חקר הגֵּנים
לעדינה ברימן
ממתינים
וממתינים.
סביר להניח שברצפו של
הזמן שהוא מדיֵּק
ומדויק
הַ- די אן איי שמור מכל
משמר
אפילו קצות שלדו מוגנים
מאד
גם עלותו
החורפית, גם פריחתו
האביבית, גם קיפולי חיוכו ההיולי.
עקרב
בארסו
שֻׁמַּר בחומר
דחייתו
אדם בשאלותיו
...
כך מחויבים
אנחנו בכל אלה ובשאר כל
חֵקֶר
לראות להבין לבדוק
ולהֵראות
אבל לא לגעת.
שיר זה נכתב ביום-עיון - במחלקה לבוטיניקה באוניברסיטת תל-אביב
ביוזמתה של פרופ' עדינה ברימן בתאריך
10/3/1999 והשיר הוגש לה
בסיום "יום העיון" בהוקרה רבה.
שיר זה הופיע בחוברת "אפיריון" 98, התשס"ו 2006, עמוד 48
השבמחק