"נכסי החיים" הספר לבני הנעורים /ספרות/אמנות/מדע/הומור/שעשועים,
כינס וערך: יצחק לבנון, הוצאת א. זליקוביץ, לא מצוינת שנה.
(לפי "סימניה" הספר יצא לאור בשנת 1974. לא מצאתי שום עדות לכך. לפי התכנים שבתוך הספר - אין תכנים מעבר לשנת 1950. כך שספר זה נכתב בשנות החמישים, אולי בסופם, והוא אחד הספרים, מהראשונים שכתב יצחק לבנון).
יצחק לבנון:
הספר הזה יערוך עמכם טיול ספרותי-אמנותי-מדעי בעולם...גם בספר גדול כזה אי אפשר לתת הכול על הכול. אני אך ביקשתי לעורר את תאבונכם, לפתוח לפניכם אשנב קטן...בכוונה נמנענו, המו"ל ואני, מלנגוע בדברים השנויים במחלוקת מבחינה פוליטית. נתתי את המשותף והיקר לכולנו, את היפה בעני הכול והטוב לכל קורא...
בספר תודות:
לכל הוצאות הספרים, הסופרים, המשוררים והמתרגמים, שהרשו לי להשתמש בספריהם. אני מודה להנהלת "קרן היסוד", "הקרן הקיימת", "דבר" ו "במעלה" שהרשו לי להשתמש בכמה מגלופותיהן.
העורך
תוכן הענינים: בספר הפרקים הבאים:
סיפור ושיר, הורים ומורים, מידות, העם והארץ, אנשי מופת, גבורה, ברוח בדוחה, הספר ידיד המורה, כדאי לדעת, שעשועים.
חוק ההסתפקות במועט ל- ג'ורג' דיהמל, תירגם: יצחק לבנון (עמוד 85)
זה חודש ימים לא ירד גשם והגן תקוף ייאוש, אנו בני האדם, גם אנו סובלים; לא בגללנו - מזג האוויר היפה ישר בעינינו - אלא בגלל הברואים האילמים הללו, בגלל ההמון הזה צחה הצמא. כך הם חיינו עכשיו, אין אנו יכולים ליהנות משום דבר, אפילו מן השמש, בלי איזו מחשבה מסותרת.
הגנן מסתכל מתוך מרירות בפרחים אשר בשורה הגדולה, לא משום שהמים חסרים להשקותם, לא. מים יש לנו. מה שחסר הרי זה פנאי וידיים עובדות.
האדמה יבשה וחרבה. הפרחים, אינם גוססים עדיין, אולם הם סובלים ייסורים של מעונה על קידוש השם. כשם שאחרים כורעים תחת עול התפאר!. כך הם נכפפים מתחת לסבל, אילו היה שקט מלא היינו שומעים אותם מתלוננים.
אני מתערב בזהירות:
- כלום אי-אפשר לתת להם לשתות רק פעם אחת?
הגנן מנענע בראשו:
- כך - הוא עונה - הם מסוגלים לחכות. אולם אם אזליף עליהם פעם אחת, רק פעם אחת, ירצו בכל יום ויום.
בעמודים 20-23 מופיעה "אגדת החוב" ל- סלמה לגרלף אשר קיבלה פרס נובל,
האגדה סופרה במסיבת פרס נובל ב-10 בדצמבר 1909. תירגם: יצחק לבנון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!