעני - ענינן.

מלחמות מסביבינו -  לו בתי השופטת הייתה חיה - הייתי מבקש ממנה (אם אפשר לפי החוק) - לרחם על מי שמבקש רחמים על נפשו שתתחשב בו - אולי מסכן האיש, גם למד לקח.

יום שלישי, 10 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: לראות את הנולד / שיר

שלמה שפירא

לראות את הנולד


לראות את הנולד

מה נולד

מי נולד

היום - יודעים אם זה בן או בת

אבל אני לא יודע אם היא אוהבת אותי או לא אוהבת אותי

מרגיש שהיא מהססת

לו יכולתי! הרגע! לחבק אותה כאשר אני חושב עליה...

שוויה שוויה

אשיר לה - "ואולי, לא היו הדברים מעולם...מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה ובתום...

אשיר לה - אינדיאני ב-זונדה ופח מן הירח עם קוף מחמד. גם "לקוף יש בעיה".

שלמה שפירא: מה יהיה עכשיו בלבנון לאחר נפילתו של "אסד"? / בואו של "משיח משיח משיח"

יום שני, 9 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: על כלבים וחתולים

שלמה שפירא

על כלבים וחתולים

ל- "כלב" דרוש אדם שיאמץ אותו ויהיה נאמן לו. לא כן החתול - "ירבח ויסעד על כל מי שיאכיל אותו. 
בשנות ה-80 במאה שעברה - "ממוקה (גרא סנדלר) מוכר לקהל הרחב באמרתו "כלב בן כלב" ומצאתי צילום שלו עם "ביבי" בכותרת - ["ביבי" עם ממוקה כלב בן כלב].
ביוטיוב מראים איך "ממוקה"מתמכר לקלפים של "חבורת הזבל" ואומר: "למה אתה מפריע לנו לשחק חגורת הזבל,כלב בן כלב?". 
מסתבר שה- "כלב" נחמד - אפילו הכלבלב "גוזל" - "זה גוזל של כלבלב בן כלב".
"קישטא" במובן "קריאה שכוונתה לסלק בעל-חיים, בעיקר חתול " ובהרחבה עממית - "קריאה שנועדה לסלק רוח רעה מגופו של חולה"
כאשר מניסיוני - קשה להבריח כלב ב- "קישטא" וניתן להבריח חתול ב- "קישטא". 
מישהי כתבה: "באומרנו -קישטא" לחתול - זה כמו קול החתול שעושה קולות ייחום שנועדו לסלק רוח רעה מחתול עם שבע נשמות 
ויש הסוברים עם עשר הנשמות ואי אפשר לסלק/ להבריח חתול מ- "סיר הבשר" או מ- "חלב קשטא-האשטא".
חתול - תמיד כמו נחש - לא יודעים מ- איין יצוץ ומה יעולל.
כש- ילדיי היו קטנים גידלנו כלב גם חתול - הייתה קנאה עזה בין החתול לכלב. החתול עיקש יותר מו הכלב.
החתול כמעט ולא יצא מן החצר והכלב או בבית או בחצר והייתה קנאה עזה בין הכלב לחתול ופעם בא הכלב ל- כביסה שתליתי והתחיל לנסות לקרוע אותם,
כי לפני זה נתתי תשומת לב לחתול. נדמה היה - שהכלב "לא יכול לחתול" והוציא זעמו בזעף על הכביסה שתליתי.
"חנה גולדברג" כתבה ספר (לא קראתי!)ששמו "קישתא". 
בקהיר - לפני שנים - הוכנס "מר קשטא" לגן החיות החדש, שהוקם בזמנו ב- "גיזה" ליד קהיר ושמו "מר קשטא".
לפי המילון - יש שני פירושים ל- "קישטא" מובן אחד - כשמעטרים מייפים ומוסיפים נוי, במובן שני - כשמסלקים וניתן למילה אחת שני מובנים. 
"קישטא".מקורה מ- מלה בפרסית קדומה בהוראה - להרוג ולרצוח שהתגלגלה לפרסית תיכונה והתגלגלה ווהתגלגלה ומתגלגלת  עד לימינו אלה.


