יום שישי, 5 בפברואר 2021

שלמה שפירא: חמישים שנות הפליטים הפלסטינים (1948-1999), מרדכי להב, 2000 / התקפת אצ"ל על מנשייה ומבצע "חמץ, של ה"ההגנה"

שלמה שפירא


חמישים שנות הפליטים הפלסטינים (1948-1999), מרדכי להב, הוצאה עצמית, 2000


"הספר הזה, על הפליטים הפלסטינים, תוכנן תחילה כנספח לספר מקיף על הקונפליקט הערבי ישראלי. גרם צירוף נסיבות, שהפסקתי את כתיבת הספר ההוא, והתרכזתי בספר על הפליטים, שתפח תחת ידי כפי שתפח."

מרדכי להב.

 

ערביי יפו ברחו משתי סיבות עיקריות: סיבה אחת- בריחת המנהיגים, דווקא בעתות סכנה, בריחה מבישה של ראש העיר וחברי מועצת העיר וחברי הוועדה הלאומית הערבית והסיבה השנייה- לא הייתה שליטה על הלוחמים הזרים הערביים שהגיעו ליפו והתנהגותם הייתה מופקרת. 

למשל, ביום 18.2.1948 הגיע ליפו סגן-אלוף עיראקי, עאדל נג'ם א-דין, ואף הוא נתמנה על ידי הוועדה הצבאית בדמשק כמפקד צבאי של יפו. המפקד הגיע ליפו עם 100 מתנדבים, אך חיש מהר נתגלתה אפסותו, ונתבדו התקוות שתלו בו. המפקד החדש לא תכנן מחדש את הגנת העיר, ואף לא הטריח את עצמו לצאת לביקורת בעמדות...המעשים של יחידה זו ערערו את המורל של מגני יפו ועוררו אותם לנטוש את עמדותיהם, ולבלות את ימיהם ברחובות העיר, בבתי שעשועים ובבתי-בושת שלה. מצב עגום זה היה תוצאה ישירה מאישיותו של מפקד העיר ושל אי-הטלת קנסות ועונשים צבאיים על העבריינים...היבט צבאי של חוסר משמעת וליקויי פיקוד...

ועוד פעם מקור ערבי. "ביפו המצב הלך והחמיר, חיילי הסרן מישל אל-עיסא (התגבורת האחרונה שנכנסה ליפו) נהגו בעיר כמו בתוך שלהם והחלו ללסטם את הבריות ולשדוד את בתיהם. חיי האנשים נעשו הפקר וכבוד הנשים חולל. דבר זה הניע תושבים רבים לעזוב את העיר בחסות טנקים בריטיים...

כאשר באה המכה הפתאומית של התקפת אצ"ל על מנשייה ויומיים של ההפגזה על יפו, הפכה העזיבה לבריחה המונית; אחרי כן בא מבצע "חמץ, של ה"ההגנה", שבו נכבשו הכפרים סביב יפו; והגורמים הפנימיים הנ"ל הוסיפו לפעול עד הכניעה... 

שלמה שפירא: 1976על האוכלוסייה בגדה והתפרעויות בה לאור התמוטטות המערך הצבאי של הארגונים הפלסטינים בלבנון

שלמה שפירא


1976 - על האוכלוסייה בגדה והתפרעויות בה לאור התמוטטות המערך הצבאי של הארגונים הפלסטינים בלבנון


תגובת האוכלוסייה בגדה בקיץ 76 לאור ההתפתחויות בלבנון (התמוטטות המערך הצבאי של הארגונים הפלסטינים בלבנון עקב התערבותה של סוריה בלבנון)

  

על האוכלוסייה בגדה והסורים:

אפיקי עוינות מצד האוכלוסייה בגדה כלפי צעדיה של סוריה וזאת מתוך חשש וחרדה לגורל הפלסטינים בלבנון. העיתונות הראדיקלית במזרח ירושלים הבליטה את "בוגדנותה" של סוריה והציגה את צעדיה בלבנון כהמשך ל"מדיניות פשיטת הרגל שהחלה עוד בהסדרי הבינים". כן נטען כי אירועי לבנון מדגימים את מידת האנוכיות המאפיינת את יחסן של מדינות ערב לבעיה הפלסטינית. כאשר הגיעה שעת העשייה בפועל, העדיפה סוריה את אינטרסיה האנוכיים, וכך הוכיחה את ריקנות הצהרותיה בדבר תמיכה אידיאולוגית ותיאורטית בעם הפלסטיני.

