יום שני, 9 ביוני 2014

שלמה שפירא: צנתור-במסע ארוך להתייצבות דופק הלב / שיר

שלמה שפירא


צנתור

בְּמַסָּע אָרֹךְ לְהִתְיַצְּבוּת דֹּפֶק הַלֵֹב
הַסִּבְכִי שֶׁבִּבְדִידוּתֵנוּ יוֹדֵעַ לְהִתְבַסֵּס            
בְּמוֹצְאֵי מְצוּקָתוֹ עַל עוֹרְקֵי מַם מְשֻׁפָּרִים    
עַל דֶּשֶא יָרֹק יוֹתֵר
עַל קְנוֹקֶנֶת יְדִידוּתִית יוֹתֵר
וְרִידֵי עֲנָנִים פִּתְאֹם זְרְחוּ
מֵרִכְסֵי הַזְּמַן הַנָּסוֹג, גִּשְׁמֵי הָאוֹר                  
פְלְשׁוּ וְתְפַּלְּשׁוּ בְּטֶבַע פְּרָאִי
הַבָּלוּל בְּנִשְׁמוֹתֵינוּ                                          
וְאָנוּ נוֹלָדִים שׁוּב מֵחָדָשׁ.

2 תגובות:

  1. בינואר 2008 הגיבה לשיר: 'בכל אולמן'
    "במסע הזה במסדרונות בית החולים ובחדרי הלב הדואג ,המיוסר, "במסע הארוך להתייצבות דופק הלב", ליווה אותי שירו של שלמה שפירא בימים הקשים שלאחר התקף הלב של אבי דרך מוצאי המצוקה לרכסי הזמן הנסוג (מי שעקב אחרי פעימות לב אהוב בסי. טי. יֵדע במה מדובר) ועד לגשמי האור וללידה מחדש , שכן דומה שמאז שנולד מבקש האדם להמשיך ולהיוולד " .

    השבמחק
  2. שוש ס. מגיבה לשיר:
    שוש ס. , 22:31 16/2/2008:
    השיר שלך "צנתור" מאוד נגע בי
    ואני חושבת עליו.

    השבמחק

תודה רבה!