שלמה שפירא: "תסקיט" ולא "תסכיט". אין אות "קוף" בהיגוי "אסלי" בארץ ישראל

שלמה שפירא

"תסקיט" ולא "תסכיט". אין אות "קוף" בהיגוי "אסלי" בארץ ישראל

בערוץ 11 שלשום מאוחר בלילה הוקרן סרט על "הפרהוד" ועל ה- "תסקיט" שהפך אצל חלק מן המרואיינים מיוצאי בבל ל- "תסכית" - בעיקר אצל תלק מיהודי בבל שלא עלו לארץ ישראל והיגרו, בעיקר לאנגליה (השפה האנגלית שאין בה אות "קוף" השפיעה עליהם. גם היום שומעים "תסכיט" ולא "תסקיט" כשמדובר בנושא עליית יהודי בבל לישראל

"תסקיט" הוא וויתור על האזרחות העיראקית והלאמת הרכוש היהודי לאלה שהחליטו לעלות ל-ארץ ישראל.

אין אות "קוף" בהיגוי "אסלי" בארץ ישראל ושומעים מצאצאי עולי בבל שאומרים היום "תסכיט" ולא "תסקיט.

כשאבי הרוקח בנווה-עמל בהרצליה מסר תרופה שעלולה להיות בה משקע, אמר: "לנער את הבקבוק לפני השימוש". הוא הגה את האות "קוף" בהגייה הנכונה וכ- "קוף" ה- שאדי מבומביי. אלה מילדי כיתתי שגרו בשכונתי ונעזרו ב-קופת חולים, נהגו להתבדח על הגיית ה- "קוף" של אבי. צחקתי וצייצתי להם ב- "קוף שלי" - תלכו לשירותים מהר, שלא תחרבנו קקה-קקי במכנסיים.

בעיראק איבדנו את רכושנו ובישראל איבדנו גם את "אות-קוף" שלנו.

אז מה יהיה כשנשוחח על "השופט קרקוש" מבבל: קרקוש היה שופט. בא בעל-בית עם גדר גבוהה כמעט חומה מסביב חצרו שטען לפני "קרקוש" שהאיש הזה שבר את חומת חצר ביתו. האיש אמר: אני לא אשם - אני זה שנפצעתי כשעליתי על החומה וזה שבנה את החומה אשם. בונה החומה טען - אני לא אשם זה שפרזל בברזל את בסיס החומה אשם. בא הברזלן שטען שזה שהביא חומרים לבניית החומה אשם. פסק קרקוש: "הוא אשם, תלו אותו".

"קרקוש" כותבים והוגים באות "קוף".

עוד מעט פורים - יהיו הרבה רעשים - קרקושים,שקשוקים, צלילים שונים ומשונים ואם משהו יפריע לכם - לכו ל- קרקוש ויציל אתכם.

יום ראשון, 8 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: "נונה" אחות סבתי מצד אבא הגיעה מ- בגדד ל- תלפיות בירושלים

שלמה שפירא

"נונה" אחות סבתי מצד אבא הגיעה מ- בגדד ל- תלפיות בירושלים


בעיראק כמעט ולא הכרתי אותה

אך זכרתי היטב את שמה...הייתה האחות הצעירה של סבתא שלי מצד אבא - ככה זה בעיראק 

משפחות ברוכות ילדים - אני ודודי מצד אימא היינו כמעט באותו גיל.

בסוף שרות הסדיר שלי בצבא , רציתי לבקר בירושלים

אמי ביקשה שאבקר את "נונה" החברה הטובה שלה מעיראק שגרה ב- "תלפיות".

("נונה" ו- "נונו" יש הרבה  נשים שקשורים ב- קולנריה במקומות שונים בארץ, גם בירושלים)

אמי אמרה לי - ל-"נונה" יש שתי בנות יפות ואולי אחת מהן תמצא חן בעיניך ותתחתן איתה...

(באותו זמן יצאתי עם נערה ייקית יפה משכילה ממשפחה מבוססת בארץ שהתחילה ללמוד גיאוגרפיה באוניברסיטה - אבא יהודי  מורה ואימא שלה נוצרייה  עקרת-בית - אולי התייהדה - לא נכנסתי אז לפרטים).

כך או כך נזכרתי הערב בשירה של "נונו" (נעמי אהרוני-גל) ששרה:

"אוהב לא אוהב/אוהב לא אוהב/שוב לקטוף עלי כותרת/אוהב לא אוהב..."

