שלמה שפירא
ובתחפושׂת החיים הפתאומית הכפויה עלינו, חובה עלינו להמשיך את מסד החיים
המוות בשיגרתו מתחת לחיים וברגע אחד החיים סוערים על המוות
ובתחפושׂת החיים הפתאומית הכפויה עלינו, חובה עלינו להמשיך את מסד החיים.
החיים שיודעים לחייך, חייבים וממשיכים להאמין ולחייך:
הוא ידע לחייך והיא ידעה לחייך
היא נסכה נסיכוּת הוא המליך מלכוּת
והנסיכוֹת תמיד נסיכוֹת בנו והמלכים תמיד מלכים עִמָּנוּ
ועם מְקרָאֵי נסיכות ומלכים כולנו חיים ומאמינים על הארץ.
וזה כוחנו!
גם אם ברגע אחד - מכל סיבה שהיא - מְתֵי-יחזקאל אנחנו, פתאום, בקרב העם והארץ
והארץ והשמים בזוהר רקיעי תבל ומלואו
ויש לזכור, שבין המלכים, לבבות שבורים תמיד יֶחֱזָקו
ובין הנסיכות, לבבות שבורים תמיד יֶחֱזָקו
כל בני ביתך, כל שארית הפלטה, כולנו יחד - עם אחד שומר אמונתו ואחדותו
העם האחד חובה עליו לשמור אחדותו
ובנפלאות הקימה משידוד כוחותינו, לא יפול רוחנו
ננסה להמשיך להיות חזקים כנסיכות ומלכים
נסיכות ומלכים אשר בתוכנו תמיד יֶחֱזָקו!
שלמה שפירא:
השבמחקהשיר נכתב בזמנו לאחר פיגוע 'לזכרה של מיכל''
וקיבלתי תגובה נוספת לאחר מספר שנים מאחת הקוראות אותו -
שוש , 08:14 4/3/2008:
תודה