שלמה שפירא
פשפוש ב- "שוק הפשפשים"
פשפוש ב- "שוק הפשפשים"
לא מה שעבר זמנו - זרוק לגמרי עם הנאתו.
את אותה הנאת-מציאה אתה מחפשׂ בכל מה שעבר ונשכח.
אתה יכול להגיע ל- 'שוק-פשפשים' ולצוד חפץ-עַד
מכל מה שנמאס או נזרק או נֶעֱבָש-אבק או נשכח או נאסף ולאחר-מכן נטרח...
לפעמים, אתה שב ועובר על כל עביבי-הבמה ואולי תמצא גם את אותה פנינה שפעם זרקת.
אם מצאת - מה טוב!
יום חמישי, 9 ביולי 2020
השבמחקשלמה שפירא: הזבל כקזינו
שלמה שפירא
הזבל כקזינו
זבל עופות, זבל פרות, זבל תעשיה, זבל פיות, זבל זהב, זבל אדם...
הזבל דורש זבל"את חרום ומיד
יא זבלה אנחנו ואני דואג:
מה עם מחצית החיים
מה עם הפלסטיק, הכסף, הכספית...
מהמרים אנחנו על כך שהזבל שאנחנו זורקים מגיע למקום בטוח ולא יעשה נזק
אפשר להתעלם מן הזבל לנוכח ערכו הקיומי הרב של הפחד
אבל אני מפחד
הזבל הזה לאן מובילים אותו
מי זרק אותו, מה עושים אתו
מה המשכו
כולנו מהמרים ולא יודעים, אוי לזבל שמסביבנו
אוי למטמנות שקשה להפריד בהן בין סבל וזבלו
הטריו הזה לשלושה כלי נגינה: זבל אדם וסבל
יא זבלה אנחנו ואני דואג
אני דואג שכל פעם שאני זורק זבל
כי יש כאלה שזורקים זבל מכל הבא ליד
אפילו מתחכמים לאמצעי האכיפה
אולי - שכל אחד יחשוב איך יעשה לעצמו זבל ארוטי בקזינה ארוטית
וזה יהיה בשביל סוג של משא ומתן בין טוב לרע
כך אולי נתרחק מכל קזינו ונשמור, לפחות, על הקיים.
9.07.2020
פורסם על ידי שלמה שפירא משורר ב- 1:04