מה טמון הגורל..."ל- רוכלי-הזמן?

"אוהב לא אוהב/ אוהב לא אוהב...נשיא ארצות הברית בעבר פתר לי את בעיית האהבה: "איני אוהב ברוקולי, ולא אהבתי ברוקולי, מאז שהייתי ילד קטן, ואמי אילצה אותי לאכול ברוקולי ואני נשיא ארצות הברית ולא אוכל עוד ברוקולי".

כל קשיש היום, היה פעם צעיר! שלא תחוו פיספוסים - רוכלי רחוב נמצאים בבית ובכל מקום ובכל זמן !


יום שבת, 7 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: היסוס חסר כוח - תסמיניו געגוע

שלמה שפירא

היסוס חסר כוח - תסמיניו געגוע

בגני נטעתיך - עצי שסק פורחים עכשיו בגן ביתי ודבורי-דבש מאביקות זכר עם נקבה
התלהבות לעתיד דבשך
מתיקות חיי לשדות שמחה ויופי
יופייך פנימה מגשש אור פוטוסינתזי לצניעותך
מופלאה את - השיבי רוחי שאבדה לי בתפילתי...
בחודש ניסן - תקבלי ריבת-שסק כפי שהבטחתי.

יום שישי, 6 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: אם אתה רעב - תקשיב ל- סבא שחי רעב במעברה

שלמה שפירא

אם אתה רעב - תקשיב ל- סבא שחי רעב במעברה 

אני רעב/אני רעבה/אני רעב מה לאכול/ אני רעבה אבל אין לי תיאבון/ אני רעבה סטיפס...

בשנות הארבעים במאה שעברה נכתב השיר "אני רעב" - "אני רעב / בטני מצטמקת מרעב / אם לא אאכל תדבק / הבטן שלי לגב. האכילה מוציאה אותי אל המרחב, אם לא אאכל...אם לא אהיה שבע אז אני אשתגע (x2) להלהלה...ללל."

אביתר בנאי - "חושב אני רעב / כואב אני חושב / נמאס להסתובב רעב כמו זאב...פתאום את הזאב אני האיילה... / את האיילה אני הזאב...."
מיריק שניר (2012) - "חשפו את תינוקכם לספרים מהשבועות הראשונים "אני רעב עב עב / כמו זאב אב אב.../ בים בם בם בם תירס חם."
יהושע הלוי (1981) לחן - ספירוס אולנדיזוס/יאניס תיאודורידיס / "אני רעב" וממשיך הרעב בעוד שירים, במחרוזת שירי רעב . ב- 2008 וב- 2009 הופיעו כמה שירים על רעב בגרסה של שירים יווניים).

לפעמים, הרעב קשור עם  זאב:
"אביתר בנאי" - "רעב כמו זאב", גם "עטרה אוריה" - "כדי שזר לא יתקרב כמו זאב רעב". 
הזאב מככב הרבה בארצות אירופה הקרות - "מישה והזאבים", "הכבשה והזאב", "האיילה והזאב" 
והידוע מכול: היצירה ברוסית "פטר והזאב" מולחנת לילדים על פי אגדת-עם מאת המלחין הרוסי - "סרגיי פרורופייב" (שנת 1936) וב- 1946 יצא סרט קצר מונפש אמריקאי (וולט דיסני).
"עטרה אוריה" בשיר שלה ".אתה האור שלי/הדבר הנכון בטעויות שלי...מה שסגור לפתוח...אתה האור שלי/הדבר הכי נכון בטעויות שלי."

ב- "פטר והזאב" מודגש שחשוב מאוד להקשיב לאזהרותיו של סבא . 


יום חמישי, 5 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: הרב מרדכי בלוי - איש-דגל, איש חינוך, איש עסקן בפוליטיקה, איש בית דין צדק - אמר היום בטלוויזיה: "למרר את החיים לקואליציה יותר גרוע מלהתגרש"

שלמה שפירא

הרב מרדכי בלוי - איש-דגל, איש חינוך, איש עסקן בפוליטיקה, איש בית דין צדק - אמר היום בטלוויזיה:

"למרר את החיים לקואליציה יותר גרוע מלהתגרש". השחצנות נכנסה עמוק לחיינו ולאושייות חיינו ולחיי צדיקינו.

חרטה ברטה!

