שלמה שפירא
קובי מידן מדובב כל הזמן" "איזה שיר את/אתה רוצה שישמיעו בהלוויה שלך?"
הוא שוכח - שזאת שאלה לא תרבותית, זאת שאלת קיטש:
הוא שוכח - שיש צחוקים בין לטאות, שקיימת פאטה מורגנה בין נתינה לקבלה, בין תכנונים להיתרים, בין שורות, בין מיתרים, בין שממות, בין תלמים, בין תאריכים, בין מצרים, בין צלצולים, בין התנזרויות לפתויים, בין התחברויות להתפרקויות, בין שטינים, בין תפרים, בין תצוגות, בין מפלגות, בין קיטשים לדרמות. בין שדות שבעמק לשדות של תירוצים, בין ארץ לשמים...
אני - פתרתי את חידתו של קובי מידן מזמן מזמן:
"קחו אותי כאיש מת ללא קבר / זר חמלתכם לא ישא דומיית זכרון קצרצר/ כי אהבתי סתו, אהבתי גשם ואהבתי ניסן/ וכך צריכות דקויות נשמתי ללכת." (בספרי "אררט", הוצאת "עקד", 1983).
11.03.2023
מזדהה עם הערתך הארוכה ותגובתך לקובי מידן. אהבתי את הציטוט שלך מ- "אררט".
השבמחקעדנה שפירא ,
11.03.2023, 15:44
בוקר אור שלמה, עוררת בי מחשבה לגבי קובי מידן, יש משהו בדבריך.
השבמחקרחל הדר
12.03.2023, 8:21