שלמה שפירא
יש עצב ומבקשים מאד רק על נפשם
יש עצב ומבקשים מאד רק על נפשם:
יש אנשים עלובי נפש מפני עצב
יש אנשים עלומי מחשבות בפני עצב
יש אנשים זעוקי רעד חלחלה בתוך עצב
אינם מבקשים לעצמם רחמים.
ברוצי בועות סבלם צאלונים עייפים, עוגן לבם חדרי נדודים.
רגעי החסד חולפים. איכה נושׂאים לבדם עיצבונות ימיהם ולילותיהם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!