שופוני ! שופוני ! במלים אחרות - אולי - הרב מתכוון לעשות לקואליציה דאוו'ינים. לא רוצה לעקור (בערבית - איסתאצל שאפאתו - לא עוקר שיני הקואליציה, אלא ימרר שורשי שיני הקואליציה. ואני הקשיש יודע היטב שבשיניים שלי שנותרו מחזיק קצת כוח, ואל לו להתגרש ממני כאזרח ישראלי וכבוחר נציגים לכנסת - איך הוא יודע שאני בחרתי בו או לא. איך הוא יודע שההיא שעתידה להתגרש אולי חרדית והוא איש בית דין צדק, איך לא יפסוק מה שיפסוק הביושר ובמשוא פנים?

שרית חדד: "שופוני" - "...הוא רק שופוני, ואם תגיד לו די, וואי וואי וואי, הוא רק שופוני..."

בנדה:- "חרטה ברטה" - "...ישמעו את בלופי...עד שזה נמאס...


שלמה שפירא: בשרעפי כסף

שלמה שפירא

בשרעפי כסף


מי ששקוע בשרעפי כסף - תן שקלים ותקבל דולרים 

להזכיר לו: פדיון שבויים קודם לפרנסת "קונים/מוכרים" 

וחובה לומר לו:

לבב עיקש מנחם נפש שמראה דרך 

דרך-ארץ קדמה לתורה קדמה לדרך-המלך קדמה לדרך-האהבה.


שלמה שפירא: מקנא בצייר שלך. מקנא באיש האינטימי שלך

שלמה שפירא

מקנא בצייר שלך. מקנא באיש האינטימי שלך


השתוקקתי לאינטימיות - השתוקקתי לצייר את הנשמה האינטימית שלך

אישה טובה נהדרת את - אשת אשכולות להלל לשבח.


עסל ובצל חיי - להופכם עסלים יותר ופחות בצלים. 

אדם ישבע נחת מדרכו, כשלבו שלם מעליו ואיש טוב הננו.


היינו ידידים נשארנו ידידים ונישאר ידידים.

יום רביעי, 4 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: במדבר השומם שלי חסרה לי מאוד / שיר

שלמה שפירא

במדבר השומם שלי חסרה לי מאוד


במדבר השומם שלי חסרה לי מאוד.

דיבורה היה מרגליות ושתיקתה אוניית מבטחים.

איך אמשיך להתנהג כלפי אישה אחרת ביושר ובשיר, גם אם אתנהג כלפיה בכפל-כפליים של זהירות?

אשרי ל- בורא-עולם שיניח שוב שני ראשים בלב אחד.


שלמה שפירא: טאקט - אהוד מנור: אין מילה בעברית ל- "טקט".

שלמה שפירא

טאקט


אהוד מנור: "בעברית יש מילים בשפע, להגיד את הכל כמעט, יש בה תקע ויש בה שקע, אך אין מילה בעברית ל- "טקט"."

"טאקט" מפורשת כ- "התנהגות הולמת המבוססת על התחשבות מאוזנת במצב החברתי ובסביבה שבהן נמצא אדם ברגע נתון".

"טאקט" - בעדינות ברגישות בהתחשבות. בדרך כלל, משתמשים הרבה במילה בהקשרים שליליים כמו "חוסר טאקט", "היעדר טאקט", "בלי טאקט" - צורת התנהגות שמטרתה למנוע מבוכה או אי נעימות אצל אחרים. ב- "משפחת טאקט" יש קצר משפחתי - "תכירו את האמא הכי פאדחנית, שלא דופקת חשבון...". לפעמים יש השוואה בין "אינטואיטיביות"מצד אחד ל- "טאקט של דוב גריזילי (דוב טופר הכסף)הטורף היבשתי השלישי בגודלו ביבשת אמריקה הצפונית.

"טאקט" בלטינית "טאקוס" במובן "מגע" "חוש מישוש". ההיסטריון הרומאי - "טקיטוס" דיבר על "השנאה" והדגיש ש- "שנאת-קרובים" היא האלימה ביותר. מדגיש חשיבות לעדינות והימנעות מפגיעה בזולת. לפעמים, לשנאה נובעת מהיכרות שטחית שמחליפה היכרות עמוקה יותר אמביוולנטית. בדיון משפטי שאלו: "לדון אותו לכף זכות או טקט?". 

