שלמה שפירא
הלוואי שיהיה חדש תחת השמש
חבל ש- "המושל" שלנו לא טרח כמו פרופסור יעקב גליל שהייתי האסיסטנט שלו ומפינו כל שקמה ושקמה בארץ ישראל.
הייתי מצפה מבנימין נתניהו שיעביר קודם כל את "חוק הבליסה" לפני "חוק התרומות".
הרי אנחנו האזרחים - השקמים של בנימין נתניהו שיכול לבלוס אותנו מתי שירצה.
אני מזכיר את "עמוס הנביא" ששמו מתנוסס לאחר אלפי שנים ברחובות ראש העין, ירוחם, אשדוד ומודיעין ובעוד מקומות בארץ.
בזמן ההוא עם ישראל התפצל לשני מלכים: ירבעם מצד אחד ועוזיהו מצד שני. ובארץ היו - העשירים - שחיו חיי מותרות ותפנוקים ועודדו לחוקק את "חוק המתנות" והיו ההמונים שחיים מהיד אל הפה שעושים שמיניות באוויר איך לגמור את החודש.
ובא הנביא עמוס מן הנוקדים בירושלים - סוציאליסט יהודי ומתריע על מכירת עם לעבדות בגלל אי צדק חברתי, גם בגלל עיוותים מוסריים.
מהי זילות - זלילה, אכילה גסה, גרגרנות, חזירות, רעבתנות - אין עין זוכרת אין אוזן מקשיבה.
מי הוא זה שיהיה אמון על "צדק צדק תרדוף". שלא יהיו משברים - משבר זהות, משבר חוקתי, משבר הגנתי, משבר כלכלי, משבר צבאי ועוד
פוליטיקאי - חשוב שיהיה נביא צנוע, עובד ציבור נאמן ומסתפק במועט.
ותשקוט הארץ ותשמח.
23.03.2023
"שקמה"
השבמחקלזכרו של מורי - פרופ' יעקב גליל
בקיאי תנ"ך לא ידעו מהי בליסה אמתית
עד לפני חמישים שנה.
מורי ורבי הגר בתל-אביב ששים שנה
הכניס אותי פנימה
עשׂה לכבודי חריצים בשבחה של שקמה אחת.
הלכנו שנינו היינו עומדים מולה
מסתופפים בְּצִלה
הייתה מצוירת רוחשת כבוד.
הוא טפס ביָפְיה, חִבֵּק בזרועה, חדר לפגותיה
סטף גמזיות במחזור נוגע ללבי.
עמדתי נשמתי עמו כמו חשיש
השאר מסביבי הלך פַרְשְׁ.
פתאום נקשרה שׂיחתנו גם לשבחה של התאנה
שיש בה גם משהו לגנותהּ
הבנתי כי מסתקפים למיניהם
צריכים לדעת ממה באה תנועתם.
הוא הזכיר מעשׂה ברבי שהיה יושב ודורש
מבין שומעיו הייתה אשה חִיְּבָהּ בַּעְלָהּ ללכת ולירוק
בפניו של התנא מאיר
אליהו זָכור לַטּוב הנחהו
הלכה לוחשת לו לָעַיִן רקקה בפניו, אמר לה לכי הַתְרצי לבעלך.
המשכנו לשׂוחח שכנע אותי בעוד דברים חשובים ולא חשובים
מצאתי שקמה הגונה ראויה ליחס טוב
אחר כך פנינו לשקמה אחרת.
פורסם על ידי שלמה שפירא משורר ב- 13:34
השיר הזה מופיע בספרי "אררט" בהוצאת "עקד", תשמ"ח 1988, עמוד 13.
השיר מופיע במעריב במדור הספרות ביום ד', ערב חג הסוכות י"ד בתשרי תשמ"ה, 10.10.1984.