  

על האוכלוסייה בגדה והתפרעויות:

תושבי הגדה למדו, כפי שהסביר ביוני בראיון עיתונאי ט'אפר אל-מצרי, ראש לשכת המסחר בשכם וסגן ראש העיר, כי ההתפרעויות הן האמצעי הטוב ביותר לעורר את תשומת הלב של דעת הקהל הלאומית להתנגדות תושבי השטחים לכיבוש. חבר אחד במועצת העיר שכם, ד"ר חאתם אבו ע'זאלה הסביר באותו ראיון, כי הרגיעה היא זמנית: "אנו זקוקים לזמן כדי לנשום, אנו מפתחים דרכים חדשות ללחום בכיבוש...בקרוב נצא לרחובות, אנו מפתחים שיטות להבריח מזון מהכפרים ולשמור קשר עם העולם החיצון כאשר חיילים מנתקים את קווי הטלפון".



 

שלמה שפירא: אוי לו לעשוק ולמקופח - "הדים מבבל - ביטויים, אימרות והווי של יהודי בגדאד" ל- יהושע המאירי

שלמה שפירא


"הדים מבבל - ביטויים, אימרות והווי של יהודי בגדאד" ל- יהושע המאירי,

 הוצאת ראובן מס, 2006


אוי לו לעשוק ולמקופח

ספר בן 486 עמודים שבו ביטויים, אימרות והווי של יהודי בגדאד, המזכירים את אותם"הדים טיפוסיים חיים" שזרמו בבבל. כל אמא וכל אבא דיברו כדרך קבע בשׂפה יומיומית שהיתה מתובלת באימרות, משלים, פתגמים ומטבעות לשון יהודיות. כך שהספר הזה הוא עֵדות חיה למה שהיה וצף מן הנפש היהודית שם, וזאת, בכל סוג של "סיטואציה" שהתרחשה שם.

נעשתה, כאן עבודת-נמלים ויש להודות למחבר הספר - "הדים מבבל", 'יהושע מאירי', על כך.

  

                                                                 הספר מוקדש לאמו של המחבר, רחל ז"ל.

  

בעותק שנשלח אלי כתב המחבר בכתב-ידו כך:

18/10/06

לשלמה שפירא

בידידות רבת שנים

ובאהבה לפועלך הרב

בתחום הספרות והשירה.

יהושע מאירי

 

אביא מתוך 1876 הביטויים-האמרות את הביטוי מספר 1274 שאותו שמעתי כשהייתי ילד ותהיתי עוד אז על העושק והקיפוח שנמצאו בתוך שגרת החיים שם (אבוי למצבו של העשוק ומקופח!):

1274) אבוי למי שזכויותיו מקופחות

                                          וֵילִי עָאלְמִטְ'לום חָקוֱּ

                                                                        אוי לו לעשוק ולמקופח

 14.12.2012

שלמה שפירא: שאול סחייק - מחקר - עבודת דוקטורט - על יהודים פולנים מצבא אנדרס שהגיעו לעיראק (1942-1943)

שלמה שפירא

שאול סחייק - מחקר על יהודים פולנים מצבא אנדרס שהגיעו לעיראק (1942-1943)

 