מצאתי "שואל" בשם " ישי שמש" ששואל: "מה אשכנזי בעיניך - מדובר בהכי טקט מדופלם שלמד הכי טקטורה." .                    

בערבית - "טאקט" מתבטא במילה "ד'thוק".   "ד'thוק" בערבית  טעם וסגנון גם קשורה המילה לנימוס, טקט ואדיבות ואינטואיטיבית קשורה ל- "התנהגות".


(ה- "טאקט" הזה הזכיר לי את מורי ורבי פרופ' יעקב גליל, שהוציא בשנת 1961 ספר בהוצאת הקיבוץ המאוחד - "קינאטיקה של גאופיטים". הטקטורה בנוף (במיוחד - נוף רגיש) קשור לעומק הקרקע לגבי יכולתם של מיני גיאופיטים לשרוד, כאשר עשרה אחוזים מן הצמחים הם גיאופיטים) .

יום שלישי, 3 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: פרשנות להפוגה הזאת. יש הפוגה מהמלחמה בגבולותנו כשאין הפוגה מהמלמחה בגבולותנו.

שלמה שפירא: בגן ילדים ובאוניברסיטה

שלמה שפירא

בגן ילדים ובאוניברסיטה

בגן הילדים: - בהפסקות בחצר הגן, שני ילדים לא משחקים עם שאר הילדים, לא ניגשים למתקנים. הם תמיד תמיד ליד הגננת היושבת בשמש ושואלים אותה שאלות - על אבן, על קונכיה, על עשב - בעיניהם - מעניין אותם למצוא דברים מעניינים שמעניינים גם את הגננת.

באותו זמן: - כשישבתי על כיסא בחצר שלי מול גן הילדים - אני מקבל מייל - "שמי עומר מ. , וזה עתה נכנסתי לתפקיד ראש המרכז. עיקר עשייתי באוניברסיטה היא במחקר ההגות היהודית בימי הביניים ומגעיה עם האסלאם. לבד מזאת, אני משמש גם בתפקיד ראש החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד. אני ועוד אחרים, יחדיו, עסוקים מאז כניסתי לתפקיד בתכנון הפעילות לשנה הקרובה, ועם הפנים קדימה לשנים הבאות..."

גם בגן הילדים וגם באוניברסיטה - כל מחקר תמיד תמיד חשוב בעיני רצון השולח ולא בעיני המסתכל.


המשורר - מעטים השירים לאורך ההיסטוריה ששרים היום. אחרי מותי לא ישרוד אף שיר. כל הכבוד ל- תהלים, שיר-השירים, שיר הים ביציאת מצרים, שירי מכות מצרים לנתן אלתרמן ואיך לא - אותו שיר ששמעתי ולמדתי בילדותי "ילדתי מרוסיה" שמדגיש לאהבה - אז לא חשבתי שמתכוונים לילדה מרוסיה אלא לנערה מאוד צעירה שראיתי כשעמדנו בתור לקבל מרק במסטינג של עולה חדש.


למה כל ההקדמה הזאת? :

בכל דור ודור קמים חוקרים ומוסיפים וקמים על המוסיפים, מוסיפים חדשים - מתארכת ומתארכת השרשרת. מי שאוהב שרשרת ושרשראות שיבושם לו. אני בעד "מציאות דחופה עכשיו". אני לא בלוגיסט, לא משורר, לא ביולוג - כל עוד אני חי, אני מבקש שתעניקו לי תוספת לידע שלי - כדי שאמשיך לצוד את המאיים ולמנוע מן המחזר שבחיזורו אין אפשרות חזרה לחימצונו. תמצאו אולי אדם אחד או שניים שיושב בספריות ונובר ונובר כדי שסוף סוף ימצא משהו להוסיף בנידון בהרצאתו. לידיעתכם - יש מרצים שכמעט ולא מחדשים מאומה ולהתבדח בהרצאה הוא קאנון גדול.


"אינתא וואווי או וויווי" שואל שועל ציפור על עץ שבפיו חתיכת בשר והשועל זוכה בבשר.

שועל מזמין חסידה לסעוד בביתו ואוכלת מצלחת שטוחה ובקושי אוכלת מעט גרגירים, אז שחסידה מזמינה שועל לסעוד אתה ומגישה לו בכלים צרים וארוכים - זה שיעור חשוב מכל הרצאה - מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.


