שלמה שפירא
סוס צבעים
לגילה!
הדגנים יפים בסלסלי נחושת.
במקשות נופך ראיתי פה שם טיפות דבש ורשרשים.
הנשיקה חצילית.
לא עליתי אך נסיתי הפעם לעלות על סוס הצבעים שלךְ
הצבעים צבעי פלא מן השבח והעליה
הדהירה עמוקה לתוך עובי הקורה
משם את עוברת לגדות הנפש
ולא פלא - שצבע שׂפתותייך צבעי בגדייך צבעי חיוכך
פינות של צבעי הוד קוסמות ומושכות.
כל צבע וצבע ממגוון קשתך ונופך מאציל גילה בלבי.
בצבעייך לא מצאתי ירוק ירוק, לא חוּם חוּם,לא לבן לבן ...
כנראה, בצבעים נקיים אין נוף יפיפה, אין נוף הרמוני, אין נוף רומנטי, אין נוף קדמוני.
לבסוף מצאתי גם פינת ביניים רגועה מדמדומי הערב לשחרית הבוקר
שאוכל גם אני לצייר את הלילה בהנאה ולחלום בשקט ובבטחה.
שיר שנכתב לאחר ביקור בתערוכתה של הציירת גילה המאירי