יצא לי לעזור לידידי ד"ר שאול סחייק במחקרו זה . ד"ר סחייק היה מבקר

לעתים קרובות בספריה המרכזית באוניברסיטת ת"א והרבה פעמים היה סר

למעבדתי במחלקה לבוטניקה ותמיד היה מעיר לי "איך אתה יכול לחיות עם

הריחות האלה " – זאת הייתה גם מעבדה למיצוי שמנים אתריים מצמחי רפואה –

והיינו מחליפים דעות וכאשר אמר שמחקרו תקוע , כי אין מספיק חומר כתוב

ואין מספיק אינפורמנטים לראיין, עשיתי בשבילו עבודת בילוש-שרשרת הרבה

שעות (ולא על מנת לקבל פרס!) בקרב ידידים מכרים וחוקרים כדי לעזור לו ולבסוף

מצאתי לו את הציירת פולה וייצמן (מאירסון) מפליטי היהודים הפולנים האזרחים

בטהראן, וממנה דר' סחייק יצר קשר בזה אחר זה  עם עשרות חיילים יהודים מצבא

אנדרס הפולני, שאחד מהם הרי הוא "דוד עזריאלי" (עזריאלי מהקריה בת"א !).

 

בדברי התודה בפתח ספרו ד"ר סחייק מודה בראש רשימתו לד"ר יהודה תג'ר

ומיד אחריו הוא מודה לי ( תודה לשלמה שפירא על שקישר אותי עם פולה ויצמן ...)

 

על צבא אנדרס :

צבא אנדרס הוקם על אדמת ברית- המועצות ומנה כ-70.000 חיילים ,מתוכם כ-4500

חיילים יהודים פולנים , אליהם הצטרפו כ- 1500 פליטים יהודים ובהם כ- 750 ילדים

המוכרים כ"ילדי טהראן" שאחד מהילדים הוא ידידי פרופ' יוסף נוימן מן המחלקה לבוטניקה 

באוניברסיטת תל אביב.


על דר' שאול סחייק :

נולד בבגדאד בשנת 1917, סיים את בית-הספר להנדסה, ואת המכללה המלכותית

הצבאית בעיראק. הוא עלה לארץ בשנת 1941 ועסק בעבודות שונות עד צאתו

לגמלאות.  בתקופת עבודתו המשיך בלימודיו האקדמיים, התמחה במזרחנות

ובתולדות עם ישראל וקיבל ד"ר במזרחנות מהאוניברסיטה העברית בירושלים

בשנת 1992.  מחקריו רבים בחקר תולדות יהודי עיראק בדורות האחרונים ולולא

מחקרו על המפגש בין אלפי הפליטים והחיילים היהודים מצבא אנדרס הפולני, לבין

יהודים בעיראק ובאיראן היה פרק חשוב זה הולך אל הנשייה .

ספרו "פרשה עלומה" דן בפרשה זו.  


30.07.2008


 

 


שלמה שפירא: משה שחל על אמו - דוגמא לאימא בגדדית - "לא אוכלים אבל לומדים"

שלמה שפירא 

משה שחל על אמו - על דוגמא לאימא בגדדית

מבט אחר / הדה בושס / 19/6/1984

בשנת 1984 היה יו"ר סיעת המערך בכנסת

 

"...הוא בן למשפחה מרובת-ילדים שעלתה ארצה מבגדד בשנות ה-50 הנודעות לשמצה. חמש שנים חי עם משפחתו במעברה, בשני אוהלים הודיים. הוא אינו מרבה בדברים על הניגוד המשווע בין החיים בבית אמיד בבגדד לבין החיים במעברה, ובכל זאת "היינו משפחה ציונית", הוא מספר. "וכילד אני זוכר איך עמדתי מאחורי הדלת והאזנתי לשיחות חשאיות עם אנשי 'השורה' שהגיעו לעיראק. חיינו על מיתוסים של ארץ ישראל. האמנו בתום לב, שבישראל הכול מושלם ומתוכנן, והחברה בישראל מצפה לבואנו. וביום אחד התהפך הכול מן הקצה אל הקצה. משום כך קשה להסביר ולתאר את ההלם, ובעקבותיו את הבושה הנוראה. אבל אצלנו במשפחה, זה לא יצר רגשות מרירות ואנטגוניזם והכל תודות לאימא.

