שלמה שפירא: לדייק עם "סביח". אני משער ש"סביח" השם בא לאוויר העולם ממוכר ממולח ששמו "צביח"(שם שגור אצל יוצאי עיראק) שמכר אותו סביח (שעד-כה היה ללא שם), ונתווסף שם למאכל בן מאות שנים / לדייק עם

שלמה שפירא

לדייק עם "סביח". אני משער ש"סביח" השם בא לאוויר העולם ממוכר ממולח ששמו "צביח"(שם שגור אצל יוצאי עיראק) שמכר אותו סביח (שעד-כה היה ללא שם), ונתווסף שם למאכל בן מאות שנים

איזה 'עיראקי' לא אכל "סביח" בבוקרו של שבת , בארוחת-הבראנץ' לאחר תפילת שחרית של שבת, בה קידשו על היין ואכלו ארוחה קלה - זאת הייתה ארוחת סביח מורחבת ,לא בשרית (העיקרית - בעוד כשעתיים שלוש - ילכו הגברים שוב לבית הכנסת לתפילת "מנחה" וישובו לאכול את החמין הבשרי השמן.  

את הביצים החומות החמות הוציאו מתוך החמין בבוקרו המאוחר של השבת ועם חצילים מטוגנים

וסלט – עגבניות ומלפפונים ובצל ופטרוזיליה שנחתכו עד דק והכל בלאפת פיתה עיראקית , ו'אודרוב' - בתיאבון.

לארוחה לא היה שם. אולי שוגרו לאוויר – "איזה לאפה" ! "למה לא הכנסת בלאפה פטרוזיליה"!

"סביח" היה כל השנים במסעדות ברמת-גן ובתל-אביב ובעוד מקומות בארץ .

ה"סביח" הראשון שאני זוכר שאכלתי בארץ מחוץ לבית היה בשנת 1959:

הייתי חייל וכשבאתי ל- שָבת הביתה , היה 'שֵרות' טקסי, שמילא נוסעים ממרכז הרצליה – סוקולוב פינת שדרות חן שהביא אותך בליל שבת לתל-אביב כי שם היו מקומות לרקוד ולבלות ולאחר שבילית הגעת לככר המושבות כדי לתפוס שרות חזרה – זה היה במפגש הרחובות - סוף אלנבי עם תחילת רחוב העליה ושם תמיד בשעה הזאת עומד לו עיראקי עם עגלה ומוכר פיתה עם ביצה חומה וחציל ועמבה . זה היה מאכל זול שווה לכל נפש . אכלו אותו צעירים ומבוגרים וחיילים ולאיש היתה תעסוקה מלאה .

ה"סביח" השני שאני זוכר שאכלתי היה בתחילת עבודתי באוניברסיטת תלאביב באבו כביר –בשנת1961. כדי לחסוך זמן ובכדי להגיע מהר לתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב - התחבורה הייתה קשה - היינו הולכים ברגל מרחוב הרצל (מחלקו ב- אבו כביר) עוברים דרך העליה ושם , כמעט מול שוק עליה הייתה "מסעדונת" קטנה - בעליה שני שותפים יוצאי עיראק, שמכרה פלאפל וגם סביח וכשרעבים עוצרים ואוכלים סביח ולא פלאפל . למסעדן אחד קראו "כהן". כהן זה היו לו שני אחים - האחים כהן שמכרו דברי מתיקה בסיטונות בחנות של מטר וחצי על שני מטר וחצי ברחוב מרחביה.

כשסיפרתי לאחי עזרא שאני עומד לכתוב על הסביח – מיד הוא מזכיר לי שהייתה מסעדת פועלים (שאותה אני גם זוכר) שניהל אותה אחד מהאחים של אותה משפחת כהן והיא הייתה חנות יחסית גדולה,  השנייה בפינת סוקולוב – בן-גוריון של היום בהרצליה ובין השאר אחי אכל שם סביח עם אשתו עוד בשנת 1953 .

אני משער ש"סביח" השם בא לאוויר העולם ממוכר ממולח ששמו "צביח"(שם שגור אצל יוצאי עיראק) שמכר אותו סביח (שעד-כה היה ללא שם), ונתווסף שם למאכל בן מאות שנים.