לצוד את המאיים. לקרב את האוהב. לעזור ל- קרוזו רובינסונלי שלא יחיה לבד. אף אחד מאיתנו לא רוצה לחיות לבד. טוב שממשיכים לשלוח לי הזמנות. פוליטיקאים אף פעם לא הזמינו אותי - השעון היוקרתי על ידם מצביע להם שלא לענות לאנשים שמדייקים לאמת לפנ שעונם.

יום שני, 2 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: רציתי להיות אינטלקטואל, רציתי להיות גם אינטליגנט ומה שכרי?

יום ראשון, 1 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: שפוליטיקה תעבור גם מעבדה

שלמה שפירא

שפוליטיקה תעבור גם מעבדה

מרגישים היטב שעמנו חולה באיזשהי מחלה. כשנכנסים למעבדה, נשאבים למעבדה ואנחנו נתונים בידי איש- המדע - מוביל קטן או מוביל גדול או מוביל עם מנוף,
ומרגישים שאנחנו במסע מדעי שישליך תוצאה איזושהי לבריאותנו לטעמנו לרוחנו.

החיים - הם מעבדה עם או בלי נקודת-סיום ל- מירוץ למיליון או לנקודת-סיום ב- שביל ישראל. 
התוצאות קובעות לטוב ולרע.

היום - אנחנו בלי מעבדות - במדינה לא מוגדרת כאשר צבאנו מנסה להיות מעובד ומוגדר היטב והפוליטיקה שלנו לא מוגדרת כלל וכלל. חשובה מאוד הסינגולריות - דווקא ודווקא !
בפוליטיקה - שכמות ההצהרות של פוליטיקאנו יוקטנו ולא יוגדלו ויוגדרו היטב היטב כמו במעבדה - בתקווה שתוצאותיה 
לטובת האזרח ולא לטובת הפוליטיקאי - לא "מה שבא לו - בא לו".

עם ישראל שבוי עכשיו בידי חמאס.
"חושה לעזרתי אתה ה' שאתה תשועתי, כמו: אמור לנפשי ישועתך אני."
חשוב לזכור שעם ישראל הוא לא עדר של אף אחד!


שלמה שפירא" כשעסוקים - אין זמן לשמוע שטויות על אהבה / שיר

שלמה שפירא


כשעסוקים  - אין זמן לשמוע שטויות על אהבה 
עולמו של אדם תמיד מבין על מה יש לדבר
שוב להלל ולשבח אותך, שוב חשוב אם את מזרחית או אשכנזית
היש משהו משנה באושר פנימי - באישיות מיוחדת, ביופי מלהיב...

גיליתי שאת עסוקה בימים האחרונים
וטוב שכך:
כשעסוקים נראים להלל לשבח...

כשתהיי פנויה - צאי לשמש הלבנה לאחר הגשם
קחי טרקטור עם עגלה וצאי לשדה
קטפי זר חמניות - חמנית מזכירה "שמש" בבית כשיש גשם,
אספי דלורית אספי דלעת
(בשלי דלעת ערמונית (שהיא דלעת- הבלוט) בתנור או בשלי דלורית 
משום מה אנשים נמנעים מהשם "דלעת ערמונית" 
להזכיר ש- "ערמונית-הסוסים" אחד הצמחים היעילים ביותר להגברת התנועה ומונע פקקת בורידים.)

אל תשכחי לקטוף חמניות לקשט את הכניסה לדולרים שאת מוכרת.
ירצו דולר - תמכרי דולר
ירצו דלורית - תמכרי מתכון לדלורית
אם תזדקקי לטרקטוריסט - אני מוכן להיות הטרקטוריסט שלך.