שחל מתאר אותה כאשה חזקה שסביבה התקבצה כל המשפחה הגדולה, והיא הייתה הקובעת היחידה. אמו, החיה עד היום הזה בשיכון באשקלון, ומסרבת לעזוב, היא הדמות הנערצת עליו. "אנחנו חבים לה חוב של כבוד, שאי אפשר לפרוע אותו. היא בחכמת החיים שלה, נטעה בנו את התחושה שחייבים ללמוד, לא אוכלים אבל לומדים". כך סבלו ההורים בשקט ובכבוד ללא טענות ומענות, והילדים המשיכו כולם בלימודיהם ועשו חיל. 

 

 

על משה שחל מן הויקיפדיה:

"

משה שחל (נולד ב-20 במאי 1934) הוא פעיל ציבור ועורך דין ישראלי, בעבר חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

משה שחל נולד בבגדאד שבעיראק, ובשנת 1950 עלה לישראל. את השכלתו רכש באוניברסיטת חיפה, שם למד כלכלה ומדעי המדינה, ובאוניברסיטת תל אביב, שם למד משפטים. לאחר לימודיו הוסמך כעורך דין.

החל משנת 1958, כאשר היה בן 24, נרשם כחבר במועצת פועלי חיפה, ובהיותו בן 27 בלבד נבחר כחבר מועצת עיריית חיפה, תפקיד שבו כיהן 4 שנים.

בשנת 1971 החליף את מקומו של חבר הכנסת מרדכי עופר בכנסת ה-7 לאחר פטירתו של עופר. מאז המשיך שחל לכהן בכנסת בתפקידים שונים עד לפרישתו מהכנסת ה-14 בשנת 1998 לאחר 27 שנות פעילות בבית המחוקקים.

בשנת 1984 מונה שחל לשר האנרגיה והתשתית, תפקיד שבו כיהן ברציפות במשך 6 שנים, עד 1990. בשנת 1992, לאחר בחירתו של יצחק רבין לתפקיד ראש הממשלה, מונה שחל לשר התקשורת, לשר המשטרה וחזר לתפקידו כשר האנרגיה והתשתית. לאחר כשנה, נפרד שחל ממשרד התקשורת שהועבר לשולמית אלוני. עם כינון הממשלה ה-26 לאחר רצח רבין, נשאר שחל עם תיק המשטרה, ששינה את שמו והורחב למשרד לביטחון פנים, תפקיד בו נשאר עד סיום הקדנציה ב-1996.

במשך השנים נחשב למקורבו של שמעון פרס, ולאחר פרישתו מן הכנסת, המשיך להיות פעיל במפלגת העבודה וחזר לעבודתו כעורך דין בן השאר גם כמייצג של החברה לישראל בבעלות האחים עופר וכן במרכז פרס לשלום.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-117 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.  "


31.10.2011

  

שלמה שפירא: על חנה ושבעת בניה - סיפור מצמרר על קידוש השם ועל איסורים חמורים בדת היהודית - דוגמא למסירות נפש בימי גזרות אנטיוכוס גם אצל אמי


שלמה שפירא

 

על חנה ושבעת בניה

הסיפור מתואר בספר המכבים ב'

כאחד הגורמים לפרוץ המרד בידי יהודה המכבי ואנשיו .

סיפור מצמרר על קידוש השם ועל איסורים חמורים בדת היהודית כמו :

השתחוות לפסל , אכילת בשר חזיר ועוד .

הסיפור מהווה דוגמא למסירות נפש בימי גזרות אנטיוכוס וגם אצל אמי .

וגם על הספר "על נהרות ספרד" שיצא לאור ב-1956 ב"הוצאת מחברות לספרות"

(ההקדשה בספר מעניינת : "מוקדש לזכר נשמת החכם ר' אלכסנדר מארכס ז"ל ספרן של ישראל)

 

כשהייתי קטן, את הסיפור הזה שמעתי מפי אמי עשרות פעמים בבגדד והיא אף פעם לא קשרה אותו לחנוכה .

