שלמה שפירא: "אבי, בתו" ל- יעל דיין / הצבא עצמו השתנה, הפך לפחות הומוגני / שוב לא היה ניתן להסתמך על הרוח ה"חבר'המניות

שלמה שפירא 

"אבי, בתו" ל- יעל דיין, ספרי ידיעות אחרונות / הוצאת עידנים, תרגום מאנגלית: יעל דיין וז'אנה גור, 1986

 

בספר הקדשה:

לאימא, שידעה לאהוב, להבין ולקבל את שנינו

 

התוכן:

חלק ראשון - יום שישי ארוך, קדיש ראשון.

חלק שני - לפני הזיכרון, המעגל המגן, לצמוח החוצה.

חלק שלישי - התבגרות, פרספקטיבה, שירות סדיר, /אבי, בתו/, מלחמת ששת הימים.

חלק רביעי - בין שתי מלחמות, 1973-1977, שלום, שנתיים במותו של אבא.

חלק חמישי - שבעה, קדיש אחרון.

 

מ- עמוד 63

...קבוצת קצינים ממקורביו של יגאל אלון, אפשר שלא שבעו נחת מן העובדה שהוא הוחלף באבי...

...המשמעת בעיני אבי פירושה נוהל קרב, התנהגות תחת אש, מסירות לחבר ודבקות במטרה - לא הצדעות, דרגות או ניירת...

...הצבא עצמו השתנה, הפך לפחות הומוגני, ושוב לא היה ניתן להסתמך על הרוח ה"חבר'המנית" כמכנה המשותף שלו.

ערב אחד, כשהיינו בוואדי חיאני, הופיע גנדי עם עז קשורה בחבל והציג אותה בפנינו כארוחת-הערב שלנו. התפתח דיון ערני בשאלה כיצד יש לשחוט את היצור האומלל, ובסופו של דבר נפלה הבחירה על כריתת ראשה בעזרת את. לא היה זה מחזה לילדה קטנה, ואבי לא חש בנוח. "את לא חייבת לאכול אותו" - אמר לי. הסתכלנו איך גנדי פשט את עורה של החיה במשיכה מיומנת אחת. "אני לא בטוח שאוכל לאכול אותה בעצמי" - הוסיף אבא - ופרשנו לשקי-השינה שלנו...

...ואבי הוסיף לידיעותיי את גרסתו מלאת-ההזדהות. הייתה זו ארץ שלא טמנה בחובה אלא תלאות. ללא מים, ללא אמצעי מחיה, ללא צל, מונעים בהבטחתו של האל שלא יכלו לראות, לשמוע או למשש. אף-על-פי-כן ידע להבין, גם אם לא היטיב להסביר, מדוע הוליד דווקא המדבר אמונה באל יחיד;...

לפני אור ראשון היה מעיר אותי עם כוס תה, מסיע אותי למקום מרוחק כדי שאוכל לעשות את צרכי, והיינו ממשיכים בדרכנו אל מה שנראה תמיד כאופקים חדשים...אחרי כל מסע חזרתי לבית-הספר עם פתק מאבי, ובו התנצלות והסבר כי היעדרותי הייתה "בלתי נמנעת מסיבות מיוחדות". הוא חש, ובצדק, שבימי היעדרות אלה למדתי יותר מאשר בבית-הספר,...

 

מ- עמוד 200

...לא יכולתי להאמין לשורות שקראתי זה עתה. אבי האהוב, החזק, הלוחם והמשורר, איש של דיוק וראיית הנולד כותב לילדיו הצהרה פרוזאית, נדושה ותפלה. שנים של עליות וירידות מורכבות, של אהבה ואמון, של מחלוקת וסכסוכים מסוכמות כולן במונחים של "הכנסה נטו" ו"בקרה על המטבע", כאילו היה רואה-חשבון המסביר פרק מספר כלכלה. הוא הצטמק לממדים שסירבתי להשלים אתם. היה יכול לומר לנו שאנחנו מנוולים; היה יכול לכתוב על האהבה והכרת התודה שחש לרחל; היה יכול להוסיף כמה מלים של התנצלות או האשמה, או משהו רוחני או מאלף, אך לא - הוא השאיר לנו מכתב של סוכן-מכירות, וברוב אכזבתי פרצתי בבכי.

...כמה ימים אחר-כך שמעתי מחברים משותפים שרחל מצאה כי המכתב שכתבתי מזעזע ומעליב, כל-שכן כיוון שנתתי אותו לעוד אנשים, ולולא המכתב הייתה עשויה לשקול נדיבות גדולה יותר...

 2.07.2013