יום שישי, 29 בנובמבר 2024

שלמה שפירא: כל אדם - / או "נוח" או משה./ לגבי אדם ממין נקבה / או "בתולה או אישה"

שלמה שפירא

כל אדם - / או "נוח" או משה./ לגבי אדם ממין נקבה / או "בתולה או אישה"

כל אדם - / או "נוח" או משה./ לגבי אדם ממין נקבה / או "בתולה או אישה".
ב- "אוצר הפתגמים של יהודי בבל אין שום פתגם על "בתולה" ויש עשרות פתגמים  על "אישה"
אחד הפתגמים: "סירך גלש על האש ובעלך הלך אל הנשים".
ראיינתי לפני עשרות שנים את אמי ועוד נשים מבוגרות ממוצא "בבל" - "הייתה תופעה/הסכמה לארס באירוסין ילדות ולחתנן בגיל צעיר, כדי שמוסלמי שהכוח בידו לא יבקש להתחתן עם יהודייה.
המבוגרים (ההורים) למדו והבינו ש- רגשות הולכים לפני האדם כאויבי ההיגיון -כך נכון יותר לילדה בתולה (בערבית -באתול) בגולה אכזרית 
למנוע ממנה ניחוח היגיון וחשיבה כמניעת "גשם יבש" או "ניסיון מיני, לבתולה" - אפיזודה מורכבת מאוד!
במיוחד הדבר נכון לגבי היהודים העניים - שמוות לעני - צרור קיומו ואין לו מיטה ואין לא כיסא ואין לו סעודה והפיתוי חזק אצלו.

מתחת לפני השטח - כל מה שנאמר עד כה אינו ב- "חלל ריק" - מוסלמי מתחתן עם יהודייה זה מוביל לפחות אוכלוסייה יהודית .
ההתייחסות המוסלמי לנוצרית שונה - האיסלאם קרוב לנצרות ו- חס וחלילה שיתקיים משהו קרוב ליהדות. 
במסורת המוסלמית - בגן-עדן יש התייחסות ל- "מריה", אמו של ישו עם "פאטמה" בתו של הנביא מוחמד ובגן-עדן ניתן למוסלמי לחגוג בשתיית יין.

על 72 בתולות גן העדן המחכות ל- "שהיד" מדובר ומדברים הרבה, לאחרונה. "שהיד" יגיע לגן-עד יהיו לו משרתים ושטיחים פרושsים לכבודו, הדבר מובטח ב- "קוראן" למאמינים המוסלמים ומודגש חזק מאוד מהצד "השיעי".
כך או כך - העולם אוהב אותנו כשאנחנו נמוכי זכויות ומשועבדים לסביבה בה חי היהודי. קחו אפילו את "אחשוורוש הנאור", איך אפשר ליהודים החכמים והנבונים לשוב לארצם -ארץ ישראל.   ארץ-ישראל המקלט היחיד הבטוח ליהודים בארץ-ישראל.

לזכור! כשאנחנו חיים בסביבות שונות ולפעמים גם משונות ומנסים להבין שפת-חתולים, שפת-כלבים, שפת-העובדים ביחד אתך. שפת-שכנים, שפת-אויבים... - צריך לזכור שיש הרבה שפות / המון שפות - לך ,תבדוק ותדוג מהן - אם אותה שפה שלא צרה בנו. כל שפה חשובה להבנת הסביבה!

יום חמישי, 28 בנובמבר 2024

שלמה שפירא: רוזה (רוז, רוזלינה, רוזליה, רוזלינד/רוזלינדה, רוזליין...

שלמה שפירא

רוזה (רוז, רוזלינה, רוזליה, רוזלינד/רוזלינדה, רוזליין...

אמא של אשתי קראו לה "רוזה. לבתי קראנו "לירז", לגיסתי - בת - שקראו לה "רוזה" ושינתה בבגרותה את שמה ל- "רוז"...
"רוזה - פרח" זה צמח ה- "ורד".
"רוזה יין" או "יין רוזה" הוא יין סמוק ורדרד המיוצר באופן דומה ליין לבן .
לתנועה - "תנועה פוליטית יהודית-ערבית בישראל" יש אתר-תוכן הקרוי "רוזה מדיה".
"חיים חפר" כתב שיר "רוזה רוזה רוזה רוזה" ששר אותו "יהורם גאון" בסרט "קזבלן" ומספרים שאחיה של בתו של "הרב עובדיה יוסף" כעסו כששמעו אותה מפזמת את השיר "רוזה רוזה..." ובאו בטענות לאביהם 
ואביהם - הרב - שר את אחד מקטעי התפילה במנגינה של "רוזה רוזה רוזה".