היא שיננה אותו לנו במשך כל השנה כדי שלא נחשוב לאכול בשר טרף , על אחת כמה וכמה

בשר חזיר וגם כדי לחזק את יהדותנו . מפי אבי כלום לא שמעתי על זה .

וכי אפשר היום ששלמה החילוני יאכל חזיר ?! אין צורך בתשובה !

 

נזכרתי בסיפור הזה כי השבוע שמעתי הרצאה על "הספרים החיצוניים" וגם כי מתקרב חג החנוכה

וגם כי מצאתי היום בספריה ספר מעניין – "על נהרות ספרד" שערך והוסיף מבוא הערות ומפתחות

'שמעון ברנשטיין' ויצא לאור ב-1956 בהוצאת מחברות לספרות, תל אביב (בסיוע מוסד הרב קוק) .

כשני שליש מהספר קינות (שירי-קינות) –קז' במספר ושליש מהספר הערות וביאורים .

לדעתי , מן הספר הזה שאבו חוקרים וכותבים אך אותו לא ציינו .

 

והנה מצאתי קינה מ'קינות ממחברים עלומי שם' במדור א' "אש בהיכל" את קינה ו' עמוד 42

עם חמשה בתים ופזמון חוזר והבתים בני חמש שורות והשיר כולו מיוסד על תשע תנועות

ובית אחד מתוך החמשה

על חנה ושבעת בניה :

 

זכור אֲדנָי לאלמנה הצנועה

אשר הרגו את בניה שבעה

בני עולה וגם מלכות הרשעה

והיא עצמה נפלה וגם שקעה

לכן עליהם כהו כל עיניים

          

סביבות ירושלים

 

אך גם מצאתי משהו מן הנחמה שחסרה בתוך קינות הספר בית בעמ' 78 , שבהמשך לקינה

"אויה לי כי גרתי משך" מ- (איכה א' טז') את הבית הבא :

 

יהּ רחם             סוערה ועניה

והראה העמים     את יופיהּ

בבית קדְשךָ       תסיר את דָּפְיהּ

והסירה             את שׂמלת שִׁבְיהּ

 

חג חנוכה שׂמח !

חג אורים שׂמח !

 

יום חמישי, 4 בפברואר 2021

שלמה שפירא: צבי מלאכי - הציורים על בגד התכלת של מרדכי היהודי - חיבור ב- "מהות כ"ה, 2002

שלמה שפירא

הציורים על בגד התכלת של מרדכי היהודי

צבי מלאכי -"מהות" כ"ה, 2002 בחיבורו: "אינטרפרציות של מלים רב משמעיות במדרשי חז"ל ובספר הזוהר"

מא. הציורים על בגד התכלת של מרדכי

  

במגילת אסתר ח טו : "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה." תרגום שני הארמי של המגילה מספר (מתורגם לעברית: מרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות של תכלת. הוא לבש לבוש מלכות של חור כרפס ותכלת...ולפנים מן הסרבל (מתחת למעיל) לבש רדיד של (תכלת וחור=) "כרום (CHROM) ימא מערבא", ולפנים ממנו (מתחתיו) לבש תכריך בוץ וארגמן=) כתונת ארגמן שמצויירים עליה כל ציפורי כנף ועופות השמים, ולבש על מתניו אבנט שקבועים בו אבני בורלא יקרות, ונעל נעליים של הפרתים וחרב מארץ מדי תלויה במתניו...


מניין בא ציור הציפורים על לבושו של מרדכי ואבני הבורלא על אבנטו?

