שלמה
שפירא
בליסה
וזקנה אחת קְהַת חושים מאת בניה
תובעת כי יקשיבו לה,
בולסת נשמתהּ ברוקחות של אמונה
מנסה להראות טָהֳרָהּ הוא חוט שדרתהּ
גם במרחק זמן ארוך יותר
כבדות תנועתה מחדדת בניב ומשל קולחים
כגבירה הנכנסת לסודות וחדשות היום.
בתחילת המאה נישׂאה לעָניו חום עיניים , לחייו
כהות
ילדה לו ילדים שמונה, בריאים
שיחיו,
ואינה מוכנה להשאירם חשׂופים
לרחוב
ללא רועה של ממש
היא גָאֲלָה מאהבת המקום
ועל כן הכל נעים , נכון וטוב בארץ,
גם אנשיה.
שלמה שפירא:
השבמחקיש כאן אשה זקנה - אם או סבתא - אישה בגדאדית-פולנית!
השיר הזה מופיע בספרי "אררט" בהוצאת "עקד", תשמ"ח 1988, בעמוד 15.
השבמחקהשיר מופיע ב- "שדמות", ב- גיליון צ"א, סתיו תשמ"ה.