שלמה שפירא
ודאות הבית השלישי
הנה נטשתי עיר הכל נכרי בהּ
מִצְּריח מסגד ליד ביתי "הַיּוּ אֶל הַצָּאלָאת"
ושני יהודים היו תלויים בככר נמוכה הומה שׂנאה.
האפשר לחליל עוולה של אספסוף "עֲלֵיהוֹם-עליהוֹם", לחיות?
אז הייתי ילד, שלוש שׂפות פגשו צעדי:
ערבית - חול, עברית - קודש, אנגלית - גן עדן.
אבי שָָׁבַַר שֶֶׁבֶֶר אנגלי, אמי חששה שמרה על קודש
שניהם ביחד מתחו גשרי חול של צפרים נודדות בקשיים
בִשְׂטָנים במחסורים לחיים נעימים, לסתם יום טוב
ואני נקשרתי לעברית שבדרך.
ציונות קראו להּ, בארץ ישראל קשובה היא
נלחמת על חייה. גם אני הקשבתי להּ בְּחֵֵן רב
שקדתיה, חלמתי אותהּ באור מזוקק שבעתיים
והיא שפעה תוכי אמונים תוחלות
אִיחֲתָה שארית נדודֵֵי מולדת לבנות.
קחוני, משוני מחידקל כְּזַנְבִּיל תמרים אל ירושלים
נולדתי בהּ ביוחסין: שרשים פאורות צמרת – תפארת!
"כנורי, את כנורי לא תקחוהו ממני"
"כנורך כנורך... " – לעגו, "לנגן אתה יודע ..." – צחקקו, העליבו
כן ! כנורי ! אותו תליתי על ערבות
"בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו"
כך נולדתי בוודאות עמהּ צפור שיר שאינה חיה עוד בין חרבות בין כתלים
וכמוני כל אסירי התקווה.
שלומית , 17:29 18/12/2008:
השבמחקעם אירן של היום האם אפשר לקוות לוודאות . חלום חלום חלום ...
השיר הזה מופיע בספרי "אררט" בעמוד 38, הוצאת "עקד", תשמ"ח - 1988.
השבמחקהשיר הזה מופיע בעיתון "דבר", משא לספרות, אמנות ועיון, יום ששי, ג' בשבט תשמ"ה, 25 בינואר , 1985.