שלמה שפירא
"סימון" מאת: פיליפ גרימבר, הוצאת "מטר", מצרפתית: חגית בת-עדה / אחד הספרים מספרייתו של פרופ' יוסף נוימן
(1930-2017) . פרופ' יוסף נוימן שרד את השואה והיה אחד מילדי טהראן.
על הספר:
פריז, לאחר מלחמת העולם השנייה, החיים בבית המשפחה מתנהלים לכאורה על מי מנוחות, אך מתחת לפני השטח רוחשים כל העת סודות. בשיחות עם לואיז, בעלת בית-המרקחת הצמוד לחנות של הוריו, מתגלים לגיבור הספר פרטים חדשים ומפתיעים על הוריו ועל חייהם לפני המלחמה הנוראה ההיא. ברגישות מופלאה מגלה גיבור הספר, שהיה לנער ולאיש, את חלקי הפאזל ומניח אותם במקומם, עד שהתמונה מתבהרת בעוצמתה - לו ולקוראים. זהו ספר מפוכח מאוד, הכתוב בשפה ציורית ועדינה ובו גיבור הספר הוא הסופר, קושר קצוות פרומים, ניפרד ובעיקר זוכר.
פיליפ גרימבר הוא פסיכואנליטיקן, בספרו הקודם "השמלה הקטנה של פול (2001) וגם בספר זה, תר הסופר אחר מחוזות הסוד. הפעם הוא חושף טפח אישי מאוד מחייו.
מעמוד 107:
לואיז נכנעה להפצרותי וסיפרה את הדבר שיוותר חרות לעד בזיכרונה. הכול סיפרה לי על אודות המאורעות הנוראים ההם, כל מה שהורי גילו לה, כל מה שחוותה במחיצתם, הכול חוץ מאשר את העיקר. צל אחד נותר: המשפחה רצתה להאמין שחוסר הזהירות של ייאמן של חנה הוא שהוביל לאובדנה, ובעקבות זאת לאובדנו של סימון. לבסוף, לנוכח הפצרותי העיקשות, גילתה לי ידידתי הזקנה מה באמת קרה באותו ערב, בבית-הקפה, סמוך מאוד לעמדת השומר. חנה הפחדנית, האם המושלמת, הופכת לגיבורה טרגית. האישה הצעירה נעשית פתאום מדיאה, מקריבה את בנה ואת חייה שלה על מזבח אהבתה המחוללת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!