שלמה שפירא
תמיד חשבתי - בסוכה ולולב - יש אהבת-נפש מעוררת אוזן ועמהּ האישה סגולהּ
הגיע חג הסוכות וסוף כל-סוף אושפיזין מזדמן אני בסוכתך.
לדעת שאני לא טעיתי - את האישה שתמיד עם הכובע האשחרי לאורך ולרוחב לבי
ולתיבת דוֹאָרך האנונימית שלחתי ושלחתי לך שירי חג.
מה לכל הרגעים שהם שלךְ וכל הלילות שאת בביתך ואני בסוכתי.
תמיד חשבתי - בסוכה ולולב - יש אהבת-נפש מעוררת אוזן ועמהּ האישה סגולהּ.
השיר מופיע בגיליון "אפריון" 71, חנוכה דצמבר 2001, עמוד 24
השבמחק