חז"ל אמרו (סוטה יז' א) כי התכלת דומה לים. הצבע (CHROM) של הים הוא כמו צבע התכלת שבציצית, שהופק מן החילזון שבים. לכן מתורגם באסתר תכלת-כרום ימא. אבן התרשיש הכחולה שבחושן הכהן הגדול (שמ' כח כ) נקראת בארמית (בתרגום אונקלוס) כרום ימא (שמראהו דומה לים), ושכנתה אבן השוהם נקראת בורלא. תרשיש הוא מקום רחוק בים המערב (אפריקה. תוניסיה?), בכרכי הים. ונזכר גם בספר יונה א ג. רש"י (מל"א י כב)מפרש: "אני תרשיש": ספינת אפריקה. לכן המקום תרשיש קשור בים הכחול, כרום ימא מערבא, שצבעו כחול כאבן התרשיש. הרי לנו שלושה פירושים לכרום ימא -

1. צבע תכלת, מיוונית.

2. שם של אבן יקרה כחולה, תרשיש, שכנתה של השוהם=בורלא.

3. רמז לכרכי הים הכחול במערב בארץ תרשיש.

ואולם כרום מופיע בעניין נוסף: על הפסוק בתהלים ינ ט "כרום זולות לבני אדם" אומר התלמוד (ברכות ו ב) מאי כרום?...עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו. וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונים.

ולכן על לבוש התכלת (כרום ימא, כצבע אבן התרשיש וכצבע ים המערב בארץ תרשיש) של מרדכי היו ציורים של כרום-עוף מכרכי הים (=ארץ תרשיש, כרום ימא מערבה) שמתהפך לכמה גוונים-כאן התהפך לכמה וכמה ציפורים ועופות. ועל האבנט לא הייתה אבן תרשיש אלא שכנתה-הבורלא...


10.03.2012


 

שלמה שפירא: אנדרסון ואגדותיו - אגדה כדי להוכיח בשביל להורות דרך ישרה ולהצביע על צורך ליישור דרך

שלמה שפירא

אגדה כדי להוכיח בשביל להורות דרך ישרה ולהצביע על צורך ליישור דרך

האמנם אין להוכיחם ולהורותם את הדרך הישרה, כי איש איש מהם יחיה בשלום ובשלוה עם אחיו ולהנהיג סדר נאה, אשר כל אחד ואחד ישלוט רק ברשות היחיד שלו!...

וגם על בגדי הקיסר החדשים=בגדי המלך החדשים

האגדה היא של האנס כריסטיאן אנדרסן בספר "אגדות למופת" מאת ה. אנדרסן בהוצאת "יזרעאל" תל-אביב, שׁ. שׂרֶבֶּרְק, בלפור 6, 1951.

תרגום האגדה נעשה על-ידי א. ל. יַעֲקוּבּוֹבִיץ (ישנו תרגום אחר לאגדה- של אוריאל אופק)

 

בספר ישנם עוד אגדות:

חתן וכלה, אגורת הכסף בנכר, הנודד וחברו, מחט סקאית, בת המלך על העדשה, החסידוֹת, כָּלֵב הקטן וְכָלֵב הגדול,מהירים לרוץ, טיפת המים.

 

טיפת המים

 

ודאי ידועה לך הזכוכית המגדלת, והיא מין זכוכית עגלה של משקפים שדרכה להגדיל כל דבר מאה פעם מכפי שהנו באמת? אם תיקח זכוכית כזאת ותחזיקה לנגד עיניך ותביט בעדה על טיפת מים שלקחה מן הנהר, אז תראה שם יותר מאלף בעלי חיים מפלאים, אשר בדרך הרגילה אין רואים אותם לעולם במים, אבל אמנם שם הם נמצאים. הטפה נראית אז כמעט כקערית מלאה סרטנים הזוחלים זה על גבי זה וזה תחת זה, והם זללנים עד כדי כדי כך, שהם קורעים זה מזה את הזרועות והרגלים, את הקצוות והזנבות, ובכל זאת עליזים וזריזים הם עלפי דרכם.

והנה היה איש אחד, אשר היה קרוא בפי כל הבריות בשם שרצן-זחלן, כי זה היה שמו. הוא שאף תמיד להוציא מכל דבר ודבר את המבחר שבו, ואם לא יכול להוציאו בשום אפן בדרך הרגילה, היה מעלה אותו בקסמיו.

