שלמה שפירא
הקקטוס כמשל לסיום אשליה
מוקדש לידידה שעברה קוץ ודרדר מבפנים ובחוץ בזמן נישׂואיה
אין לי עוד אשליה שאתה "לא-דוקר", אתה גם לא "מתוק מבפנים ודוקר מבחוץ".
אתה דוקרני בפנים ובחוץ:
וכי ירבה בך הקקטוס,
האם תוכל לאחוז בו ולהמשיך להמתיק את גג-אגוֹכך (ego) שהשארת לי כשעזבתָ והלכתָ לאהובה צעירה?
ומה השארתָ:
חביות החרס שמלאת ב"קקטוס" והפכתָ את גג ביתךָ מארז דוקרני עצום ורב.
הקקטוס כמשל לסיום אשליה
מוקדש לידידה שעברה קוץ ודרדר מבפנים ובחוץ בזמן נישׂואיה
אין לי עוד אשליה שאתה "לא-דוקר", אתה גם לא "מתוק מבפנים ודוקר מבחוץ".
אתה דוקרני בפנים ובחוץ:
וכי ירבה בך הקקטוס,
האם תוכל לאחוז בו ולהמשיך להמתיק את גג-אגוֹכך (ego) שהשארת לי כשעזבתָ והלכתָ לאהובה צעירה?
ומה השארתָ:
חביות החרס שמלאת ב"קקטוס" והפכתָ את גג ביתךָ מארז דוקרני עצום ורב.
ולאחר שעזבתָ - הגג-הענק הזה התרבה בינתיים, ונמצא עתה בכוננות ספיגה מהצפה של קוצים.
מעכשיו - גם אם אחד מהקקטוסים שלך פורח יום-יומיים בשנה, הוא פורח לבדו וכל קרסיו לולאות של צינה ורמייה,
וכי עוד אוסיף גם להשקותו מים?
וכי עוד אוסיף גם להשקותו מים?
תפסתָ מרובה לא תפסתָ. גם אני פורשת.
2.9.2007
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!