שלמה שפירא: אדם שחמט

שלמה שפירא

אדם שחמט

זְִריחָה שְׁקִיעָה בֵּינֵיֶהם צָהֳרֵי מִשְׂחָק

אָדָם שַׁחְמָט - חַיָּיו

מנסה להתקדם תחת לחץ

יש לו צריחי הליכה, חיילי סוד, שליחי מרוץ

סוסי סדר מלכה לְשַׁבֵּחַ אותו

ויש לו שירי לֶכֶת עֵינֵי תשבץ לפרוט גֵּרָה מארמון הנפש

אך כשרע מבקש לשבור את הכלים אין משׂחק

לְהֵאָחֵז בידידות הפשוטה בְְּחֵֵֵן המחול הטבעי

יוצא לְגָָרִִיגָָה שלווה אך יד משׂחקת מַחֲזִירָתוֹ חזרה

דורך דורך על מקומו

ויורד עם דגל.

השיר מופיע בספרי "אררט" בהוצאת "עקד", תשמ"ח 1988, בעמוד 57.
השיר הופיע ב"מעריב-ספרות" ב- ט"ו באב תשמ"ה 2.8.1985 בעמוד 31.

משחק המלכים שבה אותי תמיד. עת לעבוד ועת לשחק. מזמן לא שחקתי שחמט. בשירות הסדיר הייתי מנצח במקומות הראשונים. כשגוייסתי למילואים שחקתי שחמט בהפסקות כשזה התאפשר..

לפני ימים ביקר אותי נכדי "אוהד" ונצח אותי. "סבא! שחמט זה לא תחביב, שחמט זה חתירה לעלות לפודיום ולאחוז דגל ישראל."

"נועם ששון" - סבתא שלו לימדה אותו שחמט, התאהב במשחק, בכישרונו זכה בהרבה אליפויות, לפני שנה זכה באליפות אירופה לשחמט.

ב- 2011 כתבתי:

" נזכרתי באותו ערבי שאמר ב-2001:

"אינני מבחין בין יהודי חרדי לבין יהודי שמאלני. בשבילי כל יהודי הוא שחמטאי שיודע להכתיב גם את המהלכים וגם את התוצאה וכמובן שתמיד התוצאה לטובתו. כל פגישת עבודה עם יהודי היא פגישה-שחמטית, ואנשי השמאל בעיקר הם, שחמטאים טובים, כאשר הדמוקרטיה משחקת לטובתם ומשחקת לרעתנו, כי, תמיד היהודי, גם איש השמאל היהודי, כמעט ואינו זז משום מקום". "

יום רביעי, 29 ביולי 2015

החיילים החזקים התעייפו מזמן, הלכו לישון לאגור כוח לסיבוב הפרטי האישי הבא

מתכסים גם בלילה באותה שׂמיכה שחמטית פרחונית.
כל משבצת ומשבצת בהּ פרח אחר של מנהיג אחר עם חתימה משלו.
מה חווה הנפש הקמה, אם בכלל היא נמה בחוות הפרח-ללא שורש?
שחמט הוא עניין של תן וקח אצל חזקים ומלכים שהשורשים שלהם צעדי חלומות מלחמה עם סוס מלכה ומלך בלבד,
חייליהם החזקים התעייפו מזמן מן השחמט הסיבובי - פט מט וכניעה.
הם הלכו לישון לאגור כוח לסיבוב הפרטי האישי הבא.