שלמה שפירא
על כתיבתו של "ישראל אלירז"
"ישראל אלירז" - ואני מצטט: "היה משורר זֶן מובהק, נזיר טיבטי שכמו במקרה התגלגל לגופו של ילד דתי בשכונת כנסת ישראל הירושלמית. השירה שלו הייתה הייקואית במהותה..."
חומרי שירתו עוסקים ב- גיאוגרפיה של מקום וב- ביוגרפיה של הנפש.
הוא אהב תמיד לצטט "ידועני עולם מן העבר ומן ההווה.
אהב להעיר בעקבות מה נכתב שיר.
למשל :בספר "מיניאטורות קלמנטה ושירים אחרים מציין בגוש השירים "23 דחלילי אדמה" בשיר האחרון שמספרו 23, מציין שגוש השירים נכתבו בעקבות עשרים ושלושה צילומי דחלילים של ארווין שנקלבך, שנעשו בבוסתנים ההריים של כפרים ערביים בסביבות ירושלים.
"אבישי חורי" מדגיש אימרה של "ישראל אלירז" - "אל תשמרו על עצמכם, הוא מתרה בנו, אל תבזבזו את חייכם בניסיון להימלט מצער".
בסדרת שיריו "דחלילי אדמה" כותב בשיר מספר 19:
"אלו יכולתי להחשיך
את השמש
לזמן מה, לתת
למעוף הכאב
לעשות את כל
תנופת הסבוב
לחזור אל הגלעין, להיות בו מפל של אין
...
לרדת ממנו.
הוא אהב לצטט הרבה "ידועני עולם מן העבר ומן ההווה, למשל:
“אֵינֶנִּי מְדַבֵּר עַל יֵאוּשׁ, נַהֲפֹךְ הוּא, אֲנִי אוֹמֵר, שֶׁאִם הַיֵּאוּשׁ לֹא הֵצִיף אוֹתִי, פֵּרוּשׁ הַדָּבָר שֶׁרָאִיתִי אֶת הַדְּבָרִים בְּמֻשְּׂגֵי הַשִּׁירָה”
ג׳ורג׳ אוֹפֶּן
“וְעִמִּי לְתָמִיד כָּל מַה שֶּׁעֵינַי לֹֹא יִרְאוּ עוֹד”
ח. ל. בורחס
בחורף 1988-9 כתבתי סקירה על ספרו "טיול" בכותרת "זמן של ימי אור" ב-"אפיריון" 12, חורף 1988-9.
ב- 8 במרץ 2021 כתבתי בבלוג שלי (בלוג של שלמה שפירא-משורר) סקירה על ספרו "קיץ של זהב"
הוצאת עם עובד, 1967 :
"מה היה אבא?.. שום דבר חשוב שבעולם...איננו יכולים לתת לו מה שהוא לא נתן לעצמו - כבוד
המפלגה תתרום לו מס-שפתיים. הוא לא יכול לשאוף לכבוד נעלה מזה. אהבנו אותו? כן או לא. למי זה חשוב עכשיו?..."
שאל לנו לשכוח שהמפלגה עשתה כסף מאבא ואין למכור אותו בזול...
ביוני 2014 ציטטתי בשיר אחד שלי שורה אחת משיריו:
לפֶסֶל שמפסל האדם - אין שורש.
לפסלים אין שרשים.
ומהי אמנות הפיסול?
"מדי יום מסורה לי מוסיקה בגוף..." (שורה מ-אילן שיינפלד)
ובמוסיקה יש שורש וישנם שורשים.
ו"בשירה כולנו ילדים של המזרח
אנחנו באים אליו עם סל ועומדים לפניו
כמו לפני בעל בית שנותן לתוכו יונה
ואנחנו, אנשי יש יש, נוטלים מתוכו
ועושׂים ממנה כלים וחלילים וקסמים..." (שורות מישראל אלירז)
ו"עוד הולך העמוד התכול אצל העמוד הורוד,..." (שורה מ-אילן שיינפלד)
כי על מסעד הפֶסֶל,
"נחה אלמת ככנף יבשה של שׂרף" (שורה מ-אילן שיינפלד)
ובפסל - האם ניתן להכיל:
"לב, נרחב כעין" (שורה מ-אילן שיינפלד) --?
ובירושלים אין מפסלים פֶסֶל!
מן הויקיפדיה:
השבמחקישראל אלירז (23 במרץ 1936 – 22 במרץ 2016) היה משורר עברי, סופר, מחזאי, מורה ומתרגם. חתן פרס ביאליק לספרות יפה (2008), פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2009) ופרס ברנר לשירה (2013).
ישראל אלירז פירסם קובץ סיפורים, שלושה רומאנים, מחזות ותסכיתים שהועלו בארץ ובחו"ל...מאז 1980 עיקר כתיבתו בתחום השירה. שיריו תורגמו לכמה שפות ובעיקר לצרפתית...