אני נזכר במלים הקשות של "דויד גרוסמן" / "אין תמונות ניצחון, יש רק תמונות של סבל ושל הרס ותבוסה עמוקה של שני עמים", ובסרט
קולנוע בדרמה - גם ב- בידיון  גם בהנפשה ממוחשבת, אני נזכר 
ב- חמותי "רוזה" הנאיבית 
מצד אחד - החכמה באינטלגנציה-רגשית ומצד שני - אני אומר לעצמי "לבסוף - יהיה לנו טוב ! " ואנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר.

בכל זאת, אני תוהה - עוד מימי "חיים חפר" צבעו את יוצאי עדות המזרח בצבע  אחד "קזבלני" - גם אם היית מיוצאי מצרים, מיוצאי לבנון, מיוצאי עיראק, מיוצאי פרס...!

ל- "עמך" אומרים: "לא בואו לאכול אתי, אלא באנו לאכול אתכם - וכמו שהייתה ויש 
"אכילה רגשית" יש גם "פוליטיקה רגשית" !

יום רביעי, 27 בנובמבר 2024

שלמה שפירא: כששואלים ערבים שאלה ולא מבינים אותנו - כי בערבית סימן השאלה כתוב הפוך / אנחנו ננצח !

שלמה שפירא

כששואלים ערבים שאלה ולא מבינים אותנו - כי בערבית סימן השאלה כתוב הפוך.

כששואלים ערבים מה לכם ולמה ה- "דאהייה" (צרה, אסון, פגע) שאתם מביאים על עמכם, עונים ב- "דרדשה" / בפטפוט "דאהי" / תחבולתי - 
"לא נורא - אנחנו חכמים  ונבונים יותר מכם."
אנחנו חוזרים ושואלים לא אותם אלא את עצמנו - "למה לא מקילין אצלנו לצורך מצווה כמו שמקילין ב- מצווה באמירה לנכרי?

אמי הייתה אומרת חשוב לעשות מצוות גם לאדם - לא "מיצווה: אלא "מצ(צו)וה" - "תעשו תמיד". דרך אגב: דודי מצד אבי הצעיר ביותר -"אליהו" , החליט בגיל שבע עשרה לעלות לישראל בדרך לא ליגאלית דרך סוריה ונתפס בסוריה ולו ולכל המשפחה המורחבת היה כל-כך קשה כאן נדרשנו ל-"מצוות"המשפחה המורחבת המתפללת והמשלמת כופר, גם הקהילה היהודית בבגדד עזרה, וכנראה, גם "הסוכנות היהודית הבלתי ליגאלית בהחבא בבגדד", ותמורת הרבה הרבה שוחד לזה ולזה, לפה ושם - שוחרר דודי אחרי מספר חודשים בשנות הארבעים במאה שעברה.

בשנים האחרונות - העולם בונה דגמים - דגם בעברית וגם בערבית/ (דיג'אל) / מודל/ חוות-דעת (ח'אזעה) / טאראז / צ ינף/ נאווע ...
גם דגם "אלמאס" נבנים במובן "יהלום" מסתובב בעולם הערבי: מצד אחד יש בדובאי מגדל/גורד שחקים בשם "אלמאס" 
ומצד שני -איראן פיתחה טיל "אלמאס" שמייצרת אותו ושולחת אותו לזרועותיה -אויבי ישראל, ועד לאחרונה, גם חיזבאללה מייצר אותו.

יהודי לא מאמין ב- ע'ול, ב- ע'ולה / יצור מיתי, סוג של שד, מפלצת מפחידה מוזכרת בסיפורי לילה ולילה.
בשנת 1943 - בהשפעת תאי הגאזים אצל הנאצים הופיע הסרט " הע'ול המשוגע" המתעסק בניסויים בגזים.
מה שעברו היהודים ב- "שואה" - האסון הכי נורא (דאהייה נוראה) עבר על העם היהודי והוא יודע מהי חשכה (דוג'ייה) 
עוד מעט נחגוג - "באנו חושך לגרש..."
עם ישראל ינצח במלחמותיו, כי אין לו ברירה - ברירה הוא כינוי הלכתי למתן משמעות בזמן הווה לפעולה שהתבצעה בעבר (באופו רקטואקטיבי), בלשון הגמרא - "הוברר הדבר למפרע".
בספר "בראשית" מסופר שמלכי-צדק קיבל את אברהם אבינו בלחם ויין ובירך אותו לאחר שניצח במלחמה.
אנחנו ננצח!