שלמה שפירא
ובין שכחה לגעגוע וגעגוע לשכחה, אין לך בית-מלון ואין לך כבר בית
היום, יש לך בית-מלון, ושוכח את הבית.
מחר-מחרתיים...אין לך בית-מלון מתגעגע אל הבית.
ובין שכחה לגעגוע וגעגוע לשכחה, אין לך בית-מלון ואין לך כבר בית
כמו הנמלים הנודדות ונודדות שבונות קן ועוזבות קן ומתרחקות.
ההתמסדות אל בית, הייתה האמנות ההיאחזות בקרקע-נפש מוצקה
למרות יתושי-הפרא שקודחים סביב.
25.03.2014
ובין שכחה לגעגוע וגעגוע לשכחה, אין לך בית-מלון ואין לך כבר בית
היום, יש לך בית-מלון, ושוכח את הבית.
מחר-מחרתיים...אין לך בית-מלון מתגעגע אל הבית.
ובין שכחה לגעגוע וגעגוע לשכחה, אין לך בית-מלון ואין לך כבר בית
כמו הנמלים הנודדות ונודדות שבונות קן ועוזבות קן ומתרחקות.
ההתמסדות אל בית, הייתה האמנות ההיאחזות בקרקע-נפש מוצקה
למרות יתושי-הפרא שקודחים סביב.
25.03.2014
מקור השיר שכתבתי/שנכתב בבלוג שלי בוואלה:
השבמחקשלמה שפירא
בית-מלון ובית - שיר מאת: שלמה שפירא
היום יש לך בית-מלון ושוכח את הבית.
מחר מחרתיים...אין לך בית-מלון ותתגעגע אל הבית.
מה קורה כאשר בין השכחה לגעגוע, אתה תקוע כמו בשׂדה-תעופה גדול הומה מאדם,
וכל האנשים שמסביבך צמאים, יתושי-פרא.
2014, יוני 11, 00:41