ובאחד הימים הנה ישב האיש הזה והחזיק את זכוכית המגדלת שלו לנגד עינו והתבונן לטיפת המים, אשר שאב אותה מתוך הבצה שבתעלה. הוי, מה שרצו ורמשׂו וזחלו שם הברואים! כל אלפי יצורי המים הזעירים פרפרו, כרכרו, קִפצו ורִקדו, קרעו אברים זה מזה וזללו זה את זה.

-אבל נתעב הוא המראה!- קרא שרצן-זחלן הזקן. -האמנם אין להוכיחם ולהורותם את הדרך הישרה, כי איש איש מהם יחיה בשלום ובשלוה עם אחיו ולהנהיג סדר נאה, אשר כל אחד ואחד ישלוט רק ברשות היחיד שלו!...

(את ההמשך קראו בספר)


15.04.2012

 

שלמה שפירא: שנת 1800 בבגדד - על "מפלגת החכמים" ו"מפלגת הגבירים", על התנכלויות ליהודים, על נשואי בנות בגיל עשר שנים או אחת עשרה

שלמה שפירא


"מפלגת החכמים" ו"מפלגת הגבירים" - על שתי מפלגות יהודים בעיר בגדד  שמוזכרים בכתובים משנת תר"ך (1800)

וגם על התנכלויות ליהודים

ועל נשואי בנות בגיל עשר שנים או אחת עשרה

מתוך "מסע בארץ הקדם-סוריה, כורדיסתאן, ארם-נהרים, פרס ואסיה המרכזית" מאת אפרים ניימרק, הביאו מחדש לדפוס בנוסח מתוקן והוסיף עליו מבוא והערות, אברהם יערי, בהוצאת האחים לוין-אפשטיין ןשות', ירושלים תש"ז

 

בעותק שברשותי כתוב בכתב-יד: "נקנה בספריה עממית ירושלים עבור ששון אליהו ביום 1.2.48" וישנה גם חתימתו של 'ששון אליה' בספר

 

 

...נפלאו דרכי אחינו בעיר הזאת. כי זה כשמונים שנה נחלקו לשתי מפלגות בדבר בחירת חכם באשי, הלא המה "מפלגת החכמים" ו"מפלגת הגבירים" - אלה שמותם, אך ישנם גם חכמים גם עשירים בשתי המפלגות. את אשר תבחר האחת תשנא השנית, ואת אשר תקרב האחרונה תרחיק הראשונה. וכל אחת תמצא טענות מספיקות. לפעמים תנצח האחת ופעמים השנייה. מייסדי המפלגות בראשיתן ינוחו על משכבותם, וכמה חכמי-באשים נגנזו נשמותיהם במרומים מני אז עד היום, אמנם המחלוקת עודנה בעצם תומה, ואם לפעמים תנום שנתה שנות מספר, אז תתעורר אחרי כן ביתר שאת. מתי מספר המה האנשים אשר יוכלו לעשות כה' חכם ש'ב'ח' (שלמה בכור חוצין), שהיה מוכר-ספרים ומדפיס בבגדאד, בירושלים ובליוורנו) הנזכר, אשר ידיו רב לו לחיות בשלום ובמישור עם שתי המפלגות...

 

ועל ההתנכלות ליהודי כתוב:

...כי גם בבגדאד ימצאו בני השיעה במספר גדול, אשר באו שמה מארץ פרס הסמוכה, וילמדו התושבים את דרכיהם. לכן חזון נפרץ הוא בבגדאד לראות נער מעם הארץ מסקל באבנים לעומת היהודי, או מוסלם מכה את היהודי על הלחי. גם אחינו שמה הסכינו בזה, ולא יערכו את משפטם לפני השופטים, אשר לא יישאו פנים לתושב נגד היהודי במשפט תורגמה, על כן יבוזו ליהודי, ועולם כמנהגו נוהג...

