שלמה שפירא
לפעמים, השקט חסר בין אוהבים וזקוקים לפינה-רגועה בתוך פינה-רגועה-פחות
לפעמים, השקט חסר בין אוהבים וזקוקים לפינה-רגועה בתוך פינה-רגועה-פחות,
מין הפוגה - מין פסק-זמן לזמן-הבורא שלךְ-שלי
אהבה זקוקה תמיד לחיזוקים של שקט,
כך בין אנשים, כך בין אוהבים, כך בין יונים-צמודים
כך ביני לבין מדריכת-טיולי-הנפש-שלי:
השעה ארבע וחצי לפנות בוקר
מי שישן ישן
מי שחולם חולם
מי שכבר עֵֵר, עֵֵר
ובשחר הנם ולא נם בי - הָעֵֵר שבלע מנה הגונה של משקע אוֹבֶק-פרחים-לילי ופורח
קודח פקוח ומפקיח בלהט עיניים ישנות, כאילו הגיעה שעת-הקימה גם למדריכי-טיולים
ולמרות שני צלצולים ועוד שני צלצולים
את מבקשת להמשיך לישון עד שבע בבוקר.
ובשבע בבוקר, את קמה וכבר התחזקו כל מנועי אמות הספים שלךְ
האהבה שבה למקומה ונושמת לרווחה
הדממה האינסופית של רעננות-האהבה שבה לתיקנה,
שב השקט בינינו
הבוקר, קמתְ רעננה מאד, יושבים ושותים את פילטר-הקפה-הבוקרי-היומיומי-שלנו.
שלמה שפירא:
השבמחקבזמן פרסום שיר זה הייתה תגובה:,
JACOBS, (האתר שלי) , 23:33 3/4/2012:
מאוד יפה ונכון.