שלמה שפירא
התפילין היהודי כאנטיתזה לנחש המצרי / תפילין הראש, הנחש, השבת והכיול העצמי
"ברוך אתה השֵם מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו, וצִוָּנוּ להניח תפלין"
בשנות השמונים נסעתי למצרים שלוש פעמים ובין השאר בקרתי במוזיאונים ובעתיקות ובכל הביקורים האלה נתקלתי במצרי הקדום עם הנחש על המצח. והייתה לי אסוציאציה שלא סתם בא היהודי ואמץ את הנחת תפילין הראש.
התורה הכירה את מסורות המצרים הקדמונים, וידעה שבמצרים הנחש נחשב לבעל רוח מיוחדת ומשמש סמל לכוהניה וגם סמל לרפואה מהאל. במיתוסים המצריים ישנו סיפור אחד ששני זוגות של צפרדעים ושל נחשים הם שהולידו את האל הראשון המצרי הקדום, אתוס. מצרים עוררה הערצה בלב עמי הסביבה בגלל עְַנקוּתָהּ בכל השטחים ולמעשה המצרים הסתגרו בדלת אמותיהם לעומת עמי הסביבה שנכבשו על ידה או שנזקקו לה והושפעו ממנה בכל אורחי החיים. ישראל העתיקה שהתנגדה לאורחות מצרים ראו את הנחש כיצור מיתולוגי שהתמרד באלוהים (היהודי) ואף נשאר מתנגד לו ומהווה אחד מחמשת הסכנות הוודאיות .
כשב- גן-עדן היה נחש, ולמעשה, צריך היה שמחוץ לגן-העדן לא יהיה נחש ואם בכל זאת ישנו הנחש הרי שבעולם הזה נראה שיש טוב ויש רע והרמב"ן אומר שראוי היה לישראל נשוכי הנחשים השרפים שלא יראו נחש ולא יזכרו ולא יעלו על לב כלל... עם חוטא מותקף על ידי נחשים וחטא מזמין נחש ואפילו חושך בא בעטיו של נחש ומי בחושך אם לא הרשעים. עד כדי כך שמבחינה אבסורדית יוצאים בהנחה שאין פעילות של נחש בשבת ומוכנים להמר שאסור להפסיק בתפילה שמדרבנן גם אם נחש יהיה כרוך על עקב כי יוצאים מהנחה שבשבת אין סכנה ונחש לא יהווה סיבה להפסיק תפילה. "וכי נחש ממית או נחש מחייה ?? אלא שבזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים –היו מתרפאים". בפרשת נחש הנחושת ,אם כבר נעשה נחש, אז באה פרשת הנחשים שנישכו בעם בשל תלונתם "אין לחם ואין מים" והפוך על הפוך ,למרות הפרדוקס שהמעשה היה גורם למוות היה ריפוי שבאורח טבעי אמור להמית כי בא פיקוח הנפש/ות ללמדך שלא יעשו זאת שנית ואם הייתה פעולה שכזאת היא באה להראות כוונה של מזיק וראו הוזהרתם, מעין התראה לבאות.
כך העם היהודי בהתהוותו שהעריך את המצרי הנמשל לנחש עשה הכל כדי שישׂנא את הנחש המצרי מן השורש ובמקום הנחש על המצח הובאה אלטרנטיבה חדשה, התפילין על המצח, אמונה חדשה, האמונה החדשה,
למעשה ,התפילין עצב את היהודי-הבראשיתי ובאמונתו החדשה של עם קטן בהתהוותו נלחם הוא באמונה של מצרים האימפריה של אז עד חרמה והאמונה הזאת כל כך חזקה שממשיכה להתקיים עד היום.
וכך התהווה רעיון הכנסת התפילין, מי שהגה אותו הגה רעיון חכם ויפה . מוטיב הטוב והרע הוכנס בו ואתה תניחו כל יום והנחתו צריכה לבוא מתוך אמונה חדשה, השונה מן המצרים בהבדלי שמים ארץ. הנחת התפילין ברצף יומיומי מכניסה את המניח אותו באותם הזמנים להיות צמוד לאמונתו החדשה. על-פי ההלכה מניחים את התפילין ביום ולא בלילה, בימי חול ולא בימי שבת וחג. ולמרות שקשה להעמיד את הטוב כנגד מצב-חושך, כלומר
את האור, מול הרע-חושך, וכך מנסים לעשות חשבון יומיומי - אור לעומת חושך, טוב לעומת רע.
וכך כל יום אני-אתה כל היהודים, מעמידים את הטוב מול הרע ומכיילים שנית את דרכינו ומעשינו בגלל יצרנו היומיומי הרע כדי שנדע יום יום שלא סטינו מן הטוב אל הרע ואם סטינו - המכייל-התפילין מחזיר אותנו שנית למה שהיינו. בשבת-הקדושה שהיא גם יום של לא עבודה אלא יום תפלה ומנוחה עם ההנחה שאין רע בה ורק טוב בה, כאשר רק אלמנט הטוב-האור שולט בה, אין צורך בהנחת תפילין. כך הוכנסה השבת כמודל של טוב של אור בחיינו. יוצא שבשבת אפשר להתעלם כליל מן הנחש כי אם אתה בתפילה ובקדושה, עִמְךָ אסמכתא בטוחה שלא יאונה רע מן הנחש ומן הרע .
ומנהג היהודים להניח תפילין וכל יהודי משתדל להניח תפילין! שמע ישׂראל השם אלוקינו!
ומה קורה - היום - שיש הרבה יהודים שלא מניחים תפילין:
אותו יהודי שלא מניח תפילין לוקח על עצמו משימה קשה. אין הוא בקטיגוריה של הבחנה בין אור וטוב שמוכתב מן האמונה. כל אחד הופך לפי חכמתו ותבונתו למפרש את הטוב והרע לפי הכיול הספציפי שלו ולא לפי כיול אמונתי כולל. וזאת תפיסת חיים אחרת ליהודי. תפיסה שמפרה את המהות של התפיסה הבסיסית של היהודי. גם השבת שהיא מהותית בתפיסת היהודי, אי שמירתה משנה את האמונה היהודית מבסיסה. ובלי תפילין ובלי שבת אנחנו יהודים שונים והיהדות היא אחרת. וראו איזה אחריות מקבל על עצמו כל יהודי ויהודי חילוני: הוא צריך להיות כל-כך גדול בחכמתו בתבונתו וביראתו כדי שאם ירצה ביום טוב לעצמו ידע לבער את הרע מקרבו כדי להרגיש את הטוב שבו.
כמה טוב שישנה אמונה שלפחות יום אחד בשבוע נעמד הטוב על משמרתו ואני ואתה אותו מפספסים.
"שמור את השבת לקדשו"!
שורות מן השיר "החיים שיש לךָ", מאת: יונה וולך:
...הבט על חייך
כעל שעור רע
על מה שהיה
כעל עֹנֶשׁ
הרחקה
עמידה בפינה
נוקאאוט בסבוב ראשון
תַּקֵּן
כאחד שהבריא
כאחד שחלה...הבט אחורה בהבנה / מצא את נְקֻדַּת הבְּראשִׁית / הבריאה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!