 

ועל נשואי בנות בגיל עשר שנים או אחת עשרה כתוב:

...שמע נא ואחול את תורת-הבת או צרת-הבת הבגדאדית: במלאת לה שמונה או תשע שנים, החובה מוטלת על אביה לבקש לה מנוח אשר ייטב לה, וארש אותה באמונה לאיש אשר יבחר, בן שמונה עשרה או בן עשרים שנה, וישקול על כפיו מוהר ומתן ביד נדיבה, ובמלאת לה עשר שנים או אחת עשרה תינשא לו כדת משה וישראל והלכה אל אישה; וגם אז לא ינקה אביה, כי אם יקצוף בעלה אז... אז תשוב את בית אביה כנעוריה. אך אוי ואבוי לאבי הבת שתים עשרה, הבתולה הזאת אשר ...הלבין ראשה! בחיק ירא-אלוהים לא תינתן, ובגורל איש נכבד לא תיפול; רק לאיש נקלה תהיה למנה - אם יתרפס אביה אליו ברצי כסף, סיבת הדבר היא קדימת הבגרות בבנות בגדאד. האלמנה לא תמצא אחד אשר יאות לקחתה, והמחרף את רעהו יאמר לו, "זוג' אל אֶרְמָלֶה", לאמר: בעל האלמנה; ואם לא הצחוק יהיה בעיניהם קוראים נכבדים, כי הספרים מדפוס ווילנא לא ימצאו למו קונים בבגדאד, באשר נכתב עליהם "בדפוס האלמנה והאחים ראם". ואם לא תאמינו לדברי, שאלו נא את פי ידידי חכם-רבי שלמה בכור חוצין, סוחר הספרים שמה, ויגדכם! ובכן קוראים נכבדים, מי בכם אשר לא הבין את דברי בן סירא באומרו: בת לאביה מטמון שווא וכו' ירים פעמיו לדרך בגדאד, ובעינו יראה כי צדקו כל דבריו, אך הפיסקא "הזקנה שמא תעשה כשפים" לא אדע אם נאמרה על בנות בגדאד.

 

גם שמה בית-ספר לחברת "כל ישראל חברים". הילדים חניכי הבית הזה המה רוב ילדי העיר, ומעט מהם נפגוש אשר יתחנכו על-ידי מלמדים על פי המנהג הקדום...


16.06.2012

 

יום רביעי, 3 בפברואר 2021

שלמה שפירא: פמיניזם עומד להשתוות לשוביניזם

שלמה שפירא

פמיניזם עומד להשתוות לשוביניזם


באמצעי עזר מאמנות

פמיניזם עומד להשתוות לשוביניזם

אמנות משקיעה מאמצים באבני יסוד בצבעי יסוד וברגשות יסוד 

כך אפשר להתחיל כל דבר מהתחלה

אדם יחפש ירח

ירח יחפש בית

בית יחפש אלוהים

לא עוד תהיה עצובה האישה.

2.02.2021

שלמה שפירא: איני שומע ממך דבר

שלמה שפירא

איני  שומע ממך דבר


אימצת כשירות שלושת הקופים:

לא רואים לא שומעים לא מדברים

אני מתגעגע

הייתי רוצה לפגוש אותך

לשמוע אותך בבתי הקטנה

אינה דומה שמיעה לראייה

מצא ידידות על פי שמועות אוזניך מאשר על פי ראיית עיניך

אני מזקין

ובשעת געגוע, הלביאה שאהבתי ישנה

איני  שומע ממנה דבר.

3.02.2021

שלמה שפירא: על שלוש שירות העולם עומד

שלמה שפירא

על שלוש שירות העולם עומד


אין כמו שירת הים שהצילה את הנפש מטביעה

אין כמו שירת הנפש שהצילה את הגוף מגלותו

אין כמו שירת הגוף שהצילה את הנשמה מתעייתה

בשלושת שירות אלה אדם שב אל מחרשתו במולדתו זורע חיטה ויש בו אהבה.

3.02.2021