שלמה שפירא: מסתורה אצל יהודי בבל (עיראק) ואצל יהודי אשכנז

שלמה שפירא

מסתורה אצל יהודי בבל (עיראק) ואצל יהודי אשכנז

מישהי שעיינה לאחרונה בספרי "אררט" (שירים - הוצאת "עקד" תשמ"ח 1988) שאלה אותי "למה התכוונת במילה 'מסתורות' "?

בקטע: "...עדנה טוהר/ נשים פוריות בודאות של אור/'מסתורות' ענוות אצילות..."

נשים ביהדות עיראק שעלו ארצה יסבירו שהכוונה ל- אישה "שמורה" במובן אישה השומרת על עצמה.

ואני מוסיף: אישה "שמורה" בבבל היא בסתר עליון ובסתר המדרגה. הכוונה לא רק למראה חיצוני גם לפנימי.

אצל אשכנזים אדוקים ואצל חכמי אשכנז - שם האישה המסתורה היא זו שאין מגלה מסתורה אלא לבעלה ומסתורה גם בשערה, על כן היא מגלחת את שער ראשה ושמה פאה.

דבר שלא היה קיים אצל  נשות בבל.

יש מחכמי אשכנז שבוויכוח שואלים אם 'בתולה' צריכה להסתיר את ראשה במטפחת, למשל? יש כאלה שמחייבים כי כך הבתולה תשמור יותר על מסתורה  ויש כאלה אומרים ששער סתור גלוי אפילו מפוזר אצל בתולה יכול להוסיף חן ואצילות לזרז נישואיה.

כמה מחכמי אשכנז ציינו שלגבי שיער האישה אצל "הפרנקים" - שם אין שום בעיה.

מכאן, בעוד שהמסתורה המזרחית מתנהגת מדחף התנהגותי (התנהגות טובה) אצל המסתורה האשכנזית נוסף גם דחף הלכתי/רבני.

בשיר שלי בספרי "אררט" קשרתי את המסתורה עם ענווה וצניעות.  ענווה וצניעות הם חיזוקים טובים לאישה השומרת בעצמה על עצמה מתוך כפיפת ענווה צנעה והייתי מוסיף גם מתוך ראיית החסד (אישה חסודה!).

28.11.2020

הערה: גם בחברה מסורתית כמו החברה הבבלית יש מקרים - "צאחת אלציחי" = קמה צעקה, בצד האישה הכשרה ההגונה ו-"אומ-בית" = אשת בית, היו במצבים בודדים צצות גם נשים שלא התנהגו בתלם היש ומה שיש - אמרו עליהן - אישה רעה, אישה גסת רוח, יצאנית, נהנתנית בחסדיה -בקר שוב...