שלמה שפירא
"רבאק" ל- "אריה בר" בתוכניתו הראיונית של יוסי אלפי ב- "מספרי סיפורים"
אני מאמין ל- "אריה בר" על התוודעותו אלינו בנושא המעברות. בשיחתו - ה- "רבאק" הודגש לא פעם - תינוק שהגיע למעברה בשכונה ג' בבאר-שבע וטיפס מעלה מעלה משליח על אופניים ממשלתיות ועד למגוון תפקידים בכירים בממשל ובמגזר הציבורי וכנראה, הרבה פעמים מוסיף בשיחותיו את המילה "רבאק" ששבתה אותי.
ה- "רבאק" שלו שבה אותי. הפועל "ראבאקה" פירושו: בלבל, סבך, ערבב, התפטם והתחיל להלעיט את עצמו. מה גם שיש איזה צליל ב- "רבאק" כי "רב שלך" הוא "רב אלעאלמין" - הוא האלוהים ומכאן - יש אומרים - שבמילה זו יש פנייה נואשת אל המצפון (ראה - "דחיל רבאק". הפועל "ראב" שפירושו לתקן או להחזיר לתקינות וגם להשלים עם יריבים - האם זו לא אווירה חגיגית של "מעברה" - עת זכרנו את הדגה בתלושים, אשר אכלנו במעברה, לפעמים חינם ואת הקישואים ואת האבטיחים ואת הבצלים ואני מוסיף את החצילים חציל מטוגן - "מעדן המעברה" ("הרביק" בערבית - טיגן בשמן את החצילים.)
יהיה המשך
אולי רבאק אומרים גם בטורקית!? "רבב=אדון בטורקית? ואם יש "אדון" זה מוביל - "אדון עולם"???
יש מילה אע'א/ אגא בטורקית עות'מאנית וב- פרסית - "אקא" שזה היה תואר בהיררכיית התוארים האזרחית והצבאית באימפרייה העות'מאנית, תואר אצולה טורקי גם בעולם המוסלמי. אע"א היה השלישי בחשיבותו מבין התוארים העות'מאנים האזרחיים לגברים אחרי "פאשה" ("באשה") ו- "ביי" ולפני התואר "אפנדי" התואר בא אחרי השם הפרטי של האיש. "אפנדי" הוא תואר טורקי שמשמעו "אדון" או "מורה"ומביע כבוד ובשימוש מודרני מביע "נימוס".
השבמחקמסרה: קטי סלומון
3.06.2023, 7:25
אנשים שעלו לישראל עברתו שמות פרטיים ומשפחתיים וחלקם תרגמו את שמם לעברית, כמו משפחת "נבעה" / כאשר עצים באביב מלבלבים ומוציאים עלים חדשים.
השבמחק"רבאק" היה, כנראה, שם שגדל איתך ובסביבתך ויתכן שהשם המקורי היה "בק" או "ביי-יי"שבטורקית פירושה "אדון" ומקביל לו השם הנשי " האנם" שהיא גם בפרסית "גברת". המונח עדיין רווח בטורקית המודרנית , אם כי משמעותו שונה ושימושו באופן דומה גם באזרביג'ן.
מסרה: קטי סלומון