שלמה שפירא
"מרד הצפרים" ספר שיריה של "ציפי שחרור" , הוצאת "אלף", 1985
בשיר "מרד הצפרים" כותבת:
"קראתי מצוהר חלון צפרים למרד
עיפות, סומות באור הנדודים
קראתים למסע החם בגופי
הייתי משמימה ובכפי זרעוני עצבות רבים
והם הניעו בנוצות את התכלת הגדולה
דקרו מרחבים במקורי דם
גחונות היו להריסות
פורסות כנף במשק אויר חם"
המשוררת ציפור נודדת במסעה בתכלת הגדולה - עייפה, עצובה, קוראת לצפרים למרד -
הצפרים דקרו מרחבים במקורי דם וגחונות היו להריסות.
המרד שהיה מלווה במלחמה הצליח.
בשיר אחר "צפור חלומה" מדגישה ששבה לקן: "היא בקן החם, צפור חלומה"
ושואלת: "והיכן הפילוסופיה והשירה המפויסה"?
המשוררת מתגעגעת לשירה מפויסה "ואני הרי יודעת שגעגועי הם השיר- פגומים להגיע אל הזכירה...הזכירה לגופך - כלי זינך, צפרניך, אצבעותיך לחרבך...
באין געגוע:
"למות אותי וגעגועי בית אחר - אל השכחה, אל השכחה, אל השכחה ולא אקונן -היא האהבה...
אהבה אחת מספיקה לשניים, אמר המשורר / לא האמנתי והמשכתי עם הבדידויות כמו בעדיים רבים.
בפעם הראשונה - שקראתי שירים בפני קהל
השבמחקזה היה ב-
10.1.1984 בשעה 20:00
במרתף "הוצאת עקד"
ברח' בר-כוכבא 29 תל-אביב
מספר הטלפון בזמנו - 283648
הנחה את הערב : המשורר איתמר יעוז-קסט
השתתפו :טניה הדר
לאה זהבי
צבי עצמון
ציפי שחרור
שלמה שפירא
גדעון שרון
העירו : בן ציון בן משה
פסח מיילין