שלמה שפירא
מעמדם של קברי הקדושים באסלאם
בדת הפלאחים. אף שהם מוסלמים לכל דבר, לא דרכה כף רגלם של רבים מעולם במסגד / מעמדם של קברי הקדושים באסלאם.
"האסלאם - מבוא להיסטוריה של הדת, כרך ג' : יחידות 7-8-9, ל- נחמיה לבציון, דפנה אפרת, דניאלה טלמון-כרמון, תרגום מערבית: עמנואל קופלביץ (למעט מקרים בהם מצוין אחרת),
בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2001
...הדת המוסלמית הצרופה מכירה רק באל אחד ויחיד והמאמין במישהו אחר זולת אללה, נחשב לכופר. אפילו הנביאים אינם אלא שליחי הבורא, שנבחרו כדי למלא את מצוותיו. הקוראן מתנגד לכך שבן אנוש ישמש נושא לסגידה, ודעת מנהיג הדת מעולם לא היתה נוחה ממנהג זה.
ה"קדושים", שמקום קבורתם משמש מוקד עליה לרגל, הם כעין "מתווכים" בין המאמינים לבורא. מאחר שבחייהם היו בשר ודם, הם מסוגלים להבין לרגשות אנוש על חולשותיו, וניתן לרצותם ביתר קלות מאשר את אללה. הפלאחים נשבעים בשמם יותר מאשר בשם אללה, ושוטחים לפניהם את תחינותיהם. מאחר שהמגע עם הקדושים אינו מחייב למלא את הצווים הנוקשים של הדת הפורמאלית, נפרצו סכרי האמונה במנהגים ובמסורות שונות, המלווים באמונות תפלות לרוב.
קונדר (קלוד רנייה קונדר (באנגלית: Claude Reignier Conder , 29 בדצמבר 1848, צ'לטנהאם - 16 בפברואר 1910, צ'לטנהאם) היה חייל בריטי, חוקר ארצות, וחובב ארכאולוגיה. שימש כמנהל המשלחת של הקרן לחקר ארץ ישראל שסקרה בשנות ה-70 של המאה ה-19 את ארץ ישראל והוציאה לאור את מפת הקרן לחקר ארץ ישראל.) כותב: "התפילה באותם מקומות (קברי קדושים) היא מרכיב עיקרי בדת הפלאחים. אף שהם מוסלמים לכל דבר, לא דרכה כף רגלם של רבים מעולם במסגד, משום שהם מייחסים חשיבות גדולה יותר לקדוש המקומי מאשר לאללה, או למוחמד נביאו". ראוי לציין, כי ברבים מהכפרים הקטנים והמרוחקים, לא היו מסגדים עד לתקופה מאוחרת יחסית...
הערה שלי: ובכל זאת, כדי
"לרצות את אללה הנוקשה", המגע האינטימי עם "אללה" הוא כן ישנו וכן קיים בדיבור היומיומי בצורה מופרזת
"אללה" ב- "האסלאם המזרחי" הוא בדיבור השגרתי והוא מתובל בשפה הערבית. ספרתי פעם בכמה אזכורים את "אללה" ביותר ממאה פעמים אצל ערבי פועל מהשטחים ביום אחד. התמונה לא הייתה כל כך רחוקה גם אצל אמי היהודייה, שדיברה יהודית-ערבית בגדדית, ואני שלא יודע טורקית, שמעתי את "אללה" כמה פעמים ביום אצל אדם שעבד במלון כשהייתי בסיור בטורקיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!