שלמה שפירא
שבנו התחלנו המשכנו ממשיכים ונמשיך לתקוע שרשים בארץ-ישראל
כתבה שלי בעיתון "הצופה" בשנת 2002
27.01.2002
שבנו התחלנו המשכנו ממשיכים ונמשיך לתקוע שרשים בארץ-ישראל
כתבה שלי בעיתון "הצופה" בשנת 2002
צריך לחזור ולשנן לעצמנו שוב ושוב שכאן נחלתנו ואין בילתה. חייבים לגבש ולחזק שורותינו האזרחיות, בצד עצמתנו הצבאית בנחישות בגיבוש ובמשנה תוקף. להמשיך ולהיאחז כאן בכל מצב, ובמקביל להמשיך ולחפש דרכים להתקיים בשלום בצד שכנינו הערביים. יהודי-ישראלי אמר לי פעם, שהוא מרגיש שהוא תקוע פה. למרות החומוס המתנגב יחדיו, למרות ידיעתו את השפה הערבית, למרות הכנאפה שהוא אוכל. הוא מרגיש שאנחנו כאן, וגם הם כאן וגם האשליה. אבל אנחנו צריכים לזכור שהיינו תקועים שם בנכר, ואילו פה בארץ-ישראל, עלינו לתקוע שורשים בכל הנחישות. שבנו התחלנו המשכנו ממשיכים ונמשיך לתקוע שרשים בארץ-ישראל. זה לא יעזור אם נאמר לערבים שְׁלָהם יש לאן ללכת, ולנו אין. אלא שצריכים אנו להיות חדורי הכרה שאנחנו כאן בכל תנאי ובכל מצב, וזוהי מבחינתנו הברירה האחת והיחידה הקיימת. אם אנחנו רק תקועים כאן ולא תוקעים שורשים, חבל על תהליך הגאולה ושיבת ציון. ההתבססות והמשך ההתנחלות חייבות להמשיך ולהתחזק, כדי להסיר כל ספק בדבר קיומנו כאן.
יהיו שיגידו שמצבנו רע היום בגלל מצב הביטחון, אבל לא רק בגלל זה. משהו השתנה בתוכנו והשינוי הזה מבשר רעות. אני לא מדבר שרע לי ברמה של טומי לפיד, המבחין בין נגינתו של בראהמס לבין מנגינה טברנית (ויכוחו בטלוויזיה בלילה ה- 22.1.02), אני מדבר על ויכוח ברמה של מישור קיומי, ולצערי, במישור הקיומי אנחנו חוזרים אחורה. צודק טומי לפיד שרומז, שבמישור הקיומי מוביל המערב, על אף האוצרות הטבעיים של המזרח. אבל צריך לזכור שלכאן החלטנו לשוב ופה להתנחל, וכאן ישנה השפעה מערבית כמו גם השפעה מזרחית. כאן מתקבצים כל היהודים מכל קצות עולם, ממערב וממזרח. כאן מתקיים המפגש המודרני היחיד מסוגו בין המזרח למערב. אם נצליח - יצליחו גם המערב וגם המזרח לחבור יחדיו. כל אומות העולם נושאות עיניהן לכאן ושואלות, לאן המפגש הזה יוביל? אנחנו כאן קודם כל כדי להתקיים. וכל עוד שורשינו תקועים באדמה הזאת, ניתן לעשות חשבונות נפש אמתיים כדי להקים פה חברה בריאה ומתוקנת, מבחינה אישית חברתית כלכלית ותרבותית.
22.57, 27.12.2016
השבמחקדברים נכוחים ונכונים.
בלפור